שאלה על ל"ג בעומר והילולת הרשב"י

אני לא חושב שיש לו משמעות מיוחדת. זוהי הזדמנות להתחבר לעולם של הנסתר כי זה יום פטירתו של רשב"י. המשמעויות מוכנסות ליום הזה בדיעבד. ראה שו"ת חת"ס, חיו"ד סי' רלג:
אמנם ידעתי כי שמעתי שעכשיו אכשיר דרי וממרחק יבואו ידרושו את ה' בעיה"ק צפת ביום ל"ג בעומר בהלולא דרשב"י ז"ל. ואם כי כל כוונתם לש"ש שכרם רב בלי ספק…אבל מטעם זה בעצמו הייתי אני מן הפרושים כבן דרותאי שלא אצטרך להיות יושב שם ומשנה מנהגם בפניהם ושלא ארצה להתחבר עמהם בזה. כי כבר כמה כרכורים כרכר בפר"ח או"ח סי' תצ"ו בקונטרס מנהגי איסור שלו אות י"ד על המקומות שעושים יו"ט ביום שנעשה להם נס…שלפענ"ד דאמרינן הוא מהאי ק"ו משעבוד לחרות אמרינן שירה ממיתה לחיים לא כל שכן. אבל לקבוע מועד שלא נעשה בו נס ולא הוזכר בש"ס ופוסקים בשום מקום ורמז ורמיזה, רק מניעת הספד ותענית מנהגא הוא וטעמיה גופא לא ידענא.
ובסידור מהר"יעבץ כ' עפ"י נסתר דהוה כבי"ד שכולו חייב והוה זכאי דהיינו 'הוד שבהוד' יעו"ש. אלא לפי"ז היה ראוי לקבוע כל טוב בהגיענו לגבורות [גבורה שבגבורה] ביום תשעת למב"י [ט' לעומר] אלא שבלא"ה ימי ניסן הם ואין מספידין בו…
לגבי כתב החידה בסוף, יש הרבה להאריך, ואכ"מ.
——————————————————————————————
שואל:
מדוע החת"ס כותב שהוא לא יודע מאיזה טעם לא אומרים תחנון בל"ג בעומר-האם באמת אין לזה שורש על פי הנגלה כלל?הרי גם השו"ע והרמ"א כמדומני מביאים את זה להלכה ואם כך חייב שיהיו (אני מניח) ראשונים שפסקו כן או הנהיגו כן- ולכן אני לא מבין איך יכול להיות שלא אומרים בו תחנון בלי מקור?
——————————————————————————————
הרב:
יש מנהגים שמתפתחים והפוסקים לא יודעים מקור או נימוק עבורם. אני לא בטוח שהחת"ס מתכוין לומר שאין טעם אלא שהוא לא יודע את הטעם. ראה מאמרי: דרוש לל"ג בעומר.