פתרון יצירתי ומקורי למגפת הקורונה, שמבוסס על המודל הבריטי

שו”תקטגוריה: כלליפתרון יצירתי ומקורי למגפת הקורונה, שמבוסס על המודל הבריטי
ישראל שאל לפני 2 שבועות

שלום וברכה!
ברצוני להציע פתרון חדשני למגפת הקורונה והשלכותיה.
כידוע, בעולם הגדול קיימות כרגע שתי גישות:
1. הגישה המקובלת היא לבודד את נשאי הווירוס, כדי למנוע את הדבקתה של אוכלוסייה בסיכון. הקושי בשיטה הזו הוא המרדף הבלתי פוסק אחרי נשאים שמדביקים אחרים בטור הנדסי. אין צפי מתי הנגיף ימוגר, וגם אם אמנם יצליחו לבודד את כל הנשאים, בעתיד הקרוב או הרחוק יכול להגיע תייר נגוע מחו”ל (או הדבקה מכוונת ע”י גורם עוין), ולהתחיל את המרדף מהתחלה. זהו מרדף אחרי הרוח.
מחיר ההתנהלות הזו הוא כלכלי וחברתי, בגלל ההגבלות הקשות שהרשויות מטילות על התעסוקה. מחיר נוסף הוא המחיר הפסיכולוגי, כאשר הציבור חי באי וודאות, וחושש מאוד מהידבקות ומהגבלות והשלכותיהן שיכולות לחול עליו (אי הוודאות הוא פקטור משמעותי גם בממד הכלכלי וגם בממד הפסיכולוגי).
2. הגישה הבריטית היא לבודד את האוכלוסייה בסיכון (אם כי לאחרונה התפרסם שהממשל ויתר על התוכנית – https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001322017). במצב כזה, האוכלוסייה הבריאה חולה בווירוס ומפתחת “חסינות עדר”, וכעבור תקופה הווירוס לא יכול להתפשט, כיוון שרוב האוכלוסייה מחוסנת. הרווח הכלכלי ברור – אין שום מגבלות על הציבור.
הקושי בשיטה הזו מבחינת האוכלוסייה הבריאה הוא שיעור האשפוז הצפוי, כי גם כאשר האוכלוסייה בסיכון מבודדת, עדיין אוכלוסייה בריאה שחולה בבת אחת דורשת אשפוז גדול מהרגיל, ושירותי הבריאות עלולים לקרוס.
מבחינת האוכלוסייה בסיכון הקושי הוא הבידוד המוחלט במשך חודשים רבים. אוכלוסייה כזו אמורה להיות סגורה ומסוגרת, ללא גישה לחנויות מזון, תרופות או פנאי. במקרים רבים אוכלוסייה זו נעזרת במטפלים או בבני משפחה, ובשיטה הזו היא אמורה להיפרד מהם למשך חודשים ארוכים. יש גם בעיה מוסרית בשיטה זו, אם היא מעלה בסופו של דבר את אחוזי התמותה באוכלוסייה.
 
אני רוצה להציע פתרון ביניים: ניתן להקים מקומות סגורים ומבודדים, בשביל חולי קורונה, אלא שלמקומות הללו יוכנסו אנשים בריאים, במטרה להידבק ביודעין ולהפוך למחוסנים. המתחמים הללו ימוקמו בבתי מלון, והשהות בהם תהיה ברמת נופש, על חשבון המדינה. הממשל יציע לציבור להיכנס לחופשה במלון לשבועיים, כאשר המשתתף מודבק באופן ישיר או עקיף, ובמשך תקופת המחלה הוא “נופש”, ויחד עם זאת הוא נהנה ממה שהמקום יכול להציע (פעילות פנאי). ניתן גם לפצות את המשתתף על אובדן העבודה בתקופה זו. כמובן שהמקום יצויד בשירותים רפואיים מתקדמים.
הפתרון הזה מביא רווח אישי למשתתף, ורווח לאומי:
ברמה האישית, מי שעובר את הנופש הזה, בטוח שאינו יכול לחלות יותר, ולכן אינו מהווה סכנה לסביבתו הקרובה, למשל להוריו הזקנים. האדם גם ייפטר משהות עתידית בבידוד בכל מצב. גם כאשר יתפרסמו הגבלות שונות, יהיה מותר לו להסתובב ולחיות כבשגרה, כיוון שהוא אינו מהווה סכנה. נניח שהוא יטוס למדינה זרה, הוא יהיה פטור שם מחובת בידוד, כי הוא לא יכול להוות סכנה (לעומת המצב הנוכחי בו אדם יכול לשהות בבידוד שבועיים, ואז להיות במקום הלא נכון ברגע הלא נכון, ולהתחייב בבידוד חוזר).
ברמה הלאומית, יש רווח כפול. גם הבעיה נפתרת, אין חשש מהידבקות חוזרת לא בטווח הקרוב ולא בטווח הרחוק, כי הציבור הבריא מפתח חסינות עדר. הרווח השני הוא שאין מצב של ‘אי וודאות’. תוכנית כזו, גם אם תעלה למדינה הרבה כסף, ניתן לשער את עלותה מראש. האוצר והבורסה יידעו כמה כסף עולה משבר הקורונה, והוודאות תשפר את המצב הפיננסי בכל המגזרים, הפרטי העסקי והממשלתי.
אשמח לדעת: א’: מה דעתך כאשר משווים בין הפתרון המקובל לפתרון הבריטי?
ב’: מה דעתך בקשר לפתרון שאני הצעתי?
נ.ב. התעלמתי מהאפשרות לפיתוח חיסון לווירוס, כי אין צפי מדויק מתי החיסון יהיה נגיש לשימוש המוני.

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 2 שבועות

רעיון מעניין, אבל קשה לי לשפוט אותו. במחשבה ראשונית, הדבקה מכוונת של האוכלוסייה תגדיל את סך החולים לאורך הזמן. אם אחוז התמותה מתוך החולים הוא נתון, אזי הגדלנו גם את מספר המתים. נכון שביחס למדיניות הבריטית זה נראה דומה (גם שם אחוז החולים יהיה דומה, אם כי לדעתי אצלך יהיו יותר חולים כי בסוף אתה מדביק בכוונה את כל האוכלוסייה), אבל גם בשיטה הבריטית איני יודע האם זה מוצדק.

ישראל הגיב לפני 2 שבועות

בשיטה שלי יש סכנה פחותה בהרבה מאשר בשיטה הבריטית.
בשיטה הבריטית המחלה מסתובבת ברחובות, ואין לי שליטה מלאה שלא תפגע באנשים בקבוצת הסיכון.
לעומת זאת, בשיטה שלי, אני עושה הפרדה ברורה.
למלון מתקבלים רק אנשים צעירים ובריאים לחלוטין, שבהם אחוז הסכנה אפסי, ואין תמותה. ואילו כל האנשים שנמצאים בסיכון כלשהוא, נשארים בחוץ.

ישראל הגיב לפני 2 שבועות

יש טעם להעביר את הרעיון למקבלי ההחלטות?

ואם כן, אז למי, ואיך?

mikyab צוות הגיב לפני 2 שבועות

בהחלט כדאי. איני יודע למי ואיך. אולי לחפש ברשת מקומות שמבקשים הצעות מהציבור במשרד הבריאות או הביטחון.

שכלול להצעה של ישראל הגיב לפני 2 שבועות

בס”ד כ”ג באדר תש”פ

אם מרכזים את הצעירים הבריאים (וניתן לוודא זאת ע”י בדיקה) – הרי ניתן בעצם לגייסם למילואים ל’צבא עבודה’ שיתפעל את המשק המושבת בצורה מפוקחת ובטוחה.

לגבי השאלה איך להגיע למקבלי ההחלטות? עקרונית יש לחברי כנסת מיילים המופעים באתר הכנסת. מנסיוני בעבר שמצטמצם בח”כים מהבית היהודי’ – היחיד שעונה ומתייחס לפנייה היה ח”כ הרב אלי בן-דהאן, אך הוא כבר אינו בכנסת, ברם הואיל והוא מכיר הרבה ממקבלי החלטות – ייתכן שגם כיום פנייה אליו תישא פירות.

לגבי ח”כים חרדיים, אין לי היכרות אלא של פעם אחת שפניתי במייל לח”כ הרב דרעי שהשיב לפנייתי וראיתי שהתייחס אליה ברצינות. אז אולי תשלח מייל לרב אריה דרעי, ויהי ה’ בעזרך.

בברכה, ש”צ

יכול להיות שתועיל גם פניה לחתן פרס נובל פרופ’ ישראל אומן, שהוא בקשר טוב עם שר הביטחון נפתלי בנט.

בנימין הגיב לפני 2 שבועות

לפי המידע ברשת, המומחים עדיין לא יודעים אם מי שהבריא מקורונה חסין מפניה שוב. ההשערה היא שכן, אבל אין לגבי זה ודאות. אם לא, הרעיון לא יעיל.

ישראל הגיב לפני 2 שבועות

תודה שצ”ל.
לדרעי שלחתי. אשמח אם תתן לי כתובות מייל של האחרים, כי אני מוגבל באפשרויות למצוא אותן בגלל סינון באינטרנט.
אוסיף שהרעיון עלה לי כאשר חששתי לגבי אחד מבני משפחתי שהינו בקבוצת סיכון וזקוק לסיעוד תמידי. פחדתי שאחד מבני המשפחה יידבק וידביק אותו. פניתי לרופא המשפחה בבקשה להידבק באופן יזום בנגיף, וכך אוכל לטפל בו בביטחון כשאחלים.
לבנימין – המידע שהעלית אינו נכון. עלו טענות כאלו, אבל בסוף התברר שמקורן בטעות בהזנת נתונים ובכלי המדידה.

ישראל הגיב לפני 2 שבועות

לשצ”ל – ולגבי הצעת השכלול שלך, לא ניתן לשלוח צעירים בריאים שלא עברו את המחלה, כיוון שלמרות שהסיכון כלפיהם הוא אפסי, הם יכולים להידבק ולהדביק אחרים בקבוצות סיכון.
עוד הערה, ההצעה שלי אינה באה להחליף את הדרכים האחרות, היא יכולה להתבצע במקביל.

ישראל הגיב לפני שבוע 1

הצעתי את הפיתרון לפרופ’ יורם לס, מנכ”ל משרד הבריאות לשעבר, שמפורסם בדעה שלו שמבטלת את החשש מוירוס הקורונה:

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001322593#utm_source=Apps&utm_medium=SharedTo

הוא ענה לי ש”קשה להאמין שמספר מספיק של אנשים יסכימו להידבק ביודעין”.

חיים הגיב לפני שבוע 1

יש התקדמות?

ישראל הגיב לפני שבוע 1

שלחתי לכמה מקבלי החלטות (ליצמן, דרעי, מנכ”ל משרד הבריאות, וכו’). לא קיבלתי מענה.

שלחתי גם לפרופ’ יורם לס שהיה בעבר מנכ”ל המשרד, וטוען היום שהמודל הבריטי הוא הנכון.
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001322593#utm_source=Apps&utm_medium=SharedTo

הוא ענה לי בהתייחסות לתוכנית שהצעתי: “קשה להאמין שמספר מספיק של אנשים יסכימו להידבק ביודעין”.

אני רוצה להעלות כאן שאלה שקשורה בסטטיסטיקה, אולי פספסתי משהו.

הסכנה במגפה היא ההתפשטות שלה בטור הנדסי.

והנה אני לוקח את ההתפשטות של חמשת הימים הראשונים בחודש ועושה ממוצע, יוצאת לי עלייה יומית ממוצעת של 20.2 (43%+20%+0%+25%+13%, נחלק ב- 5 יוצא 20.2%).

והנה הממוצע של חמשת הימים האחרונים, יוצאת עלייה יומית ממוצעת של 26.6% (27%+56%4%25%21%, נחלק ב- 5 יוצא 26.6%).

המקור לנתונים: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A3_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C#%D7%94%D7%93%D7%91%D7%A7%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C

מה זה אומר על כל הצעדים שהממשלה עושה בתקופה האחרונה? הם לא משפיעים בכלל על גרף העלייה. מישהו יכול להסביר לי?
יכול להיות שעדיין מוקדם לראות השפעה?

ישראל

mikyab צוות הגיב לפני שבוע 1

אתה לא יכול להתרשם מהנתונים הללו. יש שינויים בטיפול ובמדיניות שמשפיעים. אתה לא יודע מה קבוע הזמן של האקספוננט. מדידות כאלה כדאי להשאיר למומחים. את זה הם בטח לא מפספסים. הצעות למדיניות אחרת כמובן תמיד יכולות להועיל, אבל כאן מדובר במדידות שוודאי נעשות ואני מניח שמי שעושה אותן יודע את המלאכה.

מיכי הגיב לפני שבוע 1

כמובן כתבתי מהר מדי.
עלייה אקספוננציאלית (מעריכית) מאופיינת בדיוק בהכפלה בפקטור קבוע (עלייה אחוזית קבועה) כל יום, או כל פרק זמן קבוע. כך שהנתונים שהבאת בדיוק מצביעים על עלייה אפילו יותר מהירה מאקספוננציאלית.

mikyab צוות הגיב לפני שבוע 1

https://youtu.be/fgBla7RepXU

ישראל הגיב לפני שבוע 1

אז מה זה אומר למעשה?
אתה מסכים שיש כאן עלייה יותר מהירה מפונקציה מעריכית, רק שאתה אומר לי שעליי לסמוך על המערכת?
אני לא רואה שום אפשרות להסבר התופעה, אלא אם כן נאמר שלוקח זמן מההגבלות עד שהתוצאות נראות בשטח, כי הסימפטומים שמביאים לאבחון המחלה פורצים כעבור מספר ימים.

מיכי הגיב לפני שבוע 1

אני רק מעיר שעלייה באחוז קבוע זו עלייה מעריכית. (חשבתי שאתה אומר שזה איטי) אבל כל מה שכתבתי למעלה בעינו.

ישראל הגיב לפני שבוע 1

בקשר לסרטון שלינקקת, אשמח אם תפרט לי בשתי מילים מה נאמר שם, כי יש לי סינון שמונע ממני בינתיים לראות אותו.

בקשר לפיתרון שהצעתי, במחשבה שנייה הוא לא ישים בגלל מגבלת זמן.

בחישוב של התפשטות של 25% ביום (כפי שאנו רואים כעת, למרות כל הצעדים וההגבלות שהוטלו), תוך חודש כל האוכלוסייה במדינה נדבקת (אם לא לוקחים בחשבון את העובדה שמי שנדבק פעם אחת לא נדבק בשנית, ושהוא מהווה מחסום בגלל החיסוניות שלו, אני לא יודע איך לחשב את זה).

עכשיו, מחזור של אנשים שמתחסנים מרצון לוקח יותר מחודש, בגלל שהוירוס נמצא בגוף עד 40 ימים מרגע ההידבקות. העברת חלק גדול מהאוכלוסיה בתהליך ההידבקות מרצון, ייקח כמה חודשים).

לא ניתן להכניס את כל האוכלוסיה הבריאה בפעם אחת להידבקות מרצון, אלא בתורנות, כי צריך שיישארו אנשים חופשיים שיפעילו את המשק ויטפלו בילדיהם, בהוריהם, או בחולים. מעבר לזה, שכנוע הציבור וגיוסו לתוכנית לוקחים אף הם זמן.

זאת אומרת, אילו היינו עומדים כמה חודשים לפני המגפה, היינו אולי יכולים לנקוט בהליך זה. עכשיו מאוחר מדי.

השאר תגובה