חבר'ה לעניין. שחושבים ביחד לא לעניין.
ערב שבת זכור תשפא.
משהו תמוהה מאוד שוב ושוב נגלה לנגד עיני.
קהילו וקבוצות של אנשים אינטלגנטים, מוסריים, תורניים, חושבים, על רמה, בעלי שכל ישר.
ועוד מעלות רבות.
אבל.
לפתע כשמגיעים לנושאים מסוימים, לפתע הם הטיפשים והנבערים ונעדרי כל בסיס של שכל כדי לחשוב.
איך זה קורה ? [ואיך אשמר אני וביתי לא להגיע ליידי ביזיון כזה..]
לדוגמא. אנשים על רמה בקהילה כלשהי מזלזלים במוות ובחולי מחמת הקורונה. ומדובר בחכמים ומתנדבים לעזור ולהציל חיים…
או אנשים ישרים שלא יעגלו פינה בשביל להרוויח כסף.. ממש לראות ולהתענג עם ה' אלה ומארצו יצאו. אבל לתמוך בשוחד מרמה והפרת אמונים אין להם טיפת הרגשה לא טובה עם זה.
או אנשים שמבינים היטיב מהו שלטון ומהו סדר ציבורי, וכשלא מתאים להם שמישהו שנמלט מהמשטרה נהרג בהימלטותו, הם מתמלאים טענות קונספירציות וטרלולים.
וכן דוגמאות רבות.
[ולעיתים\על פי רוב, הגברים שאמורים להיות הרועים הרוחניים של אותם קבוצות, לא מאירים את הדרך, ולעיתים אף נושאי דגל העיוורון…]
כמובן שהרבה פעמים פשוט יש עסק עם טיפשים.
אבל להפתעתי ומהיכרות קרובה, לפעמים מדובר באנשים רציניים על רמה וישרים.
איך זה קורה ?
מאיזה נקודה קבוצת אנשים מוכנה לוותר על ההיגיון ולהתנהל בטיפשות. [וגם לחנך את ילדיהם לכך] ?
איך נזהרים לא להתקלקל מהם ?
אשמח מאוד לתשובה.
זה מאוד מאוד מטריד אותי.
אני חושב שזה נובע משתי סיבות עיקריות: 1. הטיות שנובעות מתפיסת עולם. תפיסת עולמם מכתיבה להם צורות התייחסות לתופעות ולאנשים שמשבשת את תפיסותיהם. הם מתעלמים מהמציאות כשהיא סותרת (לדעתם) את העקרונות שעליהם הם אמונים. 2. צמצום במקורות מידע וחוסר השכלה. זה מונע מהם התייחסות ביקורתית מאוזנת לעובדות ולאירועים שהם חווים (או שהם לא חווים ולא מכירים כי לא קראו עליהם).
הזהירות לא להתקלקל מהם היא הקפדה לא ללקות בשני הפרמטרים הללו.
Please login or Register to submit your answer