דוגמא להתנגשות עולם המעשה וההלכה באיסור בל ייראה

לדעת הרב, מכירת חמץ גם של אדם אישי בביתו )מקום שאין הפסד מרובה)
זה לכתחילה?

לדעתי כן. החמץ מכור כי אתה חתום על חוזה. מה שהיה בלבך אינו רלוונטי. דברים שבלב אינם דברים. אבל בחברות גדולות זה גלאט לכל הדעות. הרי הן רוצות למכור את מוצריהן, ולכן הן גם מתכוונות למכירה. אם יהיה מישהו שיקנה מהן את כל הסחורה הן יעשו לו מי שבירך.

אני לא מדבר כמובן על מכירת החמץ הבלוע בכלים ושאר הבלים.

למה הרב מתייחס לזה כהבלים?

כי מכירת חמץ שבלוע בכלים זה הבל. המכירה גם לא חלה וגם לא נדרשת. חוץ מזה זה כליל החכמה והמעלות.