חשבון חשמל

תודה. ואם אני הייתי פתאום מפחית דרסטית את צריכת החשמל שלי (למשל עובר לעבוד במשרד במקום מהבית ואז משלם שם חשמל) אז הייתי יכול לגבות ממנו? הרי גם אני על דעת שאצרוך צריכה רגילה חתמתי ואם אני צורך פחות מגיע לי החזר. משום מה יוצא פה שתמיד ידו של המשכיר על העליונה, ואני את ידי שלי טומן בצלחת.

אין סימטריה. הוא התחייב לך ולא אתה לו.

מה עוד שצריכת החשמל היא בידיך, ולכן כשחתמת חוזה הערכת מה תהיה הצריכה שלך. הוא לא יכול היה לדעת.

מה זאת אומרת אין סימטריה.
עשינו בינינו עסקת חליפין בה אני מקבל שירותי דיור ונותן לו בתמורה כמה מרשרשים. שנינו מחויבים זה לזה באותה מידה בדיוק.
אם תאמר שההגדרה היא חשבון חשמל ומה שיש יש אז מובן שכל אחד לוקח סיכונים ואם הצריכה עולה פתאומית המשכיר מפסיד ואם הצריכה יורדת פתאומית המשכיר מרוויח. ואם תאמר שחשבון חשמל זה במילים אחרות התחייבות בתוך טווח של סכומים אז מובן שאם הצריכה עולה הרבה השוכר משלם אבל אם הצריכה יורדת הרבה אז השוכר מקבל החזר.
אבל הרב מציג דרך אמצעית שאי אפשר לעמוד על תכונתה. אפשר להגדיר מה ההבדל ביני לבינו?

למה זה רלוונטי שהצריכה בידי. יכולת ההערכה שלי בזמן החתימה הייתה בדיוק כמו שלו. לא חשבתי שיהיה שינוי כזה, וגם הוא כמובן לא חשב, ומתברר שכן נוצר. לא היה ביני לבינו שום פער ביכולת התחזית.

אלה דברים פשוטים לגמרי ואיני רואה מה יש כאן להסביר. ההתחייבות שנתן המשכיר לוקחת בחשבון צריכה סבירה. אם אתה מחליט לשנות אותה למעלה (כשהשימוש אינו ביתי אלא מסחרי) ידך על התחתונה. אבל אם אתה צורך פחות זו הצריכה הביתית שלך ולזה הוא התחייב. יש ביניכם פער ביכולת לקבוע את הצריכה ולא ביכולת התחזית. זה מה שיש לי להסביר.

גם דברים פשוטים אני לא תמיד מבין.
גם ההתחייבות שאני נתתי לו לשלם את שכר הדירה לוקחת בחשבון צריכה סבירה, ואם אני מחליט לשנות אותה למטה אז ידו על התחתונה.
אבל בסדר נו. עוד כמה שקלים לא יהרגו אותי. אקח את ההפרש מהחברים ולא מכיסי כך שגם אין לי פה באמת אינטרס.