זהות ומנהגים
שלום וברכה!
1. לאחרונה יצא לי לשמוע הרבה אנשים מדברים על כמה זה חשוב להילחם נגד פירוק הזהויות שמתרחש בהשפעת הפוסטמודרניזם, אך רוב הטיעונים שלהם נבעו משיקולים תועלתיים (פסיכולוגית, זה הורס את החברה וכו׳). האם מעבר לכך יש סיבה ערכית להיות קשור לזהות הלאומית, משפחתית וכו? לדעתי זה די חסר משמעות
2. מישהו הביא לי ראיה לחשיבות של זהות מכך שצריך ללכת אחר מנהגי אבות. האם ראייתו נכונה? אני חשבתי שזה מחייב מדין קבלת ציבור
3. כידוע עם ישראל קיבל עליו הרבה דברים והפל אותם למחייבים (ערבית, התלמוד וכו). אמנם אנו יודעים שחלק מהעם לא היו שותפים לכך – עשרת השבטים, האתיופים וכיצד יש תוקף לקבלת העם כאשר לא כל העם היה כלול בכך ואפילו לא הרוב (בהנחה שעשרת השבטים מנו ואולי מונים יוצר מאיתנו(
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
- מסכים לגמרי. זהות היא עובדה ולא ערך.
- ההלכה אומרת שצריך ללכת אחרי מנהג. מדוע זה מהווה ראיה לכאן או לכאן? בהלכה אי אפשר לומר שזה מסיבות תועלתיות? וגם אם יש ערך הלכתי כזה, זה לא אומר שיש ערך מוסרי כזה.
- יש תוקף לקבלת הציבור, והציבור כיום הוא הציבור של יהודה בלי ישראל. האתיופים הם מיעוט זניח. השאלה היא הפוכה: האם הם מחויבים לקבלות שלנו? כתבתי פעם שאני מפקפק בזה. אולי זה כמו מי שהגיע לקהילה אחרת שהיא הרוב.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer