יציאת מצרים בארכיאולוגיה

שו"תקטגוריה: אמונהיציאת מצרים בארכיאולוגיה
יאיר שאל לפני 8 שנים

שלום לכבוד הרב.האם אין מטרידה את הרב העובדה שלא נמצא כל ביסוס ארכיאולוגי-היסטורי ליציאת מצרים, בעוד לפי גודל האירוע היה ראוי למצוא לו הדים רבים בתחומי המדע השונים, כפי שנמצא באירועים מהתקופה ההיא?

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 8 שנים

לא מאד מטריד אותי, שכן איני בטוח עד כמה צריכות להיות עדויות ארכיאולוגיות (היסטוריות אולי יותר). יש לזכור שלא בטוח שהתיאור המקראי הוא עובדתי. בהחלט אפשרי שהמאורעות היו פחות דרמטיים מהמתואר בכתוב.

אבל עדיף לשאול אנשים שמתמצאים בארכיאולוגיה או היסטוריה (לא התחומים שלי). אני יודע שיש טענות על עדויות (כמו פפירוס איפובר וכדומה), אבל כאמור איני מתמצא בזה.

מ הגיב לפני 8 שנים

אני אומנם לא הרב. אבל מכיר היטב את ההיסטוריה המצרית (כתחביב) אז אענה בקצרה. הבעיה היא לא מממצאים או הראיות אלא הפרשנות שניתנת להם.

תחילה לגבי ראיות חוץ מקראיות –
ישנם תקופות לא קטנות בהיסטוריה המצרית (כגון החיקסוס) שכמעט לא נשארו מהם ממצאים חומריים והמצרים ניסו להסתיר אותם, אבל אנחנו מניחים את קיומן בסבירות גבוהה בעקבות סיבה פשוטה – ספרי ההיסטוריה המאוחרים מתעדים את קיומם על סמך חומר קדום שאבד. סיפור יצירת מצרים הישראלי נמצא במצב דומה, כל ספרי ההיסטוריה המאוחרים של מצרים (כגון האג'יפטולוגיה של מנתון) מתעדים את קיומו (אם כי בגירסא שונה). אז למה לא סומכים עליהם? בהמשך.

לגבי ממצאים ארכיאולוגים יבשים –
אומנם 'לא ראינו' אינה ראיה וניתן להסתפק רק במה שציינתי מעלה, אך האמירה כאילו אין ממצאים כלל לסיפור המקראי איננה מדוייקת, ישנם ממצאים כאלה ואחרים אך הם אינם חד משמעותיים. לדוגמא, ישנו תיעוד על עבדים אסייתים במצרים בימי הממלכה החדשה שהיו מקורבים לממשל בעבר, יש ממצאים על כניסת גורמים וכיבוש ממזרח בארץ בתחילת תקופת הברזל, על בנית פר-אתום ופר- רעמסס, על כעס של המצרים על הישראלים בימי השושלת ה19 (של בנו של רעמסס השני) על עבדים באזור הדלתא המזרחית ועוד ועוד.

אם הכל טוב ויפה אז למה הסיפור לא מוסכם? פשוט, החוקרים מפרשים את הממצאים והראיות בצורות שונות. תחום הארכיולוגיה הארץ ישראלי מלא בפוליטיקה ופרשנות תפורה מראש לממצאים. כך העפירו/עבירו הופך להיות שבט שנודד בכל המזרח התיכון ולא הישראלים, כך הראיות על כיבושי יהושע הופכים להיות אירוע מעבר שבטים בכל הארץ והתיעוד המצרי הופך להיות לא אמין (למרות שבשאר התחומים מקבלים את עקרונותיו), המזבח של זרטל הופך מזבח כנעני וכו. הרשימה הקצרה שהבאתי פה מבהירה היטב לדעתי כי הבעיה היא איננה הממצאים אלא הפרשנות גרידא. יש לומר, אכן איו תיעוד מוסכם על אסונות טבע במצרים בתקופה זו (לכל הידוע לי) או על קריעת ים סוף או בריחה מסיבית של עבדים (יש תיעוד על קבוצות זעירות) אך לא ברור איזה ממצאים ארכיאולוגים נרצה למצוא מאירועים אלו (מרכבות בים וירידה בכמות הבניה?) או מה האינטרס המצרי לתעד אותם בשונה מאירועים רבים שהם בחרו לטטא מתחת השטיח (חיקסוס ועוד).

בעקבות טיעונים כמו אלו שהבאתי, טענות נוספות כגון ראיות המראות על היכרות עמוקה של כותב התורה על המציאות היחודית במצרים בימי הממלכה החדשה וחוזק האתוס בעם ישראל (מופיע ב-2 הממלכות ובכל ה"תעודות" המרכיבות לדעת חוקרים את התורה) חוקרים רבים מקבלים שיש בסיס היסטורי כלשהו לאתוס השיעבוד אך הם חולקים על הגודל שלו (600 אלף) והתאימות שלו לסיפור התורה. בין חוקרים אלו ניתן למצוא את כגון הפרופסורים מזר, זרטל, קונוהול הד"ר מייטלס ועוד כל אחד ברמת קבלה משלו.

ראה עוד בספר עד היום הזה של הרב בזק, בויקיפדיה על ממצאים שונחם ופרשנויות שניתנו להם ופה:
http://mida.org.il/2015/04/02/מי-מפחד-מהתנך-האם-הייתה-יציאת-מצרים/

(בחרתי להתעלם בכוונה מכל מיני ממצאים שמביאים אירגוני החזרה בתשובה כגון פפירוס איפוור ומחקרי וילקוסבקי היות ושיוכם הוודאי לתקופה הרלוונטית נחשב על ידי רוב החוקרים כפסודו מדע או שאינם מבוססים דיים ואיני יודע להראות ההפך. שאחרת גם בהם היה לדון לחיזוק הדברים).

K הגיב לפני 5 שנים

עיינו בהרצאה מסכמת טובה בנושא פה:


השאר תגובה

Back to top button