אבל על חורבן הבית

1. מתאבלים בעיקר על חורבן המקדש. וגם מבחינת החורבן הלאומי קצת קפצת. אין לנו שלטון יהודי ריבוני ומוסדות כמו סנהדרין. בכל אופן, מדובר באירועים שתוצאותיהם קיימות עד היום. בכל אופן, זו הלכה שנקבעה ולא בטל טעמה. איני רואה סיבה ואפשרות לשנות. 2. לגבי איסור כיבוס נשאלתי כאן לפני כמה ימים. איסור ללבוש בגד מכובס יסודו בצער וההוראה היא להפחית פינוקים ולהפגין אבל. ואילו בעצם פעולת הכיבוס יש הסחת דעת מהאבל. אמרתי שם שאכן המצב השתנה ממה שהיה בזה פעם: פעולת הכיבוס כבר לא מסיחה דעת משום דבר, כי מדובר בפעולה של דקה (לא כמו שהיה פעם). לבישת בגד מכובס היא סטנדרט פשוט. ככלל, ניהוגי האבל הללו אכן בעייתיים, וכיום מעמדם הוא בעיקר כמנהג (שימור  מה שהיה פעם). ייתכן שיש מקום לשנותם (בכפוף לכללי ביטול הטעם).