על הציווי המוסרי

שו”תקטגוריה: אמונהעל הציווי המוסרי
אריאל שאל לפני 3 שבועות

שלום הרב,
קראתי בספריך ואני מסכים ונוטה להבין כי אין משמעות לטוב ורע ( או כל ״ערך״ שהוא למען האמת) אם הם אינם באים מאלוקים. כלומר ערכים יכולים להיות ערכים רק אם הם ״יש״ ממשי, אם הם באמת קיימים, והיות ובעולם טבעי מטריאליסטי אין ערכים אלא רק טבע, הרי שאם יש ערכים הם צריכים לבוא מאלוקים.
השאלה שלי היא לגבי הראיה על אלוקים מן המוסר. אם נניח שיש דבר כזה שנקרא מוסר – אזי צריך לשאול מאיפה הוא בא. אבל למה שנניח שיש דבר כזה? נכון, זה לא נעים לי לחשוב שטוב ורע הם הכללות חברות משמעות ושאין דבר כזה מעדה טוב או רע, אך זה לא אומר שאני צריך לקבל את זה שהם כן. 
למה לא להניח לדוגמא, שהמוסר הוא התפתחות אבולוציונית של חיים בקהילה, בשבט, ובשבט אתה צריך לנהוג טוב באחרים אחרת הקבוצה לא תתקיים (או שאתה תסולק מהקבוצה. זה אפילו מסתדר עם הסדר הטבעי שבהתחלה חיינו כציידים לקטים ולאחר מכן כחקלאים ובחברות של יותר אנשים..)
 
התרשמתי שאתה ( ואני מניח שזה מגיע מקאנט) חושבים שאכן יש ראיה מן המוסר לקיומו של אלוקים. אשמח להבין זאת טוב יותר.

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 3 שבועות

ראה במחברת הרביעית בחלק השלישי. אם תרצה להעמיק קצת יותר עבור גם על החלק הראשון שבו אני מסביר את משמעותה של ראיה “תיאולוגית” להבדיל מ”פילוסופית”.

השאר תגובה