שימוש בהערמות ו"חיפופים"

שו”תקטגוריה: הלכהשימוש בהערמות ו"חיפופים"
יצחק שאל לפני 3 שנים

שלום הרב,
מכמה מתשובתך אני למד עיקרון פסיקה- דינים (כנראה לי מדרבנן) שבטל טעמם אלא שאיננו יכולים לבטל כי אין רוב מניין, אפשר ‘לחפף במסגרת ההלכה’…
 
מה פירושו של דבר? לכאורה מהרגע שקיבלנו שיש לה תוקף יש לדון בה מבחינה פורמלית… אם יש חילוק שנראה לנו נכון אפשר להתיר תמיד, אם החילוק איננו נכון זה לא אמור להשתנות רק כי בטל טעמה של ההלכה…
 
האם כוונת הרב שיש דברים שהיינו מחמירים מחמת ‘רוח ההלכה’, ובכה”ג לא נחמיר?
 
האם אפשר להשתמש באותו עיקרון לגבי הלכה שעדיין שייכת (אף כי פחות) במציאות שאין את החשש? (השנה בישיבה שלנו היו ויכוחים לגבי האכילה לפני קריאת המגילה.. מה בדיוק נכלל בצער גדול של המשנה ברורה שמתיר זאת… האם כיוון שבישיבה אין חשש שמחלמת אכילה ישכחו לקרוא מגילה אפשר ‘לחפף’ ולסמוך על פוסקים אחרים, אף שבד”כ אלו לא רבותיהם) 

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 3 שנים

לא כל ההלכות בנות תוקף יש להן אותו מעמד. לדוגמה לגבי הערמות יש לחלק בין הלכות שיש להן טעם ברור להלכות פורמליות. לעולם לא עושים הערמה על הלכה תוצאתית או מוסרית. לא הורגים בהערמה, אבל כן מערימין על הבכור או על שמירת שבת (לפחות בעת הצורך).
יש לזכור שהערמה היא הליכה בגדר המותר, אבל נגד רוח הדבר. ואם אין לדבר רוח יש מקום להערים. הוא הדין לגבי חיפוף. חיפוף פירושו הסתמכות על דעות מקילות או הליכה בשולי המותר.
יש מקום להשתמש בזה לגבי אכילה לפני קריאת מגילה, אם כי יש גזירות שבהן כתוב בפירוש שאין לחרוג (כמו קריאה לאור הנר, שאסור גם בגובה עשר אמות. אבל עם שומר מותר). הייתי מיקל כל היכא שלא נאמר בפירוש שהוא בכלל הגזירה. 

השאר תגובה