האם יש ערך אמיתי ב"דבר בשם אומרו" מעבר לכלי פוליטי/פסיכולוגי?

שלום לרב,

ברצוני לשאול על המנהג והחובה לכאורה לומר "דבר בשם אומרו". מה הטעם האמיתי להעמיס על הראש שמות, שושלות וביטויים שרק מקשים על הזיכרון, גוזלים זמן ומסיטים את הפוקוס מהתוכן עצמו?

כמעט כל ציטוט או רעיון שאני שומע, אני יודע די בוודאות שעשרות או מאות אנשים אחרים ברחבי העולם חשבו ואמרו אותו הדבר בדיוק. אין כאן באמת "המצאה של יש מאין" ברוב המוחלט של המקרים, אלא ניסוח של תובנה אנושית כללית.

התועלת היחידה שאני רואה בציון שמות (כמו "הרב איקס אמר" או "אפלטון הגדיר") היא כלי הגנתי נגד "שטופי מוח" שמקשיבים רק לאוטוריטות ספציפיות. כדי שלא יתקפו אותך, אתה נאלץ להשתמש בשם של "הרב שלהם" כמגן פסיכולוגי.

חוץ מהכלי הפרקטי הזה, שנועד להתמודד עם הטיה פסיכולוגית של שמיעת אמת רק מפי "סמכות", האם הרב רואה בציון השם ערך מהותי נוסף? למה לא להפוך את השפה והרעיונות ליותר אנונימיים, מהותיים וענייניים, במקום לייצר פולחן סביב מי שהיה במקרה הראשון לכתוב את זה?