שאלה על היחס לדברי חז"ל

שו”תקטגוריה: אמונהשאלה על היחס לדברי חז"ל
אלישע שאל לפני 5 שנים

בס”ד
שלום הרב, קראתי את המאמר של הרב על תיוגים וכו’, הבנתי את הגישה של הרב שהכל צריך להבחן בשכל ואנחנו לא יכולים לפעול כמו רובוטים, כלומר אם אני מאמין שדבר לא נכון שום דבר לא יעזור ואני ימשיך להאמין שהוא לא נכון, ולכן הכל צריך להיות פתוח לדיון. עם זה אני מסכים בהחלט וחושב שהעולם הדתי שלנו היום מקצין לכיוון של קבלה כיוון שזה “דעת תורה” ללא שום נימוקים ואת זה צריך לשנות.
אמנם רציתי לשאול, איזה משקל הרב נותן לדברי חז”ל, לכאורה נראה מדברי הרב שאין שום משמעות לזה שחז”ל אמרו את דבריהם, אלא רק עצם הדברים. הרי יש כל מיני מקרים, לפעמים אני חושב שדבר הוא טעות במאה אחוז ולפעמים לא, בכל המקרים שלא, האם יש איזה שהו משקל לזה שחז”ל אמרו את דבריהם או שזה סתם אמירה שאני צריך לבחון אותה ואם נטית ליבי תהיה שהיא לא נכונה אני ישלול אותה? ואם כן הרי איזה ערך יש למסורת שלנו? נכון שיכולות להיות טעויות, אבל זו בעצם הדרך היחידה שלנו לקבל את דבר ה’ כי הרי דרך התנ”ך אין לנו שום דרך לקבל הלכות פרקטיות. כלומר לפי דברי הרב, כל דברי חז”ל זה רצף של המלצות שאני יכול לבחור אם לקבל או לא (ולא במובן הפורמלי). לדעתי צריך לתת גם משקל חשוב למסורת, לזה שהדברים עברו במסורת אמנם נכון הדבר שיכולים ליפול טעויות ואכן אם נמצא טעויות אז הן טעויות, אבל נקודת המוצא צריכה להיות שהדברים נכונים בגלל המסורת. הרי אם אנחנו לא נותנים שום משקל למסורת אז אין שום משמעות לתושב”ע ומבחינתי זה הדרך כמעט היחידה שאלוקים נתן לי להבין את דבריו ולבעדיה אז אנחנו בלי תורה (וזה לא איום זה פשוט נסיון להבין האם אלוקים בעצם ברא עולם בלי תורה? והאם זה הגיוני?) . תודה רבה.

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 5 שנים

שלום אלישע.
למיטב הבנתי חז”ל היו אנשים, כמוני כמוך. היתרון שלהם הוא בתרתי: 1. אליהם הגיעה המסורת מסיני (לפנינו). 2. יש להם סמכות בתחום ההלכה (גם אם טעו. סמכות פורמלית).
לכן עצם העובדה שחז”ל אמרו משהו בתחום העובדתי לא נראית לי בעלת משקל גדול מדיי. אנשים חכמים וטובים אמרו דברים ואני מתייחס לזה בכבוד, אבל אפשרות הטעות בהחלט קיימת גם אצלם.
בהתאם, גם למסורת יש משקל כפול: מה שבא מסיני – הוא כנראה נכון. מה שלא – יש לאמצו רק אם הוא בתחום הסמכות. אבל לגבי עובדות אין סמכות.

אלישע הגיב לפני 5 שנים

ואיך אני יודע מה בא מסיני?

אלישע הגיב לפני 5 שנים

נ.ב האם המשמעות של הדברים שאין תורה שבעל פה?

שמעון ירושלמי הגיב לפני 5 שנים

לאלישע: המשמעות שאין אנו יודעים מה בדיוק מתוך התורה שבעל פה מקורו בתושב”ע שהגיעה למשה רבינו מפי הגבורה בסיני ומה התווסף מתוך סברה וכדומה במשך הדורות..

מיכי צוות הגיב לפני 5 שנים

יש תושבע”פ אבל מה שהגיע מסיני הוא מצומצם למדיי. מידות הדרש (במובן כלשהו. פורט בספר השני בסדרת לוגיקה תלמודית), פירושי מילים, כמה הלמ”מ ופחות או יותר זהו. השאר התפתח עם הדורות, ואם מדובר במוסד מוסמך אז יש לו סמכות הלכתית מכוח “לא תסור” ויש לשמוע לו.

דוד הגיב לפני 5 שנים

ומה לגבי הלכות וסברות שיודעים שנפלו בהן טעויות (מדעיות, או כאלה שיודעים שלא היו קיימות בתקופת בית שני)?
האם יש להן סמכות? האם כאן הסמכות היא רק פורמלית? כלומר שהחכמים קיבלו את הסמכות מהעם.
ואיך צריך להתייחס להלכות אלו אדם שחושב שנפלה בהלכה מסויימת טעות בזמן שמקיים אותה? הרי הוא לא מאמין בנכונותה.

מיכי צוות הגיב לפני 5 שנים

שלום דוד.
אם יש הלכה שמבוססת על טעות מדעית לדעתי היא בטלה ומבוטלת. אני מדבר על מצב שבו מלכתחילה מדובר בטעות ולא שהמצב השתנה. במצב כזה אדעתא דהכי לא תקנו.

דוד הגיב לפני 5 שנים

תודה על התשובה המהירה.
רק אבהיר שאני לא מתכוון למצב שהשתנה, אלא להלכה מסויימת שבתקופת בית שני יושמה בצורה שונה (לפי מקורות הסטוריים וארכאולוגיים). מה שכנראה מעיד על טעות במסורת.
האם גם כאן לדעתך המצב דומה לטעות מדעית?
ואם לא איך אדם שחושב שנפלה טעות צריך להתייחס לכך בעת קיום המצווה?

מיכי צוות הגיב לפני 5 שנים

לא בטוח שהבנתי את השאלה. כוונתך מה לעשות אם התברר לנו בכלים כלשהם שבבית שני עשו משהו אחרת ממה שאנחנו עושים היום? טעויות במסורת אינן חשובות אם הגרסה האחרונה קיבלה גושפנקה מוסמכת (סנהדרין או התלמוד).

השאר תגובה

Back to top button