אדם שחזר בו

[גם אם שוטה לדבר אחד נידון כשוטה בכל דבריו, הא קיי"ל שאין מביטים על האומר]
 
משנה חולין ב,ד. שחט את הוושט ופסק את הגרגרת וכו' רבי ישבב אומר נבלה רבי עקיבא אומר טרפה. כלל אמר רבי ישבב משום רבי יהושע כל שנפסלה בשחיטתה נבלה, וכל ששחיטתה כראוי ודבר אחר גרם לה להיפסל [כגון אחד מן הטריפות. ברטנורא] טרפה. והודה לו רבי עקיבא. וכתב הרמב"ם בפירוש המשנה "ואין אנו צריכים לבאר שכלל רבי ישבב אמת לפי שרבי עקיבא שחלק עליו כבר הודה לו".
א. מה פשר העיקרון הזה שאם אדם חוזר בו אז דעתו הקודמת כמאן דליתא. הרי רבי עקיבא קמייתא היה מסתמא לא פחות גדול מרבי עקיבא בתרייתא. ואם עד שחזר בו היו שניים כנגד אחד, אז אחרי שחזר בו יש שלושה (רבי ישבב ורבי יהושע ורבי עקיבא בתרייתא) כנגד אחד (רבי עקיבא קמייתא). הלכה כבתראי לכאורה שייך רק אם מוסיפים נימוק חדש ולא אם סתם מכריעים במחלוקת כאחד הצדדים (וק"ו לא הכרעה שלישית). הרי היו פנים לכאן ולכאן, יום אחד היה נראה לרבי עקיבא כך ולמחרת אחרת, ומה בכך. נראה כאילו חזרה של אדם מדעה שמחזיק בה היא גילוי יותר חזק שיש טעות בדעה, מאשר אם אדם אחר חולק עליה, אך מה ההסבר לזה. [ועוד יש להפליג שאם אביי ורבא היו כל חצי שעה מחליפים את דעתם ביניהם כמשחק מסירות לא אמור להיות בזה שום דבר מפתיע. אף שעובדתית גם אצל גדולים או בפרט אצלם חזרה מדעתם היא די חריגה].
[בטור 410 ובתגובות כתבת שעמדות מגובשות ויציבות הן אינדיקציה לכך שהאדם כעת קולט את האמת כפי שהיא נתפסת על ידי אישיות כמו שלו. אמנם לא בדיוק הבנתי שם אבל הונח בירכתי ראשי ויום יבוא ויתבהר. כאן אני שואל את זה מכיוון אחר.]
 
ב. אגב. יש במשנה הרבה פעמים שחזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי. [ניסיתי לחפש דרך אתר חיפוש קצת צולע ומצאתי עוד מקום אחד שיש בו תיעוד של חזרה שאינו בית שמאי ובית הלל בתענית ד,ד דברי רבי עקיבא אמר לו בן עזאי כך היה רבי יהושע שונה וכו' חזר רבי עקיבא להיות שונה כבן עזאי. אבל שם זה נראה עניין של מסורת משם רבי יהושע, להבדיל מהמשנה בחולין שנראה מהלשון שזו רק דעת רבי יהושע]. אבל זה נראה קצת מוזר. אם אין משמעות לעובדה שפעם מישהו חשב אחרת אז שיגידו פשוט את הדין בלי מחלוקת. כדי לתעד עובדות יש את תוקידידס. ואם החיפושונונצ'יק שלי אמין ובאמת יש תיעודי חזרות רק של בית הלל ורבי עקיבא, אז מעניין למה דווקא בהם. ידוע שבית הלל הוכרעה הלכה כמותם, וכל יסוד המשנה הוא אליבא דרבי עקיבא, אבל זה עדיין לא מסביר. הרי לא סביר שמכל התנאים רק אלו חזרו בהם, אלא ששאר חזרות לא תועדו.