רצון חופשי?!

שו”תקטגוריה: מחשבהרצון חופשי?!

שלום לרב/דוקטור. קראתי את ספרך לפני כשנה ושמעתי לא מעט ממה שיש לך לומר על עניין הרצון החופשי וקיומו. אתחיל בכך שאני מסכים עם המסקנות שלך לגבי (הסכמה בנאלית אולי אבל בכל זאת אכתוב): אני בהחלט מסכים שאין דבר כזה מוסר או משמעות בעולם דטרמיניסטי (קומפטיביליזם הוא אך ורק פסיכולוגי למיטב הבנתי; יש התאמה בין הרצון שלי לבין מה שאני עושה). בנוסף, אני מסכים שיש בעייתיות בכך שאדם דטרמיניסטי מחזיק בעמדה כזאת כיוון שהחשיבה שלו על הנושא שהביאה אותו למסקנה הנ״ל הייתה מתוכנתת להביא אותו למסקנה א’ ולא ב’ בהכרח. ועוד, כמובן שאני מרגיש חופשי כשאני עושה בחירות (במגבלות כלשהן כמובן) אבל עדיין אני מרגיש שיש מישהו מכריע בתוכי. יש משהו ברעיון הזה של חופש הרצון שהוא ממש חיוני למשמעות כמעט בכל דבר בחיים. אוסיף גם שאין לי שום התנגדות להוסיף את הרכיב של קיום נפש או רוח שקיימת באמת שכן עולם הטבע עצמו דטרמיניסטי ונזדקק לכך כנראה. העניין שלי הוא כזה: אתה מדבר על בחירה מתוך שיקולים למען תכלית מסוימת. האם התכלית הזאת עצמה נבחרת באופן חופשי? טענה זו נשמעת תמוהה. נניח שאני יושב מול המחשב וצופה בסרט זוועתי על התעללות בחיי בעלי חיים ומחליט שאני לא אוכל יותר בשר. האם בחרתי להשתכנע מהתוכן שראיתי? לי נראה שאני משוכנע ממה שמשכנע באופן די פסיבי. אני לא בוחר מה יעורר בי חרדה, חמלה, פחד או כל רגש אחר. וגם לשאלת המינון: הסרט שנניח שראיתי וגרם לי להתנהג באופן מסוים (להחליט להיות טבעוני) הוא נגע בי באופן שלא היה לי עליו שום שליטה. אין לי גם שום שליטה על מידת הרחמים שלי לבעלי חיים מסוימים, על מידת אהבתי/סלידתי לבשר, על הרצון להיות מוסרי, צודק ועל אין סוף דברים המקיפים אותי מכל עבר. אני במשבר קיומי. לילה טוב. 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני חודש 1

שלום רב.
אני חושב שצריך להבחין בין ההשפעה שיש לדברים לבין גיבוש העמדה. חוויות יכולות לעורר בי תחושות, סלידה או אמפתיה, ועדיין אני יכול לגבש עמדה לגביהם באופן בלתי תלוי. סטטיסטית זה ודאי ישפיע על עמדתי, אבל לא בהכרח יכתיב אותה. במלחמה אדם פוגש חוויות קשות, הרג בני אדם והרבה מאד דם, ועדיין לא כל חייל שעבר מלחמה נעשה פציפיסט.
גם הטענות שהעלית כאן, לך הן גורמות משבר קיומי ולי לא. הרי לך שאתה מגבש עמדה בהשפעת החוויות אבל הן לא קובעות את עמדתך.

י הגיב לפני חודש 1

הרב האם קיימים מעשים שלא ניתן לפרש אותם למפרע בתמונת עולם דטרמניסטית אלא רק בבעלת בחירה חופשית?
למשל אדם אוכל בשביל שלא יהיה רעב, או אדם אוכל בגלל שהוא רעב.
כך שאת שבשני המעשים -שאדם אוכל, ניתן לתת לגביהם הסברים זהים במידת מה – פעם אחת בשביל התכלית ובפעם השנייה התכלית היא דווקא הסיבה כך שהפעולה לא נעשית בשל התכלית אלא בגללה.

mikyab צוות הגיב לפני חודש 1

כתבתי כמה פעמים, ופירטתי במדעי החופש, שאין מעשים כאלה. אבל יש גישות כאלה. מחויבות מוסרית לא ניתנת להסבר בעולם דטרמיניסטי-מטריאליסטי, ולכן הם רואים בה אינסטינקט שמוטבע בנו (תוצר של האבולוציה). שוב, יש כאן הסבר לתופעה אבל לא לגישה. הוא הדין לאמון שאנחנו נותנים בשיקול הדעת שלנו.

י' הגיב לפני חודש 1

אז במידה ונמצא פער מסוים בין המעשים והשאיפות שלנו, לבין יכולת הסביבה או האבולוציה להסביר את אותם השאיפות, האם נוכל לקבל בצורה סבירה את האמונה בבחירה חופשית?

למשל אם אדם לא חושב שהיהודים היו אמורים לשרוד לאורך ימי הביניים בעקבות כך שהמחירים בנפש היו גבוהים מידיי לעומת הייתרונות של הדת לצורך פסיכולוגי כזה או אחר, האם זה יכול להראות בעקיפין שהם מתו על קידוש ה’ ע”י בחירה חופשית?

פה אומנם ניתן להסביר בכל פעולה בפני עצמה שהם התנהגו ללא בחירה כי הם חשבו שזה מה שנכון ועל כן עשו זאת. אבל ברמת הכלל “הגישה” לא אמורה להיות נכונה. ואם כך, זה כן אמור לעורר תמיהה כיצד כזה דבר נוצר אילמלי בחירה.

mikyab צוות הגיב לפני חודש 1

השערות תמיד יכולות להיות, אבל לא תוכל לבסס כך שום טיעון רציני. הגמישות של ההסברים האבולוציוניים היא אולימפית. ראה ספרי אלוהים משחק בקוביות.

ארצה טיפה להקשות (לנסות לפחות). למה לא סביר יותר לקבל את העמדה שאותם חיילים שלא נעשו שוחרי שלום לאחר מראות אימים של דם ומוות בקרב נשארו בדעתם כלפני כן כיוון שהמבנה הפסיכולוגי שלהם שונה מאלו שנטו להפרעת דחק-בתר חבלתית לדוגמא. ועוד, המבנה שלך הוא קר, מחושב ורציונאלי (לא מכיר אותך אישית אבל זה הרושם) ולכן אתה לא נוטה לחוות משבר נפשי כמו שאני חווה בגלל העניין (בין היתר בגלל שאני סובל מאו סי די כבר כמה שנים ולכן יש לי נטייה מוגזמת לרגשנות לפעמים). לפעמים נדמה לי שאנחנו פועלים בצורה מסוימת ורק לוקחים קרדיט על המעשים שלנו למרות שהבחירה הייתה טכנית לחלוטין. יש סביבה ואני חלק ממנה כנראה ותו לא? למה זה לא יותר סביר מאשר אמונות נחוצות אך גבוליות מאוד בדבר קיומו של יש שמזיז אלקטרונים מכוח הרצון שלו?

mikyab צוות הגיב לפני חודש 1

זהו קמח טחון. בהחלט אפשרי, וכך סבורים הדטרמיניסטים. אני חולק על כך, והסברתי זאת בספר ובמאמר מפורט כאן. ברור שאין הוכחה לשום צד.

יצחק בוטבול הגיב לפני חודש 1

אם כבר מדברים על הוכחה חותכת. האם יש בכלל מקום לקיומה של ראייה שתשכנע את מי שמחזיק בקיומו של רצון חופשי? גם אם יוכח בתנאי מעבדה מבוקרים ומשוכללים שכל הבחירות שלנו החל מהסתמיות ועד הדילמות המוסריות, ניתן יהיה לומר שספציפית את הניסויים האלה אני לא יכול לקבל כיוון שקבלת מסקנותיהם היא היא שיקול דעת שאמור להיות חופשי, ומשאינו כזה, עדיף להחריג את הניסויים האלה ולטעון שבדיוק בניסויים האלה החושים הטעו אותי וגרמו לי להגיע לתוצאות של דטרמיניזים. האם קיומה של ראייה דטרמיניסטית היא אוקסימורון? אם כן, מה הטעם לדבר על ראיות נוספות או על המצב העכשווי במדעי המוח וחוזק הראיות וכו’. תודה.

מיכי הגיב לפני חודש 1

טוב, זה נכון לכל טענה מדעית. במדע אין הוכחות במובן הלוגי החמור.

השאר תגובה