על מקור התוקף של ערכים

הצפייה האינטואיטיבית שהמוסר מחייב היא נקודת המוצא. כעת אתה מגיע למסקנה שלדעתך המוסר אכן מחייב. אבל כשאתה חושב מדוע באמת לדעתך הוא מחייב (שהרי בלי אלוקים לא ייתכן מוסר מחייב) התשובה היחידה היא שאתה מניח במובלע שאלוקים ציווה עליו. זה מה שכיניתי במחברת הרביעית "ראיה תיאולוגית" (להבדיל מפילוסופית). ראה שם בהרחבה את ההסבר ללוגיקה הזאת.

———————-
שואל:
אני כבר הבנתי שכתוצאה מהכשל הנטורליסטי אז אי אפשר לשיטתך לדבר על מוסר ללא אלוהים. אבל אני לא מבין למה זה מחוייב, אני מציע שכמו שעל סיבתיות אנחנו אומרים שהיא ישנה כי אנחנו צופים בזה אינטואיטיבית, כך גם לגבי המוסר אנחנו צופים בזה שיש דבר "ראוי" וזה דבר ראשוני-אקסיומתי. אני ולא צריך לשאול "מדוע לדעתי הוא מחייב" הוא פשוט כך לא צריך עוד הסבר. מוזר לי שאתה לא רואה את זה כך,כי כתבת למטה "ערך הוא ערך ככה" בדיוק כמו האקסיומות בגיאומטריה.
———————-
הרב:

כבר הסברתי בדיוק את זה ואחזור שוב.
יש הבדל בין להבחין שיש מוסר מחייב לבין לתהות מדוע באמת הוא מחייב. כמו שאני רואה שיש כוח משיכה שמופעל על גוף כלשהו, וזה לא פוטר אותי מלשאול מי מפעיל אותו. או שאני רואה שיש עולם ואני תוהה מי ברא אותו.

———————-
שואל:
עוד שאלה ברשותך.

בזמן האחרון נפתחתי לפילוסופיה האקסיסטנציאליות, בעקבות כך שהרבה אנשים שדיברתי איתם טענו שקיומו של אלוקים ברור להם. חקלם אפילו התקשו לתאר את מכלול חוויותהם, ממש הבנתי אותם בעיקר שגם אני חוותי את הדבר ה"מיסטי" הזה במשך השנתיים שלי בישיבה.(מיסטי אני לא מתכוון לאקטזה מתפרצת כזאת, אבל אולי היא גם כלולה באותה חוויה כוללת) אולי המילה חוויה אפילו חלשה מידיי בכדי לתאר את איך שהם דיברו הם תיארו את זה כחוויה אותנטית של רוב בני האדם("פחות דיברו על האל היהודי")
ומי שאין לו את אותם חוויות הוא תינוק שנישבה.
התיאורים האלה הזכירו לי מאוד את המשל שלך על העיוור והרואה, האדם שרואה פשוט רואה והעיוור לא ישכנע אותו ההפך כי הוא לא מבין.
התחלתי לקרוא גם את הספר "אני ואתה" ואלוקים מחפש את האדם" של מרטין בובר והשל ואני חושב שם אמנם מתארים חוויה שונה אך מאוד דומה בכיוון שהם מגיעים אליו.
לא פרטתי יותר מידי כי אני מעריך שאתה מכיר את הגישה הזו יותר ממני.
ראיתי כמה רמיזות שלך לכיוון האקסיטנצילזם אך לא הבנתי בדיוק את יחסך אליהם.
אשמח לשמוע את דעתך על טיעונים האלה.( אולי הם לא יאהבו לקורא לזה טיעונים)
———————-
הרב:
למי שיש חוויה כזאת יכול להאמין בלי טיעונים (אכן זה משל העיוור). אבל אין בזה שום משנה פילוסופית. אתה מרגיש – לבריאות. כשהופכים את זה למשנה פילוסופית זה בד"כ פסיכולוגיה ולא פילוסופיה, או שהמעטה האקזיסטנציאליסטי מכסה על משנה פילוסופית רגילה. אקזיסטנציאליזם בעיניי אינו פילוסופיה (בדיוק בגלל שאין שם טיעונים אלא תיאורים).

———————-
שואל:
1.בסופו של דבר כולנו מאמינים אותה חוויה?

בשפה שלך אולי אפשר לקרוא לזה אינטואיציה.
כתבת בספר אמת ולא יציב משפט שעורר אותי:

…ולכן בשורה התחתונה, אמונה באלוקים מבוססת על אינטואיציה,כזו שמולידה את האמונה עצמה או כזו שמולידה הנחות שמכילות את האמונה ולכן ניתן לגזור אותה מהן בכלים לוגיים, זוהי גם משמעותן של הוכחות לאמונה באלוקים…
אז אולי אותם תיאורים שהם מתארים זה אותה אינטואציה  ב"צפייה" באלוקים?

2.אני גם תוהה אולי לא צריך משנה פילוסופית ומספיק להתעמק בתוך נפשנו ולהגיע לחוויות האותנטיות האלה…

אולי אנחנו מתכחשים לחוויה האותנטית (שאני מאמין שרוב האנשים חווים אותה) בכך שאנחנו עוסקים בפילוספיה

אני ממש מבולבל אשמח לעזרה… ותודה שאתה עונה לי תמיד על השאלות זה ממש חשוב לי
———————-
הרב:
בספריי אני מסביר זאת בפירוט (אמת ולא יציב, שתי עגלות). האמונה היא אינטואיציה, והאינטואיציה היא שעומדת גם בבסיס האקסיומות שלנו בכל התחומים.

ההתעמקות בנפשנו פנימה דורשת זהירות. אתה צריך לחשוב האם מה שאתה מוצא שם הוא הרצון להאמין או את האמונה. חשוב להבחין בין אינטואיציה לרגש.

כאמור, אין חובה להיזקק לפילוסופיה. אם אתה מסתדר בלי – לבריאות. מי שכן נזקק הוא מי שהאינטואיציה שלו לא נותנת לו ישירות את האמונה אלא הנחות שמהן ניתן לגזור את האמונה.

בכל מקרה למיטב שיפוטי התחושות אינן עומדות לעצמן. רצוי להעמיד אותן לביקורת הגיונית-פילוסופית. אבל כאמור אין כללים בזה.

———————-
שואל:
1. אני אשמח אם תוכל לתת דוגמאות מהראייה הפיזו תאולוגית ומהראייה הקוסמולוגית איפה הם מניחות אקסיומות שמבוססות על אינטואיציה של אמונה

2.האם הביקורת ההגיונית יכולה להיות "כלי בטיחות" למחשבה; האם מה שאני מוצא בתוכי הוא הרצון להאמין או את האמונה?

3. אם היה מגיע אלייך אדם כמוני ששואל שאלות באמונה היית מנסה לעורר אצלו את האינטואיציה באמונה באל?
———————-
הרב:
1. כל טיעון תקף המסקנה שלו חבויה בהנחותיו. אני מפרט את כל העניין הזה במחברות שבאתר. בראיה הפיסיקותיאולוגית, ההנחה שלכל דבר מורכב יש יוצר מניחה בחובה אמונה.
2. כבר כתבתי שכן.
3. כן. הייתי מנסה עם הטיעונים השונים מהמחברות.
אנחנו חוזרים על עצמנו וטוחנים מים. כל הדברים הללו נדונו בהרחבה במחברות, עיין שם.