על עיקום ממצאים מדעיים והתבססות עליהם

שו”תקטגוריה: מחשבהעל עיקום ממצאים מדעיים והתבססות עליהם
שואל שאל לפני 4 שנים

שלום הרב,
ראה כתבה: http://www.israelhayom.co.il/opinion/391661
אשמח לשמוע  דעתך.

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 4 שנים

אני הייתי מחלק בין מדענים שמדברים על נושאים שלא בתחום מומחיותם לבין המדע עצמו. כאן מדובר על אנשים שבמקרה פרנסתם מהמדע, אבל האמירות לא נאמרו בתחום מדעי. בתחום המדעי אנשים אמורים לבדוק היטב את הנתונים לפני שהם מגבשים עמדה. אבל בתחומי אידיאולוגיה ופעילות ציבורית זה טבע האדם שהוא פועל על בסיס פחות מוצק. מצער, אבל אוניברסלי ונסלח. כולנו ניזונים מכותרות עיתונים ומגבשים עמדות על פיהן. מה שצריך לעשות הוא להעמיד אותם על טעותם, ולקוות שהם יהיו מספיק ישרים שבעת שמתגלות להם העובדות כהווייתן הם יחזרו בהם ויתנצלו.
 
אגב, אם כבר מדברים אני לא ממש מבין מה רע כל כך בבדיקות גנטיות. מדוע זה רע יותר מאשר בדיקות מילוליות מי האבא או האמא שלך? זה פחות גזעני כי זה לא נעשה במבחנה? הרי גם הוא מסכים שכשיש ספק לגבי ההורים משתמשים בגנטיקה.
מדברי רובינשטיין עולה שהוא באמת מתנגד גם לזה, ומבחינתו די בהשתייכות לקהילה יהודית מוכרת. אבל הוא לא שם לב לכך שהשתייכות כזאת גם היא בד”כ מבוססת על בדיקות “גזעניות” יותר או פחות.
 
אגב דאגב, דומני שברוב המדינות בעולם האזרחות מתקבלת על בסיס מוצא והורים (הורים אמריקאיים נותנים לבנם אזרחות אמריקאית, מה שנשלל באופן “גזעני” ממני הישראלי). כן כן, אני יודע שאזרחות אינה גזע ויהדות כן. אז מה? זה פרופיילינג, וממש לא חשוב על בסיס מה הוא נעשה. הרגישות היתירה לשיקולי גזע היא סתם ריאקציה היסטרית פוסט-נאצית, והיא חסרת משמעות עקרונית. הבעיה היא בפרופיילינג ולא דווקא בגזענות (=פרופיילינג על בסיס גזע).

השאר תגובה