סעיפים שהם כסתסעיפים שהם כסת"ח מול אחריות הלכתית בחוזים"ח מול אחריות הלכתית בחוזים

הציטוט שציינתי מובא כלשונו מתוך החוזה.
לגבי האפשרות לאפשר לאדם אחר להשתמש בטלפון לזמן קצר – להבנתי אין הכוונה בסעיף זה לאסור שימוש כזה. נראה כי כוונת הסעיף היא למנוע העברת זכויות מהותיות, כגון בעלות או שליטה מתמשכת, לאדם אחר – למשל לבן שלי – ולא שימוש רגעי או מזדמן.

מכאן נוצרת סתירה פנימית שמעוררת התלבטות: מצד אחד, אלו הם התנאים הכתובים בחוזה; מצד שני, נוסח החוזה עצמו נראה בלתי סביר ולעיתים אף מנותק מהמציאות. עולה השאלה האם החובה ההלכתית מחייבת לקיים את החוזה "ככתבו וכלשונו" (AS IS), או שמא יש מקום לשיקול דעת, תוך פרשנות בהתאם למה שאדם סביר היה עושה במצב זה.

אם המסקנה היא שיש מקום לשיקול דעת, הרי שניתן להבין כי מותר להעביר את כרטיס ה-SIM לשימוש אדם שלישי (כגון בן), ואף מותר לחבר את המכשיר למחשב – שכן ברור כי המחבר לא הקפיד באמת על נקודות אלו. אילו היה מתעקש על קיומן המילולי, הדבר היה מרתיע לקוחות ומזיק לעסק, ולכן נראה כי נכללו בחוזה יותר ככסת"ח מאשר כהוראה מחייבת.

עניתי על כך, ואחדד כעת נקודה חשובה. יש שכל ישר והוא חלק מפרשנות החוק והפרשנות ההלכתית. אין טעם להיות פורמליסט הלכתי ביחס לחוק וביחס לחוזים בכלל. פרשנות חוזה תלויה גם בשכל ישר וחשוב להפעיל אותו. זה מזכיר לי מה שכתבתי פעם על דינא דמלכותא. יש אנשים שמתייחסים לחוק בקדושה כאילו הוא היה הלכה, שהרי לפי ההלכה דינא דמלכותא דינא. וכך החוק הופך להיות טקסט מקודש שיש לדקדק בו כדי ח"ו לא לעבור עליו. זו שטות. יש לקיים את החוק כמו שאדם חילוני סביר מקיים אותו. ואם יש כביש שהמהירות המקסימלית היא 90 ונסעת 100 לא קרה שום אסון. ודאי לא עברת עבירה הלכתית. גם בהלכה יש שכל ישר, ובוודאי כשההלכה נותנת תוקף לעקרונות חיצוניים (כמו החוק). במצב כזה יש לפרש אותם ולהתייחס אליהם כמו שאזרח חילוני סביר עושה זאת.
דוגמה נוספת, כבוד שחייבים לתת לשלטון. יש כאלה שמצטטים את החובות כלפי מלך בהלכה וטוענים שיש ליישמם כלפי נשיא או ראש ממשלה וכו'. זו כמובן שטות גמורה. מדובר ב'מלך דמוקרטי' (ולא מונרכי), והיחס אליו נקבע לפי המקובל בדמוקרטיה. לא צריך להפוך את החוק לאותיות קדושות ולדקדק בהן פורמליסטית.

אני מסכים עם דברי הרב ברמה אינטואיטיבית, אך עולה השאלה היכן עובר הגבול של "שכל ישר". ברור לי שהשיקול הדעת שלי אינו זהה לזה של הרב, ואני גם מכיר לא מעט אנשים שלדעתי מתחילים לחשוב בצורה שאינה ישרה.
כדוגמה, ניתן להביא את נושא המנויים בנטפליקס: החברה מציעה מנוי משפחתי המוגדר למשתמשים החיים תחת אותה קורת גג. בפועל, אנשים שאני מכיר משתפים את המנוי עם בני משפחה שאינם מתגוררים בבית, למשל ילד שהתחתן ועבר לבית אחר אך עדיין משתמש בחשבון ההורים. מצד אחד, ניתן לטעון בשכל ישר שנטפליקס מתקשה או אף אינה יכולה לאכוף זאת, ולכן סביר לחלוק את החשבון במסגרת משפחתית. מצד שני, הדבר עומד בניגוד לתנאים שהחברה עצמה קבעה.
מכאן עולה קושי מהותי: אם ננקוט בגישה שלפיה לכל סעיף יש פרשנות גמישה, למעשה כל חוזה מאבד את תוקפו, שהרי כל אחד יכול לפרש את ההתחייבות כרצונו

הדיון איבד משמעות. אתה מצפה להגדרה פורמלית של שכל ישר. זו בדיוק המשמעות של שכל ישר, מעבר לחשיבה הפורמלית.
זהו. סיימתי.

מיכי אני חושב שאת כל השאלות המרגיזות הללו שבאות לאחרונה תחת השם ״ השואל״ צריך להחליף ולכתוב ר׳ ירמייה ואת העונה תחת השם ״ מיכי ״ צריך לשנות ל ״הלל״ לולא דמיסתפינא הייתי אומר שזה בכלל מטריל אבל ניכרים דברי ״ צדקות טיפשית צולניקית״ בדברי הכותב כך שאני לא משוכנע שזה מטריל מתוחכם