מעמדה האתי של חובת גיוס

שו”תקטגוריה: כללימעמדה האתי של חובת גיוס
ראובן שאל לפני 6 שנים

ישבתי לפני כמה ימים עם קבוצת אנשים שעסוקה בפן האתי של פעולות הצבא חלקם מתוך המערכת וחלקם מחוץ לה,
דיברו הרבה על פעולות שעולות בימים אלה ע”י החברה מ”שוברים שתיקה” וכו’.
אחרי זה מישהו דיבר על מלחמות החרדים נגד הגיוס לצבא (חלק מהם) ועלתה השאלה מהי באמת מעמדה האתי של חובת גיוס.
הזכירו שם לדוגמא (מיני רבות) שמפקד רשאי לתת פקודה שיש בה אחוזי סיכון שאדם לעולם לא היה לוקח לעצמו (ואולי היה זה אסור מבחינה הלכתית), נמצא שיש בה בחובת הגיוס שלילה נוראית של זכויות האזרח, ואז החלו בדיון העולה מאיליו שבמדינה יש מטרה כללית שמחייבת את כולם ובלעדיה המדינה לא תתקיים וכו’.
בקיצור לא מצאו ידיהם ורגליהם איך ניתן לחייב אדם שמרגיש שיש לו זכות לחיות במקום זה (סבו גר כאן לפני שהיתה כאן מדינה וכו’) מבלי חסותה של מדינה זו או אחרת בחובות ממשלתיות, ובטח בחובה מסוכנת מאין זו.
עד כאן סיכום הדיון. בערך.
טוב…. כל השיח לא מצא חן בעיני הדעות הקדומות שלי, גם ההתייחסות ל”שוברים שתיקה” היתה מקבלת מדי, ואני שחובת הגיוס נראית עלי כזכות באמת לא התחברתי לכל הדיון, אבל באמת מאז מנכרת לי השאלה למי ובאיזו זכות אפשר לחייב אדם לסכן את עצמו נגד רצונו, ואני שואל זאת לאו דווקא אם האדם לא מעוניין בקיום המדינה (שמאלנים, נטורי קרתא וכו’) אלא אפילו איש שכמוני (ציוני דתי בלי מקף) שנהנה מהמדינה ושמח בקיומה (אפילו במובן הרוחני) אך חייו חשובים לו בהחלט יותר מכל דבר שבעולם (אני חושב שזה מחשבה בלתי נמנעת של כל אדם רציונלי). איך אפשר לבקש ולדרוש ממני לתת את היקר לי ביותר את עצמי ממש.
אני עדיין משתומם.
בתודה ראובן

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 6 שנים

אני לא רואה בזה שום בעיה. מי שרוצה להתנתק מהמדינה בלי זכויות ובלי חובות כמובן צריך לאפשר לו (ואם יש לו קניין כאן אז הוא יכול לשבת כאן בלי שירותים ובלי שום הנאה מהסובב אלא תמורת תשלום מלא). אבל מי שרוצה להיות חבר/אזרח בקבוצה הזאת, נדרש ממנו לסכן את עצמו. אם חייו יקרים לו – ייכבד ויקנה וילה או צוללת באוקיינוס השקט ויחיה לו שם בשלווה. או לפחות יתנתק מהחברה האזרחית ומשירותיה והנאותיה. אין דבר כזה להיות שמח בכך שיש מדינה, כלומר לקבל הנאות ושירותים, בלי ליטול חלק בחובות.
למותר לציין שהפקודה לסכן את עצמנו אין בה בדל התנגשות עם ההלכה כמובן. להיפך, ההלכה מחייבת אותנו ליטול סיכונים גדולים הרבה יותר אפילו במלחמות רשות. כשאנחנו מתגוננים על חיינו, פשיטא כביעתא בכותחא שמותר לדרוש מאיתנו לסכן חיים. גם על פי ההלכה הדבר מצוי בסמכותו של השלטון החילוני (=המלך), ואם אין מלך אז בסמכותם של המחליטים מטעם החברה (=ממשלה).
אני לא רואה שום בעיה להתלבט בה. זו אחת השאלות הכי פשוטות (עיונית, לא חווייתית. ברור שסיכון הנפש אינו דבר פשוט) שאני יכול לחשוב עליהן. 

ראובן הגיב לפני 6 שנים

אז לדעתך מי שיש לו זכות (מושג מאוד אפלולי גם את המושג קניין שאמרת אני לא מבין שלא במובן החברתי ציבורי) שאינה שואבת את כוחה מהמדינה לדעתו (ולא קשה למצוא כזאת במדינה כלכך צעירה ומלאת משמעויות זכותיות מגוונים רבים כמו שלנו) ואינו מעוניין לקבל דבר מהמדינה בו הוא נמצא יכול וזכותו שלא להיות חלק ממנה על כל המשתמע מכך.

אני מיד חושב על הנטורי קרתא שהזכרתי שיש להם אפילו תוכנית (הזויה לדעתי) איך להסתדר מבחינה בטחונית אם המדינה תתבטל.

ישנה טענה רווחת בקרב הציבור החרדי קיצוני (לא אוהב הגדרות כאלה אבל בכל זאת) כי מקימי המדינה יצרו את בעיית המדינה היהודית והם (החרדים) אינם מחויבים להשתתף בפתרונה.

ועכשיו אני חושב שהרי היהודים (חרדים דתיים ושאר ירקות ששואבים את זכותם על הארץ מטעמים רוחניים כאלה ואחרים) חושבים שיש להם זכות על ארץ ישראל וכל המשאבים שבה באופן טבעי (ויש קצת) ונטילת כל המשאבים האלו בכדי להקים מדינה ולתחזק אותה יוצרות חובות ביחס ליהודים אלו שחושבים שזכותם על הארץ אינה נובעת מהסכמת (או אי הסכמת…) האו”ם וכו’ להקים מדינה.

אני לא חושב שזו בעיה פשוטה כי אני מחשיב את עצמי לדוגמא כליברל ולא אוהב התערבות ממשלתית בכלל (בכל הנושאים ממיסים ועד סמים) אבל בנוגע לשמירה על יהודים דעתי מאוד חיובית, אבל פתאום הבנתי שבצבא אני עושה דבר מסיבה אחת (שמירה על יהודים) במסגרת שהיא דבר אחד לחלוטין (שמירה על הממשל או משהו כזה, עוד לא הבנתי מה זה אומר) ובזמן האחרון שני הדברים הללו לא מובילים תמיד לפעולה אחת, ואני אומר לעצמי האם זה בכלל מצווה לעשות זאת במסגרת הצבא.

אז אולי מבחינה לוגית הדבר מאוד פשוט (לא מעשי כמובן) אבל מרוב פרטים ופריטים וזכויות וקניינים אני לא רואה איך לנווט את זכותי.

אגב תיקון, התכוונתי זכויות אדם ולא אזרח כמובן.

ראובן הגיב לפני 6 שנים

אגב מבחינה הלכתית התכוונתי במקרים שאינם מלחמה וכו’

ראובן הגיב לפני 6 שנים

עוד שאלה היא האם מדינה או גוף בכלל רשאי להקים (ע”י רוב שאינו פה אחד) מסגרת אזרחית חברתית (צבא) שאינו עומד בקנה אחד עם זכויות אדם (פקודת הסיכון דלעיל).

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

לא מבין מה מטריד אותך. הדברים פשוטים לגמרי כפי שהסברתי (ולא קשורים בשום צורה לליברליזם). מה יש להוסיף כאן? אכן אם נטורי קרתא רוצים לעמוד בשלהם לחוד (לא מדובשך ולא מעוקצך) – ראוי לתת להם את זה ושיהיה להם לבריאות.

ראובן הגיב לפני 6 שנים

אם תוכל להתייחס לשאלה האחרונה

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

כבר עניתי.
מה כאן לא עומד בקנה אחד עם זכויות אדם? פקודה לסכן חיים לא נוגדת מאומה, כל עוד היא נחוצה להגנה על המדינה ואזרחיה. ברור שמדובר בסיכון שאדם רגיל לא היה לוקח. למה שייקח אם הוא לא בסיכון. לא מדובר על להסתכן כתחביב. אבל אם היה עליך איום על חייך בהחלט היית עושה זאת. לכן המדינה כקולקטיב שמצויה בסיכון יכולה לדרוש מאזרחיה לסכן את עצמם (באופן ראוי ושוויוני) כדי להגן עליה.
כמובן שמי שלא רוצה שלא יהיה שותף והוא פטור. לא חובות ולא זכויות.

ראובן הגיב לפני 6 שנים

אונס כמאן דעביד?

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

???

ראובן הגיב לפני 6 שנים

אם כן מן הראוי לפתח אלטרנטיבה חברתית מדינית שתוכל להכיל בתוך אזורי שליטתה גם כאלה שאינם מכירים או מעוניינים בסמכותה.

כי במצב הנוכחי אין יכולת לאדם פרטי או קבוצה לנתק את עצמו מהחברה וחוקיה בלי לעזוב את אזור מגוריו.

זו צריכה להיות תנועה בינלאומית שתכיר בזכותם האישית של אנשים על עצמם ואי הטלתם של אנשים פרטיים אלו על גבי החברה.

אני מאמין שבהרבה מדינות (ובמיוחד שלנו עם המגוון הלא רגיל) יהיו כאלה שמעוניינים להשיל מעליהם את מעמסת החברה ואת הזכויות שהיא נותנת.

אני חושב שאני אהיה מהראשונים ולא מהאחרונים שלא אהיה מוכן להקריב את עצמי בשביל גחמות או החלטות מדיניות שאינם לרוחי.

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

מצוין. אתה מוזמן לפתח, ושיהיה בהצלחה.

Back to top button