ק"ו בתחילת סנהדרין

שו”תקטגוריה: עיון תלמודיק"ו בתחילת סנהדרין
ראובן שאל לפני 3 חודשים

בסנהדרין ג: מובאת דעת ר’ יאשיה שהכרעה ע”י רוב מהתורה רק בדיני נפשות (מהפסוק ”לנטות אחרי רבים להטות”), מקשים עליו ממקור שממנו משמע שגם בדיני ממונות מכריעים ע”פ הרוב, והגמרא מעמידה “מייתי לה בקל וחומר מדיני נפשות. ומה דיני נפשות דחמירי, אמר רחמנא: זיל בתר רובא, דיני ממונות – לא כל שכן?” ניסיתי לסדר את זה בטבלה לפי מה שראיתי בספר של הרב, ולא הבנתי מה העמודות? יצא לי נפשות: חומרא-1, רוב-1. ממונות: חומרא:0 רוב:0, שלא כהגמרא שרוב אמור לעבור לממונות…מה ההבנה של הגורמים בקל וחומר כאן?

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 3 חודשים

זהו קל וחומר שמבוסס על נתון אחד, כמו: הן בני ישראל לא שמעו אליי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתיים. וכך גל הקו”ח המקראיים. הטבלה מתארת קו”ח תלמודי ולא מקראי, והוא  מבוסס על שלושה נתונים.
בקו”ח שמבוסס על נתון אחד, יחס ההיררכיה הוא תוצאה של סברא או ידע ממקור אחר כלשהו (פרעה פחות ממושמע מבני ישראל). ואז ניתן ללמוד מהנתון הקל (בני ישראל לא מצייתים למשה) את המסקנה לגבי החמור (פרעה לא ישמע לו).
בקו”ח שמבוסס על שלושה נתונים, משתמשים בשניים מהם כדי ליצור יחס היררכיה ואז מפעילים אותו על הנתון השלישי ומסיקים את המסקנה. זה מה שמתארת הטבלה.
הדוגמה שאתה הבאת היא מהסוג הראשון, כי ההיררכיה בין נפשות (החמור) לממונות (הקל) היא תוצאה של סברא, ולכן לא שייכת כאן טבלה. 

פשיטא הגיב לפני 3 חודשים

הפשט בתורה הוא הפוך ממה שדורשים חזל.
2 הפסוקים הראשונים, כל אחד מתחלק ל2, הרישא של כל פסוק הוא הוראה אישית לאדם ביום יום, והחלק השני של כל פסוק זה ההוראה כשזה בא לידי ביטוי בעת המשפט.

לֹא תִשָּׂא, שֵׁמַע שָׁוְא; כפשוטו, אל תבליג על שקרים ולכלוכים שאתה שומע בסביבתך.
אַל-תָּשֶׁת יָדְךָ עִם-רָשָׁע, לִהְיֹת עֵד חָמָס. אל תשקר בעדות במשפט בשביל איזה רשע.
לֹא-תִהְיֶה אַחֲרֵי-רַבִּים, לְרָעֹת; אל תלך אחרי העדר כשהם עושים מעשים רעים.
וְלֹא-תַעֲנֶה עַל-רִב, לִנְטֹת אַחֲרֵי רַבִּים–לְהַטֹּת. אל תשתמש במשפט בתירוץ שהרוב חושבים כך לכן כנראה זה נכון. יש רק אמת אחת ולא הרוב קובעים אותה.
וְדָל, לֹא תֶהְדַּר בְּרִיבוֹ. וכמו שהאמת לא נקבעת אחרי הרוב כך היא אינה נקבעת לפי הרגשות האישיים שלך.

מיכי הגיב לפני 3 חודשים

מה הקשר לשרשור הזה? על מה מדובר?

פשיטא הגיב לפני 3 חודשים

זה היה רק כהערת אגב לכל הנושא הזה של אחרי רבים להטות.

ראובן הגיב לפני 3 חודשים

אבל הקל וחומר הזה בא על הלכה, לכאורה אפשר לחשוב בקלות על פירכא (מה לדיני נפשות שיש בהם זכות וחיוב, אמר יטה לרוב, דיני ממונות שאין להם זכות וחיוב לא נטה ע”פ רוב), לא?

מיכי הגיב לפני 3 חודשים

לא הבנתי. שאלת מה המבנה של הקו”ח ועניתי. כעת אתה שואל מדוע לא פרכו אותו? זו שאלה אחרת, וגם אותה לא הבנתי. למה אתה חושב שבממונות אין זכות וחיוב? בטח שיש. להיפך, במערכות משפט בנות ימינו מקובל שבדין פלילי נדרשת וודאות גבוהה, ובמשפט אזרחי די ב-51%, כי זכות לזה היא חובה לזה.
לא הבנתי גם את עניין קו”ח על הלכה. כוונתך להלמ”מ? ממש לא.

השאר תגובה