היעלמות המצוות
נראה שככל שחולף הזמן, יותר ויותר מצוות בתורה מאבדות לגמרי שימושיות. כל מה שקשור למקדש ולכהונה כבר שנים לא רלוונטי, וכנראה אף אחד לא רוצה באמת לחזור למצב שבו מי ששולט בעם זה קאסטה של כהנים שממומנים מתרומות. הרבה מדיני נשים ובערך כל חושן משפט כמעט לא רלוונטי בימינו בשום צורה, וגם לא יחזור להיות רלוונטי. ענייני זרעים כבר היום מיושמים בעיקר בכל מיני טריקים, ונראה שבעתיד אפשרי שיעלמו ככל שמתמעטת החקלאות המסורתית. דיני כשרות עשויים להיעלם עם בשר מתורבת, וכמובן באותה מידה יוכל להיות חלב מתורבת וירקות מתורבתים, או אולי בכלל אוכל סינתטי. האם היעלמות המצוות לא מעידה שהתורה לא באמת נצחית והרלוונטיות שלה למשהו תלויה מאד בזמן, בנורמות ובטכנולוגיות ספציפיות? האם זה הגיוני בעיניך שהקב"ה נתן תורה שמאבדת מהרלוונטיות שלה?
ההשתלחות כאילו הכהנים שולטים בעם היא כמובן חסרת בסיס. אתה יכול גם לומר שאינך מתגעגע לזה בלי להשתלח.
לגבי חו"מ, חלקו רלוונטי וחלק יכול גם לחזור עקרונית.
ככלל, אכן רבים מהדינים כנראה ייעלמו ויהפכו לא רלוונטיים. אז מה? הנצחיות של התורה לא קשורה למימושה בפועל. הנצחיות היא של המחויבות ולא של המימוש. עמד על כך הרמב"ם במצווה של מחיית עמלק ושבעה עממין, שם הוא מתייחס לשאלה מדוע הוא מונה את המצוות הללו למרות שאינן רלוונטיות ומביא את החילוק הזה.
אולי זו משמעות מאמר חז"ל שמצוות בטלות לעתיד לבוא (גם אם לא לזה הם התכוונו, בכל אופן נראה שהם לא מתרגשים ממצב כזה).
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer