מראות אסורות והמסתעף

שו”תקטגוריה: מטא הלכהמראות אסורות והמסתעף
אסף שאל לפני שבוע 1

שלום
מה דעת הרב על הגדר באיסור מראות אסורות ראיתי שהרב ציין כמה פעמים לגמ\’ של \”ליכא דרכא אחרינא\” ו\”לא קמיכווין\” וברצוני לשאול שלכאו\’ אם כן אין לדבר סוף כי גם לחוף מעורב באופנים מסוימים נחשב ליכא דרכא אחרינא ובייחוד שיש דעות שליכא דרכא אחרינא נאמר גם כשיש דרך נוספת אך היא יותר ארוכה? והאם ההיתר הזה של ליכא דרכא אחרינא זה רק היתר להיכנס למקום שמוגדר בעיתי אבל אם תכלס אתה נהנה מהחוסר צניעות (כמובן שלא נכנס בשביל זה אלא למטרה אחרת..) זה אסור או שזה היתר להיכנס וגם אם תיכשל זה מחפה עלייך (בסגנון הסברא שהרב העלה מספר פעמים שאדם צריך לחיות נורמאלי.. ואז גם אם אתה יודע שתיהנה מותר לך כי אתה עושה מעשה נורמטיבי) בדומה לוויכוח אם ספי\’ דאו\’ לחומרא זה היתר להיכנס לספק או שגם אם עובר עליו…?
הרב יכול מעט להסביר את ההיתר לחיות נורמאלי גם אם אנו יודעים שניכשל באיסורים כגון לשון הרע וכדו\’ מדוע באמת לא יהא מוטל על האדם ללכת למדבריות… כמו שכותב הרמב\”ם? אני מסכים שיש איזה אינטואיציה שהקב\”ה רוצה שנחיה נורמאלי אבל מכיוון שזה בלי מקור ורק רגש איך זה יכול להתיר איסוריים מפורשים (לשוה\”ר מראות אסורות וכו\’) לדעתי זה דומה למה שהרב כתב בחלק השני של הטרילוגיה שכאשר יש צו מוסרי נגד פס\’ אפשר לדחוק בו אך לא לדחות אותו וכאן שיודע בוודאות שיעבור זה נראה לי דחיה מסוימת של האיסור…?

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני שבוע 1

לגבי ליכא דרכא אחרינא, אין לי כאן המקום לתת שיעור כללי. יש סקירה במאמרו של הרב אברהם סתיו, ותוכל מצאו ברשת. אם כי, ככל הזכור לי להערכתי הוא מחמיר מדיי (מצמצם מדיי את ההיתר).
איני יודע מה יוסיף לך מקור. גם אם אביא מקור מהתלמוד תוכל לשאול מניין הם למדו את זה. חכמי התלמוד גם הם לא ברחו למדבריות ואני מניח שגם הם עברו פה ושם איסור. כפי שהסברתי, להבנתי התורה ניתנה  לנו כדי שנקיים אותה בעולם הזה ולא במנזר. ואם יש סיכון עלינו להתמודד עמו. השאלה כמה סיכון וכמה זה רחוק מהחיים הנורמליים הן כמובן חשובות. לכן אי אפשר לקבוע בזה קריטריונים חדים.
במקום שבו הסיכון הוא 100% ומיידי ייתכן שכן צריך להימנע. אבל כשמדובר בסיכון שבטווח הארוך כנראה נעבור על איסור בזה יש לקחת את הסיכון ולהתמודד.
ייתכן שיש כאן סוג של דחיית איסור (ספק איסור) במקום הפסד מרובה או אפילו פיקוח נפש. איבוד החיים הנורמליים ומעבר ללמדבר הוא ודאי גרוע יותר מהפסד מרובה ואולי נוגע בפיקוח נפש. ועל זה לא הצטווינו.

השאר תגובה