בבא מציעא דף עו עמוד ב
שלום לרב,
במחלוקת תנא קמא ורבי דוסא –
פשט סברתו של תנא קמא "שמין להן את מה שעשו", כלומר מעריכים את החלק של העבודה שכבר בוצע. "היה יפה ששה דינרים, נותן להם סלע", כלומר גם אם החלק של העבודה שכבר בוצע גדול מ50%, עדיין משלם להם רק 50% ממה שהסכימו מראש משום שלא סיימו את העבודה.
לעומת רבי דוסא שמתייחס לעבודה מנקודת מבט של "מה שעתיד להיעשות", כלומר הסכום שעוד נותר לבעל הבית להוציא על העבודה שלא בוצעה.
האם יש סיבה שבגללה רש"י נדחק לפרש שלא כפשט מילות הגמרא ולפרש גם את דברי תנא קמא מתוך נקודת מבט של 'מה שעתיד להיעשות'?
האם יש מי שחולק עליו ומפרש כפשט מילות הגמרא שאפשר לעיין בפירושו?
תודה רבה!
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
https://drive.google.com/file/d/1Q5r33gfFNU1IkLC0Tpp6zDTFZg4M26pO/view?usp=drivesdk
אין לי זמן כעת להיכנס לזה. כאן למעלה לינק לספרי על הפרק נזה ואולי תמצא בו תועלת.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
בוקר אור,
תודה רבה.
איני רואה התייחסות במאמר לשאלה, כנראה זו שאלה שולית שאינה משנה בתוך הרעיון המרכזי בסוגיה .
אם יהיה לך רגע אשמח להבין את פשר הדברים, אפילו רק לקבל הכוונה לעיון אצל מי שעוסק בכל.
תודה רבה יום נעים
הנה דברי המחברת:
אכן, בחוברת עסקתי בעיקר בניתוח המושגי והעקרוני של דיני השכירות, חזרת פועל ובעל הבית ומעמד השעבוד, ולא בפרטי החשבונות וההעמדות הפרשניות של רש"י בברייתא.
לגופם של דברים:
רש"י נדחק לפרש כך משום שהדוגמאות המספריות של הברייתא ("היה יפה ששה דינרין נותן להם סלע", "היה יפה שקל נותן להם שקל") מניחות שינוי בשער השכירות (התייקרות או הוזלה של הפועלים בשוק), ולא סתם שבוצעה יותר או פחות מחצי עבודה במחיר המקורי. כדי ליישב את החשבון המדויק ואת העיקרון ש"יד בעל הבית על העליונה" (ושלא ייגרם לבעל הבית הפסד מהחזרה), רש"י נזקק לבחון את ההשלכה של שומת מה שנעשה מול מה שנשאר להשלים.
לגבי הכוונה לעיון:
הקושיה הזו על רש"י מפורסמת, ורוב הראשונים חולקים עליו ומפרשים אחרת (כשומא יחסית של גוף הפעולה שנעשתה מול הקציצה המקורית):
1. תוספות על אתר (ד"ה 'שמין להן מה שעשו') מקשים על רש"י ומציעים את פירושם.
2. הרא"ש (פ"ו סימנים ד–ה) מביא את רש"י באריכות, דוחה את דבריו ומציע פירוש חלופי.
3. חידושי הרמב"ן וספר המלחמות (וכן הריטב"א והמאירי על אתר).
4. במישור הפסיקתי והלמדני – עיין בשולחן ערוך חושן משפט סימן של"ג (סעיפים ד–ה), ובפרט בדברי נושאי הכלים שם (סמ"ע, ש"ך, וכן בקצות החושן ונתיבות המשפט), שדנים בדיוק בהבחנה שבין שומא של מה שעשו לבין שומא לפי מה שעתיד להיעשות ובמחלוקת רש"י ושאר הראשונים.
Please login or Register to submit your answer