תורה מן השמים

שו"תקטגוריה: כלליתורה מן השמים
יהונתן שלום בנחיון שאל לפני 3 שנים

שלום הרב.
לגבי הביקורת הקלסית על זמן כתיבת התורה. לכאורה יהיה נכון לומר שברגע שאני מקבל את הקביעה שתורה מן השמים, היא לא ממש רלוונטית.
הרי ברמה העקרונית, אלהים יכול לכתוב גם את כל התנ"ך, המשנה והתלמוד וגם, להבדיל, את ספרי קופיקו וצ'יפופו.
אז לא שאני קורא להתעלם משאלות הסגנון, התוכן ועוד אלא שברגע שאני מאמין שתורה מן השמים כלל השאלות הללו – החשובות כשלעצמן (והרי אני מאוד אוהב את עולם התנ"ך) – הופכות משאלות היסטוריות לשאלות תאולוגיות, תהיה או לא תהיה להן תשובה (בסופו של דבר אני הרי לא מזכירה של אלהים ואין לי מידע על סגנון כתיבה עקרוני שהוא בחר בו. אני בסה"כ יכול לומר שמבחינה אמפירית ניכר כי הוא בחר להשתמש בקבוצת סגנונות (אין לי בעיה גם להשתמש עם השמות המקובלים בעולם ביקורת המקרא, לצורך העניין) ואולי ניתן להסיק מניתוח זה מסקנות תאולוגיות, ואולי לא (פחות או יותר כבשאלת טעמי המצוות).)
מה דעת הרב? 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 3 שנים

לא בטוח שהבנתי את השאלה.
הוויכוח על הסגנונות נערך בהקשר של הדיון האם באמת תורה מן השמים. אם אתה  מקבל זאת אפריורי, אז אתה יכול ללכת בדרכו של הרב ברויאר בתורת הבחינות שלו, ולטעון שהקב"ה בחר סגנונות שונים כדי ללמד אותנו כל מיני דברים. כמובן שניתן להסיק מכאן מסקנות שונות, שהרי לא בכדי נבחרו הסגנונות השונים.

יהונתן שלום בנחיון הגיב לפני 3 שנים

אוקיי, תודה רבה.
השאלה האם נכון לשלול כל יחס בין שאלת הסגנונות לבין שאלת תורה מן השמים?
ועוד – יש סיבה שלא לקבל זאת אפריורי (מכח המסורת)?

mikyab צוות הגיב לפני 3 שנים

לא נכון לשלול כל יחס, אבל אין הכרח לקשור.
מסורת אינה דבר מוכרח וגם הוא טעון הצדקה. אגב, קבלה מכוח מסורת זה לא קבלה אפריורית.

יהונתן שלום בנחיון הגיב לפני 3 שנים

בסדר, תודה

השאר תגובה

Back to top button