התורה סוציאליסטית או קפיטליסטית?

עקרונית למיטב הבנתי בתורה אין סוציאליזם, כלומר חלוקת רכוש. אולי למעט דיני שמיטה ויובל, וגם הם בספק רב (באקדמות התפרסם פעם מאמר מעניין על משנת ז'בוטינסקי לגבי היובל). יש חובות לתת צדקה ומתנות עניים, אבל זה בשוליים ולא ממש חלוקת הרכוש לפי צרכים. נכון שזה לא לגמרי וולונטרי, שהרי מצוות יש לקיים. ועדיין דומני שעקרונית התורה קפיטליסטית. אוסיף עוד נקודה. אני חושב שהחיפוש אחרי משנה כלכלית חברתית של התורה הוא חסר טעם ונובע מהנחת יסוד שגויה שכל אידאה או ערך צריכים להופיע בתורה (שאין ערכים חוץ הלכתיים). ככלל, להבנתי התורה מצפה מאיתנו להיות הגונים וצודקים ולנהוג בדרך הישר. כעת כל אחד צריך להחליט מה דרך הישר בעיניו ולפעול על פיה. מי שקומוניסט כנראה יחשוב בדרך אחת ועליו לפעול כך, ומי שקפיטליסט יפעל אחרת. כאינדיקציה, חשוב האם אתה יכול לדמיין מישהו שנוטה לקפיטליזם אבל בעקבות עיון בתורה שינה את דעתו ועמדתו, או להיפך. דומני שאין מישהו כזה. ומשמעות הדבר שכל אחד שותל את עמדותיו בהלכה ובתורה. לכן עדיף להיות ישר ולא לאנוס את ההלכה. את ההלכה יש לקיים, ומעבר לזה שאלת השיטה הכלכלית-חברתית היא פתוחה להבנתו של כל אחד.