אפשרויות

היי
מקובל על כולם, אני מקווה, שאין משמעות לטענה המביעה דבר והיפוכו. יהודי הוא בעל אף ארוך או בעל אף לא ארוך. הטענה אודות "קיומו" של יהודי "אחר" (שהוא בו זמנית גם בעל תכונת אף ארוך וגם בעל תכונת אף לא ארוך) היא חסרת מובן.
אבל נדמה שמקובל על כולם גם העיקרון הבא, שהוא כמעט הפוך: 
אפשרויותיו של האף היהודי (מבחינת אורכו) קיימות בו זמנית זו בצד זו. שהרי לא מדובר באף אקטואלי ובעל מידות אקטואליות אלא רק ב\"יכולתו\" (אפשרות) של האף להחזיק בתכונות האלה. לפי זה אפו של יהודי הוא בעל פוטנציאל להתקיים באינסוף אורכים שונים.
ובניסוח פילוסופי עקרוני יותר: תכונות פוטנציאליות יכולות לסתור זו את זו.
 עכשיו תמיהתי: איך עובד הפלא הזה עם התכונות הפוטנציאליות? הרי אנחנו מחשיבים את שלושת חוקי החשיבה כתשתית לוגית הכרחית שאין לחרוג ממנה, אלא שפה לכאורה כן חרגנו ממנה. יש פה כביכול דבר והיפוכו ועדיין הוא בר משמעות.
או שאולי תגיד שהעמדת הדברים שלי הייתה לא נכונה?