סנהדרין או טעות?

שו”תקטגוריה: הלכהסנהדרין או טעות?
ב' שאל לפני 6 שנים

לכבוד הרב שליט”א שלום וברכה, ברצוני לשאול לגבי המבוכה בה שרויים אלה הנוטים להחמיר בענייני צניעות מדברי המשנ”ב בסימן ע”ה סעיף א’ סק”ב בדין “שוק” כאשר מצד אחד ידועים דברי החזון אי”ש בקובץ אגרות ח”ב אגרת מ”א: “סוף דבר ההוראה מפי רבותינו אשר מפיהם אנו חיים, כמו הב”י ומ”א והמ”ב… היא הוראה מקוימת כמו מפי סנהדרין בלשכת הגזית…”, הכיצד במסקנה הלכתית שאינה לרוחם מבטלים הם במחי יד את דברי המשנ”ב בטענת שגגה או ט”ס וזאת במקום לנסות לכל הפחות לתרץ דבריו ? הדבר מציק עד מאוד, אשמח לתשובה בהקדם, בברכת התורה,

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 6 שנים

מן המפורסמות הוא שההתייחסות החרדית לדברי החזו”א הללו היא כפשוטם. אבל זה אבסורד, שכן אם המ”ב הוא כלשכת הגזית אז החזו”א שחלק עליו הוא זקן ממרה שחייב מיתה. הוא רק התכוין לומר שיש להתייחס אליהם ברצינות ולא נתן להם סמכות של סנהדרין.
סוף דבר, לאף אחד מהפוסקים הללו אין סמכות, והדברים נקבעים לפי השכל הישר ולפי המקום והזמן. ובפרט בהלכות צניעות.

ב' הגיב לפני 6 שנים

אבקש הבהרה נוספת בנוגע לייחס הראוי לדברי המשנ”ב, האם התכוון לדבריו כפי שכתבתם, האם היה מודע לקושיות ופסק כפי שפסק אעפ”כ (אשמח להתייחסות ספציפית להלכה המוזכרת לעיל), האם ניתן להעלות על הדעת שהמשנ”ב היה משאיר מקום לטעות בדבריו כאשר חיבורו מיועד מלכתחילה לאנשים שאינם יכולים לצלול לעומק של הלכה (ע”פ דבריו בהקדמה), האם ניתן לחלוק בהלכה בלי לטעון שהבר פלוגתא טועה בודאי ובכך לקיים דברי שניהם ? (איני מצליח בשלב זה לשלוח דרך המערכת, אבקש עזרה מאוחר יותר ממומחים בתחום, סליחה מראש)

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

אני לא מבין את השאלה.
המ”ב אינו לשכת הגזית ואין לו שום סמכות. גם אם הוא כותב משהו או מתכוין למשהו זה לא מחייב אף אחד. מה שמחייב הוא רק דין התורה או תקנת חכמים. המ”ב יכול לכל היותר לטעון שמשהו כלול בדין תורה או בתקנה כלשהי, ורק אז זה יחייב. זה שהוא חושב משהו לא מחייב את אף אחד. לכן כל הדיון והדקדוק בלשונו למה כתב ולמה התכוין נראה לי מופרז.
ומכאן שבאופן עקרוני לא צריך להציג נימוקים כדי לחלוק עליו. אמנם מפאת שהוא פוסק חשוב ראוי לשקול את דבריו בבואנו לגבש עמדה בסוגיא. אבל אם מנהג העולם לא כך – לית לן בה. ובפרט בדיני צניעות שהם תלויים במנהגי המקומות ובנורמות המקובלות.
גם כשהח”ח כותב שאינו תלוי במנהג, אפילו זה הוא רק מפני שהוא תופס את השוק כמשהו מהותי. אבל בנסיבות שבהן התפיסה הזאת משתנה (ולא סתם נוהגים אחרת) הדין משתנה, והדבר מסור לחכמים ולאנשים שבמקום ובזמן שבו דנים.
אני יודע שרגילים לפלפל בדבריו למה התכוין ומדוע, ולראות בספר הזה כעין תלמוד שני, ואנוכי אין חלקי עמהם.

Back to top button