כפייה דתית כשידנו תקיפה
ניסיתי לפשפש במאמרים ובתשובות ולא מצאתי התייחסות ישירה.
להבנתי, נדב שנרב חושב שהלכתית אין מנוס מהפעלת כל הסנקציות האמורות בשולחן ערוך על חילונים שלא ישמרו מצוות, כולל מורידין ואין מעלין.
הוא גם חוזה שזה יקרה, כי האופולוגטיקה לא תעמוד אל מול היסודות המוצקים של ההלכות האלה.
א. אני יודע שכתבת בעבר על חוסר המשמעות בקיום מצוות מכפייה בלבד. אם נשים את זה בצד, או לו יצוייר שהדילמה תהיה כגון שכפייה תועיל לאותו אדם לקיים מתוך מחוייבות, האם יש מנוס הלכתי מהפעלת הסנקציות האמורות? צריך סנהדרין בשביל זה?
ב. במנותק מסעיף א', מה לדעתך יקרה אם יהיה רוב דתי מוצק שיתפוס את השלטון? יפעילו את הסנקציות או לא?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
תודה.
עמדתו באה לידי ביטוי במאמר בצהר מ-2006, בעיקר בפרק ה':
https://asif.co.il/wp-content/uploads/2021/04/zhr-25-11.pdf
והתחזית שלו בפוסט הזה ובתגובות, למשל לחיים נבון שם "אני ממש לא מסכים, הרבנים המצוטטים אצלך הם מיעוטא דמיעוטא ומכיוון שדבריהם לא עולים בקנה עם הלכות פשוטות ברמבם ובשוע, אין להם סיכוי לשכנע.":
https://www.facebook.com/shnerb.nadav/posts/pfbid02sRazi7eongdNu145A78rPdRMcAVBrD5EMxYJbdaAMur7KRFhdjzkfPn58j4AmpeUl?rdid=Hzp8iEJvJzdm2ozL#
הרב מיכי – כתבת כלל הלכתי הברור והמוסכם כנגד ענישה (גופנית). אבל מה לגבי מניעה? לסגור כבישים ושירותי תקשורת בשבת, לאסור מכירת מזון לא כשר, לאכוף את חוקי הצניעות והייחוד ברשות הרבים והיחיד, וכדומה. האם בתוך ההלכה יש מנוס ממדיניות כזאת?
הציטוט שהבאת מדבר על הסיכוי לשכנע ולא על מה יש לעשות בפועל. אבל בכל אופן את דעתי כתבתי.
יש מנוס מהמון דברים, אבל צריך להכיר טוב יותר את המציאות שבה מדובר. מדינה דמוקרטית לא אמורה לכפות נורמות דתיות, גם אם הרוב דתי. זה גם לא יקרה בפועל לדעתי. אולי משהו מתון.
קלח, מה ההבדל? זה לא תפקידה של מדינה (דמוקרטית). אבל כאמור זה תלוי במצב שישרור אז ואי אפשר לדון על זה כללית. נגעתי בזה בהתחלת ובסוף מהלכים בין העומדים.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer