גיהוץ בבין השמשות של יום טוב

זו לא הטרלה ואשמח אם הרב יפרט.

מה שחשבתי יש בעיה בקיטור ובחימום המגהץ עצמו (גחלת של מתכת). בנוסף יש בעיה מדרבנן בעצם הגיהוץ. ולבסוף יש בעיה של חשמל.

ביום טוב אין בעיה של קיטור ובישול גחלת של מתכת. ובבין השמשות אין בעיה של חשמל. ולכן השאלה שנותרה אם יש בעיה בגיהוץ עצמו.

מה שכתבתי שגיהוץ הוא מדרבנן זה רק לפי מה שהבנתי אבל האם יכול להיות כאן איסור של מלבן (מלאכה דאורייתא)?

אז כנראה יש כאן הטרלה לא מכוונת. מה עניין בין השמשות להכא? מדין שבות בין השמשות? זו צורה משונה לשאול שאלה, אם אתה רק מתכוין לשאול האם יש בזה מלאכה דאורייתא או לא.
חימום המגהץ עצמו יכול להיות אסור דאורייתא (אם כי יש לדון בזה). הגיהוץ עצמו אינו מלבן (אף שבלשון הגמרא בהל' חוה"מ ואבלות יש ערבוב מושגי בין גיהוץ/כיבוס שלנו לכיבוס/גיהוץ שלהם). למה שגיהוץ שלנו יהיה מלבן? את מה אתה מלבן שם? אתה רק מיישר את הבד. רק אם הגיהוץ נוטל חלק בניקוי עצמו יש לדון בכל זה. את המניח שהחימום ביו"ט מותר אף שלא לצורך (אוכ"נ) וגם זה לא פשוט.

הטרלה אין כאן.
אם המגהץ חומם לפני השקיעה אז לכאורה אפשר להמשיך וגם לכבות אותו לפני צאת הכוכבים (שכן אין איסור שבות בבין השמשות)?

טוב בכל אופן תודה על התשובה.

ושאלה נוספת:
אם המצקת של המרק בתוך מדיח ביום טוב, האם מותר לפתוח אותו להוציא אותה ולסגור את המדיח כדי שיגמור את התוכנית?
(תחת ההנחה שאתה לא משנה דבר מבחינה חשמלית)

אם מחפשים הטרלות, אז כעת מצאתי בשו"ת מנחת יצחק (ז' ל"ג) דיון ארוך האם מותר להכין קטניות מיו"ט שש"פ לשבת.
מה התשובה? כמובן שאסור.
1. היה נראה לאסור כי אין 'הואיל'. לבסוף הוא דוחה טעם זה, כיוון דשכיחי בינינו ספרדים.
2. לא גרע מהמתענה תענית חלום שאסור לבשל לאחרים. וכל שאינו יכול לאכול אותו היום אינו יכול לבשלו.
3. שמא יבוא לאוכלו ביו"ט.

לגבי המצקת, למה לא?

תודה רבה.
גיהוץ עם עמילן תירס הוא בגדר לאכת מלבן, נכון?

לא יודע מה זה. אם מדובר בליבון (כלומר בתהליך שמנקה ולא רק מיישר) אז כנראה שכן.

תהליך שמלבין מצעים ומבריק אותם.

כשאני חושב על זה אם המגהץ חם לפני שקיעה ואין בו מים אין מניעה לגהץ גם בבין השמשות של ערב שבת ואז לכבות אותו לפני צאת הכוכבים.

כפי שכתבתי למעלה, לדעתי אתה עורך את הדיון בצורה לא נכונה מתודולוגית. אם אתה רוצה לברר את השאלה מהו איסור דרבנן ומה דאורייתא כדאי לברר את זה ישירות ולא דרך שאלות על ביה"ש שהיא נפ"מ ותלויה בעוד מרכיבים.
בפרט אתה מניח כאן כל מיני הנחות לא מדויקות לגבי שבות בביה"ש. לרוב השיטות אין היתר בכל שבות ורבו המחלוקות בזה. ראה בינתיים קצת כאן:
https://www.yeshiva.org.il/ask/80861

כך היה המעשה.

אם אפשר גם הרחבה לענין מתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך כדי להבין אם חימום המגהץ עצמו בעצם מותר מן התורה ביום טוב או לא אודה לרב (הרב השאיר את הנקודה סתומה במקצת).

תודה רבה על ההפניה בענין שבות. היא נתנה לי חומר למחשבה (שחלקו הבנתי אינטואטיבית וחלקו פחות).

על 'מתוך', ראה כאן:
http://etzion.org.il/he/%D7%96-%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%9A-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%AA%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%9A-%D7%94%D7%95%D7%AA%D7%A8%D7%94-%D7%A0%D7%9E%D7%99-%D7%A9%D7%9C%D7%90-%D7%9C%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%9A

תודה רבה.

מתנצל על ההאשמות אבל באמת חשבתי שזו הטרלה. זה לא הוצג כשאלה הלכתית מעשית אלא כדיון עקרוני.