השגחה פרטית

שו"תקטגוריה: כלליהשגחה פרטית
מוטי שאל לפני 2 חודשים

שלום הרב, בעבר קראתי את טענותיך על השגחה פרטית והשאלות הפריעו לי, לאחר ויכוחים עם חבריי אני חושב שעלה הצעה טובה למה להאמין בהשגחה ואשמח לשמוע את דעתך.
ההנחות הברורות הם 1, בעבר היה השגחה (זה אמונה בתורה). 2, היום לא רואים השגחה, (וא"א להוכיח השגחה מסיפורים.)
ניתן לומר שפסקה ההשגחה וניתן לומר (כפי שמציעים הרבנים בדרך כלל) שנשארה השגחה אך יש הסתר פנים. אני מסכים שנכון יותר מתמטית לבחור באופציה שנגמרה ההשגחה, אך לדעתי יש סיבה אפריורית לטובת ההסבר של הסתר פנים.
שאני לומד סוגיא בגמרא אני בונה אותה בדרך כלל על דברי הראשונים כמו הרמב"ם והרמב"ן, וראיתי שכך גם אתה נוהג, אני סומך עליהם כיוון שהם היו בעלי ידע רב בתורה ובעיקר בגלל שהם היו קרובים יותר למסירת התורה. הרמב"ם בצורה שהוא לומד את התורה הוא תופס שיש עיקר אמונה של השגחה, והרמב"ן תופס שכל יציאת מצרים נועדה כדי שיאמינו שיש אלוקים והוא משגיח עלינו. אני יודע שאין חובה להקשיב לראשונים או לאף אחד בענייני אמונה, אך כן נבון לסמוך עליהם ולכן לבחור באפשרות שיש הסתר פנים.

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 2 חודשים

הטענה שאין השגחה אינה מבוססת רק על כך שלא רואים. מדובר באמון שלי בחוקי הפיזיקה והמדע בכלל וההכרה שהם תמיד עובדים (אקמול תמיד מוריד חום, בל קשר לצדקות ולרמת התפילה שלך). חוקי המדע הם תנאי מספיק להתרחשות המסובב ולכן זה אומר שהם אלו שקובעים. לדעתי אין סבירות שהקב"ה כל פעם מסתתר מאיתנו ומשחק איתנו מחבואים.
אבל אם אכן הייתי מייחס משקל רב לדברי הראשונים וחכמי הדורות בעניין אולי הייתי שוקל להידחק. אלא שלדעתי אין לדבריהם שום משקל בנושאים אלו. הראשונים וחז"ל לא היו בעלי ידע במטפיזיקה והקירבה שלהם למקור לא משנה מאומה לעניין זה. להיפך, הם הבינו פחות מאיתנו במדע. אין שום סיבה בעולם לייחס משקל רב לדבריהם בנושאים כאלה. 

י הגיב לפני 2 חודשים

רק מעיר שכנראה הרמב"ם הבין בצורה שונה את ההשגחה.

Copenhagen הגיב לפני 2 חודשים

יש טוענים שככלל, ההשגחה פועלת במסגרת תכונותיהם של דברים בעולם מבלי להפר את טבעם. לדוגמה, משפיעה על אירועים בלתי סבירים אם כי אפשריים במסגרת חוקי הטבע כדי להביא לתוצאה מסוימת, נניח, הצלת חפים מפשע, כמו שקרה עם נסיון ההתנקשות בטראמפ לאחרונה (אעלה שיחה שלו עם מאסק בעניין).

סכולסטיקנים טענו ש"החסד משלים את הטבע, לא הורס אותו". ההשגחה לא פועלת להפוך אדם למשהו המנוגד למי שהוא (זו הייתה לפי הרמב"ם במורה הסיבה ל"וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים"). כיוצא בזה לגבי שאר הישויות בעולם.

יתכן בנוסף שיש כזה דבר ניסים במובן המקובל אך הם נדירים ויוצאי דופן, וזו בדיוק הסיבה לכך – שמירה על סדירותם של חוקי הטבע. אילו היו מתרחשים לעתים קרובות, הם היו משבשים את הסדר הטבעי. העובדה שהם נדירים מאפשרת להם להיות מקרים חריגים של פעולה אלוהית שאינה מערערת על המהימנות היומיומית שלה אנו מצפים מאובייקטים בעולם. זה שאנו מוצאים את חוקי הטבע מאוד סדירים וזה שרציונלי מצדנו לצפות לכך קונסיסטנטי עם ההיפותזה הזו.

ניתן לטעון שהבנתנו את חוקי הטבע מוגבלת, ומה שאנו תופסים כהפרה של החוקים הללו עשוי להיות פשוט חוק או עיקרון עמוק יותר שאיננו מבינים עדיין. מה שנראה כנס או אירוע בלתי סביר ביותר יכול להיות תוצאה של פעולה אלוהית הפועלת על פי עקרונות מעבר להבנתנו המדעית הנוכחית.

מיכי צוות הגיב לפני 2 חודשים

קופנהגן, ברוך השב.
באשר לדבריך, איני מסכים. אין שום אפשרות למעורבות אלוהית במסגרת הטבע בגלל שהטבע הוא דטרמיניסטי. מעורבות אלוהית בריפוי חולה פירושה שלולא המעורבות הוא היה מת (זה מה שהיה קורה עקב חוקי הטבע) ובגלל המעורבות הוא ניצל. הרי אם בין כה וכה הוא היה ניצל אין כאן מעורבות אלוהית. הרי לך שכל מעורבות היא חריגה מחוקי הטבע.
גם בתורת הקוונטים (לפי הפרשנות הנושאת את שמך שיש שם מקריות) יש התפלגות נתונה, ולכן גם שם אין אפשרות למעורבות כי זה יסתור את ההתפלגות. זו גם חריגה מחוקי הקוונטים.
ישנה כמובן אפשרות למעורבות שחורגת מהטבע ומשחקת איתנו מחבואים (תמיד כשאנחנו בודקים זה לא קורה). על כך הערתי למעלה.

מיכי צוות הגיב לפני 2 חודשים

מניח שהתכוונת להעלות את הקישור הזה כאן: https://youtu.be/W7z5pikL5SI
_זה הסרטון שבו טראמפ פורס את משנתו התיאולוגית.)

נקודה הגיב לפני 2 חודשים

חוקי המדע שאתה מדבר עליהם ניתנים לאימות ב"תנאי מעבדה", רוב המצבים בטבע הם מורכבים ובהם לא ניתן לאמת את חוקי המדע. יוצא מכך שעל פי השיטה המדעית אמונתך בחוקי המדע הכוללנים אינה מבוססת על המדע אלא על הרצון שלך להאמין שאין אירועים שאינם ניתנים להסבר מדעי.

מבחינה מדעית, אפילו מצב כאוטי בסיסי, מוביל לתוצאות שאינן ניתנות לחיזוי ולכן ע"פ השיטה המדעית המצב הכאוטי יוצא מגדר המדע הטהור.

Copenhagen הגיב לפני 2 חודשים

ברוכים הנמצאים!

כדי לדבוק בטיעון שלך צריך לקבל כמה הנחות לא בהכרח מקובלות. ראשית, שבני אדם הם היצורים החופשיים האינטליגנטים היחידים שמסוגלים לפעול בעולם. הרי בהנתן בחירה חופשית ליברטריאנית, בני אדם יכולים "להשגיח" על תחומים מסוימים כך שיניבו תוצאה רצויה מבחינתם, שאינה נובעת מחוקי הטבע (שכן מדובר בהתערבות חופשית-אינדטרמיניסטית). מי אמר שאין עוד יצורים כאלה?

סכולסטיקנים טענו (למשל הרמב"ם ורלב"ג ביהדות אך לא רק) לעיקרון המכונה "עקרון השפע" (Principle of Plenitude), האומר שהבורא, בהיותו כל-יכול ושלמות עליונה, יברא מגוון רחב ככל האפשר של יצורים, כל עוד זה קונסיסטנטי עם סדר קוסמי שמביא לידי ביטוי את צדקתו וטובו. הרעיון הוא שיקום שיהיה עשיר ושלם ככל האפשר עדיף על פני יקום "רזה".

בנוסף, השגחה אין משמעה בהכרח פעולה אלוהית ישירה על חוקי טבע. תתכן אפשרות כמו זו המתוארת במל"א כב: וַיֹּאמֶר לָכֵן שְׁמַע דְּבַר ה' רָאִיתִי אֶת ה' יֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עֹמֵד עָלָיו מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ וכו', דהיינו יש הכרעה על מדיניות מסוימת ויש כאלה שממונים להוציאה אל הפועל. גם הפעולה המתוארת שם אינה על חוקי הטבע אלא על הפסיכולוגיה של נביאי השקר, שתביא אותם להתנהג בצורה מסוימת, שתגרום לאחאב להאמין שהוא ינצח, וכך הלה יבוא אל עונשו.

אפשרות נוספת, שמתקשרת למה שכתב "נקודה". אם יש כזה דבר Emergentism כפי שכמה פילוסופים מאמינים, הרי שההשגחה עשויה להשפיע על תופעות אמרגנטיות ברמה גבוהה יותר (כגון תודעה או מערכות מורכבות) מבלי להפר חוקים ברמה נמוכה יותר. ההשפעה עשויה להיות עדינה, בצורה שמכוונת היבטים במערכת כולה מבלי להפר חוקים פיזיקליים בסיסיים.

אם אגב המוניליסטים צודקים השאלה מלכתחילה לא מתעוררת. מוליניסטים מאמינים שלקב"ה יש מה שמכונה Middle Knoelege, המאפשר לדעת מה תהיה הבחירה של יצורים חופשיים בכל הנסיבות אילו יִבָּראו. ידיעה זו מאפשרת לאל לסדר מראש את העולם באופן שרצונו מושג באמצעות פעולות חופשיות ותהליכים טבעיים, מבלי "להתערב" כלל, פשוט מכיוון שהוא מלכתחילה ברא בדיוק את אלה שיבחרו לעשות פעולות שקונסיסטנטיות עם התכלית שנקבעה על ידו.

לא התברר לי על מה מבוססת הטענה שפעולת ההשגחה על סיסטמות קוונטיות (או על התודעה האנושית, שבתורה תשפיע על כאלה) מנוגדת לחוקי הטבע. אומנם לא התעמקתי אך יש הוגי דעות תיאיסטים שעסקו בכך, כמו Robert John Russell וכן Nancey Murphy. הטענה שלהם היא שאלוהים יכול להשפיע איזו תוצאה מסוימת תתרחש במסגרת ההסתברותית של מכניקת הקוונטים, היינו "לבחור" בין התוצאות האפשריות בצורה שלא תפר את חוקיות המערכת

מיכי צוות הגיב לפני 2 חודשים

אכן, אישוש מדעי בנוי על בדיקות של מקרים מסוימים והכללות. אם אתה רוצה להכניס שם בין הקפלים את הקב"ה לבריאות. זהו משחק המחבואים שעליו דיברתי.

אני לא מניח שבני האדם הם היצורים היחידים, אם כי זה נראה לי סביר בהחלט (פרט לקב"ה כמובן).

מה שתיארת הוא מעורבות בחוקי הטבע (כשהבחירה שלנו היא חלק מהם) לכל דבר ועניין. כבר התייחסתי כאן בעבר כמה פעמים להצעה של מעורבות דרך בחירה של אנשים.

אמרגנטיות היא משחק מילים ריק. הסברתי זאת למשל בטורים 587 ו-593.

ידיעה שלו מראש מה אבחר לא קיימת לדדעתי (ראה בטורים על ידיעה ובחירה). אבל גם אם כן, ידיעה אינה קשורה למעורבות ולא מוסיפה מאומה לדיון על מעורבות. הסדרה מראש כמובן אפשרית בהנחה הזאת (שאיני מסכים לה), אבל זו עדיין לא מעורבות.

ציטוטים של אנשים וגישות אינם טיעון. גם אם יש כאלה שאומרים משהו לא נכון הוא נותר לא נכון.

Copenhagen הגיב לפני 2 חודשים

אם אינך לוקח העדרם של יצורים אינטליגנטים בלתי חומריים בתור הנחה עבור הטיעון השאלה כיצד בדיוק עובדת הביקורת. יתכן הרי שחלקם עסוקים ביישום המדיניות. כאמור, תאולוגים במסורת התאיזם הקלאסי החזיקו שיש מינים רבים של יצורים אינטליגנטים שאינם אנושיים. הרמב"ם סבר שהתפיסה האתרופוצנטרית אגוצנטרית (לשיטתו) לפיה האדם הוא הנברא הנעלה ביותר מגוחכת. דבר שהניאו לטעון בניגוד לרבים אחרים (כמו סעדיה גאון) שהוא אינו תכלית הבריאה.
בעיני המקרא קודם שנברא האדם היו כבר בני האלוהים או "צבא מרום" – יצורים ברואים בלתי חומריים (כך חוקרי מקרא רואים את האימרה "נעשה אדם" – שנאמרה אליהם). ישעיהו לפיכך מתנבא וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקֹד ה' עַל צְבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם וְעַל מַלְכֵי הָאֲדָמָה עַל הָאֲדָמָה" ולדניאל מוסבר "וּבָעֵת הַהִיא יַעֲמֹד מִיכָאֵל הַשַּׂר הַגָּדוֹל הָעֹמֵד עַל בְּנֵי עַמֶּךָ" וכו'.

הטענה הייתה שכמו שהתערבות בטבע הנובעת מבחירה אנושית חופשית אינה נחשבת הפרה של חוקי הטבע, כך התערבות הנובעת מבחירה בלתי אנושית חופשית. כי חוקי הטבע מתארים את המצב בהעדר התערבות. ניתן לחילופין לומר שבחירה חופשית של יצורים אינטליגנטים קונסיסטנטית עם טבעם ולכן אינה מנוגדת לחוקי הטבע. בין כך ובין כך השגחה אפשרית, ולו מכיוון שיתכנו ברואים המוסמכים לעיתים לבצע מדיניות עבורה כמו בסיפור הנביא מיכיהו.

מה לגבי השכל הפועל?

אריסטוטלים טענו שלא ניתן להסביר קוגניציה אינטלקטואלית ללא שפע שמגיע מבחוץ (שכן הצורות האינטלקטואליות אף פעם אינן נובעות מנתוני חושים). מקור הדבר מגיע לדעת כמה בהשתלשלות שמקורה בבורא. אם הם צודקים, ההשגחה יכולה להחליט להציל את טראמפ על ידי תזמון הרעיון להראות את התרשים ההוא בשבריר השניה הדרוש (ידוע לה שהוא יחשוב שזה רעיון מצוין – כך שאין סתירה לבחירה). לפי זה, אין בעצם התזמון הגעת הרעיון לטראמפ סתירה לטבעו של האדם כי כך הוא המצב הרגיל – שיש השפעה כזו. כך הרמב"ם הבין גם את נושא הנבואה, שאינה מהווה לדעתו חריגה מהטבע האנושי אלא השלמתו, אף שהיא אינה דטרמיניסטית וה' יכול להחליט שלא לספקה על אף שהאדם מוכשר לכך.

לפי המוניליסטים הקב"ה ידע מראש איזה סרבן הוא צריך לברוא (פרעה) כדי לפרסם שמו בעולם. והוא ברא את תנאי ההתחלה של היקום כך שקריעת הים תקרה בהתאם לחוקי הטבע בזמן המתאים, כמו גם שוב הים לאיתנו. אומנם אין בכך התערבות במובן הזמני של המילה (במובן של A-theory of time) אך מבחינת תפיסת המאמין את ההשגחה אין הבדל עקרוני. הקב"ה אומנם ידע מראש שהוא יתפלל ולכן ברא את חוקי הטבע ותנאי ההתחלה כך שתפילתו תיענה. מבחינתו מה שמשנה זה שהתפילה עשויה להתקבל.

לגבי פיסיקת הקוונטים, על פניו נראה שתתכן התערבות במובן שקריסה מסוימת של פונקצית גל אינה מחייבת תוצאה מסוימת, בהנחה הפרשנית המקובלת לפיה אין מכניזם פיסיקלי סמוי. פעולת ההשגחה מתבצעת בצורה שאינה מפרה את חוקי ההתפלגות. השפעה על קריסה אחת בלבד עשויה להכריע מה תהיה התוצאה בעולם הניוטוני, כפי שמשתקף בסיפור החתול של שרדינגר.

מיכי צוות הגיב לפני 2 חודשים

אחזור שוב. איני מתעניין במיוחד במה כתב או חשב פלוני או אלמוני, חשוב וחכם ככל שיהיה, הרמב"ם או הסכולסטיקנים או כל אחד אחר. אני עוסק בטיעונים לגופו של עניין ולא לגופו של אדם.

אני לא מבין את הפלפולים הללו. אין לי שום ענין ביצורים כאלה או אחרים שאף אחד מאיתנו לא שמע עליהם ולא יודע על קיומם. ייתכן שיש בעולם הארי פוטטרים ודמבלדורים ושדים ורוחות, שכלים פועלים ושאר מרעין בישין. מה שאני טוען הוא שחוקי הטבע עובדים ולפי מיטב האינדיקציות זה מה שקורה תמיד. אם אתה רוצה להניח משחקי מחבואים שונים – תניח.
לכן גם לא חשוב לי מה מכונה התערבות בחוקי הטבע ומה מהווה חלק מהם. אני רואה שחוקי הטבע של הפיזיקה עובדים, וזה הכל. אני גם רואה שיש לאנשים בחירה והיא אכן יכולה לשנות את התוצאה. כל מה שמעבר לזה אין לי שום אינדיקציה שהוא קיים.

את דעתי על ידיעה מראש ומעורבות של תכנון תגובות לבחירות כבר כתבתי. וגם לגבי פיסיקה קוונטית.

השאר תגובה

Back to top button