על חשיבה אנליטית ואינטואיטיבית (סינתטית)

שו”תקטגוריה: מחשבהעל חשיבה אנליטית ואינטואיטיבית (סינתטית)
שואל שאל לפני 3 שנים

הי הרב מיכי, אני נותן הרצאה קצרה בעבודה, זה תמצות שלה, אשמח לשמוע את הערותיך אם ישנן:
מה זה בעצם ריקנות האנליטי? בוא ניקח לדוגמא הוכחה לוגית פשוטה:
 
כל בני האדם הם בני תמותה
אריסטו הוא בן אדם
מסקנה: אריסטו הוא בן תמותה
הוכחה לוגית מוציאה לאור כל מסקנה שנובעת בהכרח מן ההנחות. זאת אומרת שנכונות המסקנה מתבססת על נכונות ההנחות, אם ההנחות נכונות, המסקנה בהכרח נכונה. אבל איך נדע אם ההנחות נכונות..
 
בוא ניקח לדוגמה את כוח המשיכה, איך אנחנו יודעים שהוא קיים?
נכון, מדענים ערכו ניסויים. אך מכוח מה אנחנו מאמינים בניסויים האלו?
דיוויד יום, פילוסוף בריטי מהמאה ה-18, שאל את השאלה הזו, והגיע לכמה מסקנות.
אנחנו מאמינים בניסויים האלו מכוח כמה הנחות, אחת מהן היא עיקרון הסיבתיות, אותו יום הראה שאי אפשר להוכיח.
לסבר את האוזן, זה שכל פעם שאני בועט בכדור, הכדור עף, לא אומר שהסיבה שהכדור עף היא הבעיטה שלי. יכול להיות ששניהם קורים מיד אחרי השני במקרה, או בגלל סיבה שלישית שמפעילה את שניהם. אנחנו מניחים שלכל דבר סיבה, ומגיעים למסקנה, בתוספת עוד כמה הנחות, שהבעיטה היא הסיבה שהכדור עף.
השנייה היא הנחת האינדוקציה, אותה גם אי אפשר להוכיח. אנחנו מניחים שישנם חוקים וכללים תמציתיים בעולמנו, יוצרים כללים כאלו יש מאין, ומאמינים בהם כל עוד לא הופרכו.
זאת אומרת שתורת הכבידה, ובעצם כל המדע שלנו, מבוסס על הנחות אליהן לא ברור כיצד הגענו.
אני מאמין בכוח המשיכה כמובן. חשוב אבל להבין שהאמינות של הידע המדעי שלנו נשענת על הנחות שלא ברור כיצד הגענו אליהן, ואת אותה מידת האמון שאנו נותנים לתוצאות המדעיות אליהן אנו מגיעים, אנו בעצם נותנים להנחות האלו, שהגענו אליהן בדרך שאינה מדעית, ואינה מתמטית.
(אם מישהו ימצא איזושהי שיטה או דרך להגיע להנחות האלו, ויטען שהן מוכרחות, גם השיטה או הדרך הזו נשענת על הנחות שלהן אין בסיס פורמלי, תמיד ישנה התחלה לכל תהליך חשיבתי)
וזה אומר, שאת אותה מידת אמון, אנחנו גם נותנים לאינטואיציה שלנו, לאותו חוש שאומר לנו מה נכון, ומה לא, חוש שלא נשען על הנחות קודמות, אלא יוצר אותן, ומעריך את נכונותן.
המדע תופס מקום נכבד בחיינו, והחשיבות והכוח שלו בחברה שלנו הוא עצום. עד כדי כך, שאנחנו לוקחים את ההנחות שאנחנו, האנושות, יצרנו כדי לקדם אותו, ומחילים אותן על תחומים שלא בהכרח קשורים, כמו מדעי החברה והרוח. בפילוסופיה, משפטים, ופסיכולוגיה, הגישה המדעית שבנויה ברובה על כימות והגדרה מדויקים, פעמים רבות אינה מתאימה, ובאותה מידה שלמדנו להאמין, או שנוכחנו בדיעבד שאנחנו מאמינים, באינטואיציה שלנו שנתנה לנו את הבסיס למדע שפיתחנו, לדעתי כדאי לתת לה צ’אנס ליצור הנחות וכללים חדשים בתחומים השונים, באופן שמתאים לכל תחום.

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 3 שנים

נראה לי מצוין (לא פלא 🙂 ), להלן התייחסות במודגש עם כמה תיקונים על אי דיוקים.
בהצלחה רבה,
מיכי
 
מה זה בעצם ריקנות האנליטי? בוא ניקח לדוגמא הוכחה לוגית פשוטה:
 
כל בני האדם הם בני תמותה
אריסטו הוא בן אדם
מסקנה: אריסטו הוא בן תמותה
הוכחה לוגית מוציאה לאור כל [מא1] מסקנה שנובעת בהכרח מן ההנחות. זאת אומרת שנכונות המסקנה מתבססת על נכונות ההנחות, אם ההנחות נכונות, המסקנה בהכרח[מא2] נכונה. אבל איך נדע אם ההנחות נכונות..
 
בוא ניקח לדוגמה את כוח המשיכה, איך אנחנו יודעים שהוא קיים?
נכון, מדענים ערכו ניסויים. אך מכוח מה אנחנו מאמינים בניסויים האלו?
דיוויד יום, פילוסוף בריטי מהמאה ה-18, שאל את השאלה הזו, והגיע לכמה מסקנות.
אנחנו מאמינים בניסויים האלו מכוח כמה הנחות, אחת מהן היא עקרון הסיבתיות, אותו יום הראה שאי אפשר להוכיח[מא3] .
לסבר את האוזן, זה שכל פעם שאני בועט בכדור, הכדור עף, לא אומר שהסיבה שהכדור עף היא הבעיטה שלי. יכול להיות ששניהם קורים מיד אחרי השני במקרה, או בגלל סיבה שלישית שמפעילה את שניהם. אנחנו מניחים שלכל דבר סיבה, ומגיעים למסקנה, בתוספת עוד כמה הנחות, שהבעיטה היא הסיבה שהכדור עף.
השנייה היא הנחת האינדוקציה, אותה גם אי אפשר להוכיח. אנחנו מניחים שישנם חוקים וכללים תמציתיים[מא4]  בעולמנו, יוצרים כללים כאלו יש מאין[מא5] , ומאמינים בהם כל עוד לא הופרכו[מא6] .
זאת אומרת שתורת הכבידה, ובעצם כל המדע שלנו, מבוסס על הנחות אליהן לא ברור כיצד הגענו.
אני מאמין בכוח המשיכה כמובן. חשוב אבל להבין שהאמינות של הידע המדעי שלנו נשענת על הנחות שלא ברור כיצד הגענו אליהן, ואת אותה מידת האמון שאנו נותנים לתוצאות המדעיות אליהן אנו מגיעים, אנו בעצם נותנים להנחות האלו, שהגענו אליהן בדרך שאינה מדעית, ואינה מתמטית.
(אם מישהו ימצא איזושהי שיטה או דרך להגיע להנחות האלו, ויטען שהן מוכרחות, גם השיטה או הדרך הזו נשענת על הנחות שלהן אין בסיס פורמלי, תמיד ישנה התחלה לכל תהליך חשיבתי)
וזה אומר, שאת אותה מידת אמון, אנחנו גם נותנים לאינטואיציה שלנו, לאותו חוש שאומר לנו מה נכון, ומה לא, חוש שלא נשען על הנחות קודמות, אלא יוצר אותן, ומעריך את נכונותן.
המדע תופס מקום נכבד בחיינו, והחשיבות והכוח שלו בחברה שלנו הוא עצום. עד כדי כך, שאנחנו לוקחים את ההנחות שאנחנו, האנושות, יצרנו כדי לקדם אותו, ומחילים אותן על תחומים שלא בהכרח קשורים, כמו מדעי החברה והרוח. בפילוסופיה, משפטים, ופסיכולוגיה, הגישה המדעית שבנויה ברובה על כימות והגדרה מדויקים, פעמים רבות אינה מתאימה, ובאותה מידה שלמדנו להאמין, או שנוכחנו בדיעבד שאנחנו מאמינים, באינטואיציה שלנו שנתנה לנו את הבסיס למדע שפיתחנו, לדעתי כדאי לתת לה צ’אנס ליצור הנחות וכללים חדשים בתחומים השונים, באופן שמתאים לכל תחום.
 
—————-
 
 [מא1]למה “כל”? הוכחה מוציאה מסקנה מסויימת.
 
 
 [מא2]בהכרח המסקנה נכונה, אבל לא שהיא נכונה בהכרח. זה הבדל מאד חשוב בפילוסופיה.
כך לדוגמה בטיעון (התוכני, לא פורמלי): אם משה הוא רווק אז הוא לא נשוי. זה שהוא רווק הוא לא אמת הכרחית (כי הוא יכול היה להיות נשוי), ולכן זה שהוא לא נשוי גם הוא אמיתי אבל לא בהכרח. הוא בהכרח אמיתי אבל לא אמיתי בהכרח. כלומר מה שהכרחי הוא הנביעה של היותו לא נשוי מהיותו רווק. 
 
 
 [מא3]לאשש. להוכיח אי אפשר שום דבר מדעי. במילים אחרות זו לא טענה מדעית (לא ניתנת להפרכה או אישוש).
 
 
 [מא4]???
 
 
 [מא5]לא יש מאין אלא הכללה מעובדות פרטיות.
 
 
 [מא6]ניסוח פופרי. אני מעדיף ניסוח פחות אנליטי: מכיון שאוששו.

השאר תגובה