ר שמעון

אשמח אם הרב בזמנו הפנוי יוכל להגיד לי מקור מדוייק לעיקרון הזה של ר שמעון

חיפשתי את הקטע לגבי האתרוג. שער ה פרק ה (אות עב):
עב ע"כ נראה לענ"ד דאף דהפקעת הלואה מותר, אין נפקע השיעבוד בשום אופן עד שיפרע לו, והטעם לזה הוא על פי מה שכתבנו בפרקים הקודמים שדיני המשפטים והאיסור והיתר הם ענינים נפרדים, וכמו שהבאנו שיטת הריטב"א לענין השתעבדות בתשלומי רבית, דאף שאסרה תורה לשלם חוב זה, אבל החוב המשפטי קיים, כמו כן הוא ענין הלואת נכרי, דמה שנוגע לדיני המשפטים אין חלוק נכרי מישראל, חוץ מהיכא שגילתה תורה למעט נכרי כמו אונאה ודיני שומרים ותשלומי כפל דמיעטה תורה הקדש ונכרי, באופן דלפי"ז אם לוה מנכרי דלא מצינו בתורה שום חילוק למעט נכרי שלא יתחייב בעד הכסף שקבל או שלא יועיל התחייבות והשתעבדות לנכרי, החיוב המשפטי הוא קיים ועומד כמו בישראל, אלא דאם חייב לישראל איכא איסור לשמים אם אינו פורע, ובנכרי ליכא איסור אם אינו פורע, ורק בגזל ממש ילפינן מקרא דאסור, אבל בהלואה ליכא קרא, ומשו"ה כשאינו פורע אינו עובר על שום מצוה, אבל מדיני המשפטים לא נפקע כלום, ומשו"ה אם אסהיד וגבו מיניה מה שחייב לנכרי לא חשבינן שגרם ליה הפסד, דמשלם על ידם מה שחייב להנכרי, והנכרי גובה את זכותו ולא יותר, ובזה יתישב כל הענין על נכון, וכמו שכתוב בספר יראים הובא במג"א סימן תרל"ז סק"ג דאפילו למ"ד גזל נכרי מותר מ"מ לא מיקרי לכם לענין אתרוג וכה"ג, והיינו דליכא איסור לשמים, למ"ד זה, אבל מצד הקנינים לא נפקע דין הבעלים בלי יאוש ושנוי רשות, וכן כתב שם בחידושי הגרע"א בשם הרמב"ן ז"ל במלחמות יעו"ש.

תודה רבה!!

זה על פי משפטי הממון זה שייך לגוי האם זה אומר שאם אגנוב את זה מהגוי ( לולי קרא דגזל הגוי אסור ) אעבור על איסור מוסרי מסויים ? האם מוכרחים להגיד זאת בדבריו?

ברור. מוכח כן מקושייתו בתחילת השער: למה לציית לנורמהשלא הצטווינו עליה. בלי דבריי אין כאן למה לציית. כמדומני שהבאתי את הטיעון הזה במאמר על גטו קובנא וגם באחד הטורים.

אם זו רק הגדרת בעלות בלי איסור, אז הקושיא ההיא ליתא.