על "מה" ו"למה"

נכון שהמדע המודרני התקדם כשהוא הפסיק לשאול "למה" במובן האריסטוטלי או התכליתי (למשל, למה האבן "שואפת" ליפול למטה או לחזור לכור מחצבתה) והתחיל להתמקד בניסוח חוקים כמותיים ומוגדרים. אולם, זה לחלוטין לא נכון שהמדע מתבסס רק על תצפיות, ניסויים וסטטיסטיקות עיוורות ולא עוסק בלמה. אם המדע היה רק אוסף של עובדות שבהן צפינו, הוא לא היה מדע כלל, אלא סתם "ספר טלפונים" של נתונים.

המדע בהגדרתו חותר לתיאוריה. הוא לוקח מקרים פרטיים (ה"מה") ובעזרת אינטואיציה וחשיבה יוצר הכללה מדעית וחוק כללי. אי אפשר להגיע לתיאוריה מדעית רק מאיסוף עיוור של נתונים, כי עבור כל סט סופי של עובדות יש אינסוף תיאוריות שיכולות להסביר אותן. כדי לבחור את התיאוריה הנכונה, המדען משתמש באינטואיציה ובהיגיון – למשל, הוא בוחר את התיאוריה הפשוטה והחסכונית ביותר (התער של אוקאם) שנותנת פשר לעובדות. החיפוש אחר התיאוריה שמסבירה את הנתונים (ההסבר הנומולוגי) הוא בדיוק שאלת ה"למה" של המדע.

עכשיו נחזור לשיטת בריסק. האתוס הבריסקאי הידוע אכן מתגאה בכך ש"אנחנו שואלים רק מה ולא למה" – כלומר, מתמקדים בהגדרת הדין (הגדר) ומתעלמים מרציונל או מהטעם שמאחוריו. זו גם הסיבה שהבריסקאים כל כך אוהבים ללמוד סדרי קדשים וטהרות; שם אין לנו אינטואיציות פשוטות של שכל ישר או מוסר, מה שמאפשר להם להרגיש שהם מנתקים את עצמם משאלות ה"למה" הבעלבתיות ועוסקים במתמטיקה טהורה של הלכות.

אבל לדעתי, מדובר באשליה ילדותית. במציאות, אין "מה" בלי "למה". איך אתה יכול להגדיר במדויק את ה"מה" (את גדר ההלכה) אם אינך מבין את ההיגיון שעומד מאחוריו? הרי כשם שבמדע אפשר להציע אינסוף תיאוריות שמסבירות את העובדות, כך בלימוד התלמוד אפשר להציע אלף צורות להגדיר את אותו הדין. איך הלמדן הבריסקאי מחליט אם דין מסוים הוא "בגברא" או "בחפצא"? הוא לא יכול לעשות זאת מתוך הנתונים היבשים בלבד. הוא בוחר את ההגדרה ש"מייק סנס", מה שסביר והגיוני בעיניו. הסבירות הזו, ההיגיון הפנימי שמנחה אותו להעדיף הגדרה למדנית אחת על פני אחרת – זו בדיוק שאלת ה"למה".

לכן, הפוזיטיביזם ההלכתי של בריסק דומה לפוזיטיביזם המדעי, ובשני המקרים מדובר באשליה. הבריסקאים אולי אומרים לעצמם שהם מתעלמים מהלמה, אבל בפועל ה"מה" שלהם ניזון ונובע מתוך הבנה מובלעת של ה"למה". לולא היו מבינים את ההיגיון והסברא שבבסיס הדין, הם לא היו מסוגלים לנסח אף חקירה למדנית או קונסטרוקציה מושגית. המדע והלמדנות שניהם לא יכולים להתקדם צעד אחד בלי השכל הישר והאינטואיציה שמספקים את ההסבר לעובדות.