דיבור על ריבונו של עולם

הרב,
שלום רציתי לשאול מה דעתך ניתן לומר על אלוקים.
למשל הגישה המקובלת היא שאי אפשר לומר כלום (שלילת התארים או החסידות).
לעומת זאת, מדבריך אני מרגיש שאתה מאניש רבות את אלוקים.
אתה מוכיח שהוא קייים, אתה אומר שסביר שהוא רוצה מאיתנו להקשיב לו והוא תיאם ביננו לבין העולם והמוסר.
ואת אף מתיימר לדעת את סיבת הבריאה, בכך שאתה טוען שזה לא יכול להיות חלק מהעולם.
ז"א כל הזמן אתה חושב שהוא עובד במסגרת של סיבה ומסובב.
 
האם אתה לא מסכים שקאנט כבר הוכיח שאי אפשר לומר כלום על אלוקים? כל המחשבות הללו נמצאים בתוכנו ובטח שלא בגורם שהוא מחוץ לעולם או לתפיסה שלנו.האם הענווה הזאת פסולה?