להחיות מת בשבת
רבים מרבותינו הקדמונים היה בכוחם להחיות מתים כידוע. שאלתי הרצינית היא האם מותר להחיות מת בשבת. מצד אחד מסתמא זאת מלאכה אולי בונה. אבל מצד שני פיקוח נפש וחי בהם ולא שימשיך להיות מת בהן, וחלל עליו שבת אחת כדי שיקום וישמור שבתות הרבה הוא ובניו ובני בניו.
אין חובה להחיות מת.
ולכן אסור בשבת?
בשאלה אחרת שנעלמה שאלתי האם תחיית המתים היא אופציונלית או כפויה, האם יש לרב סברה בנושא?
נכון. לדעתי זה בונה (ראה בטור על מלאכת בונה).
אין לי סברות בעניינים כאלה.
למה הסברא של חלל עליו שבת אחת כדי שישמור הרבה לא מצדיקה החייאה בשבת
פרייה ורבייה גם לא מצדיקה חילול שבת כדי שיהיה עוד אדם שישמור שבתות. וגם לא גיור.
כשיש אדם חי צריך להציל את שבתותיו, אבל לייצר אדם חדש אין עניין.
ראה בטור 636 מחלוקת ראשונים לגבי חילול שבת להצלה משמד. שיטת הרשב"א שאין היתר. וזה אפילו שאותו אדם שיוצא לשמד יחלל שבתות ולא רק לא ישמור שבתות כמו אצלנו. לכן מסתבר שאצלנו כנראה גם תוס' וב"י יסכימו לרשב"א שאין היתר.
קשה לי להבין את ההיגיון. כתבת כשיש אדם חי צריך להציל את שבתותיו כלומר כדי שלא יהיה מת בהן. מחללים עכשיו שבת כדי שבשבת הבאה הוא לא יהיה מת אלא חי וישמור אותה. וככה זה גם בהחייאה אז למה החיים שלו בשבת הנוכחית משפיעים על העניין. כאילו מעכשיו הוא מצווה לשמור את השבת הבאה?. גיור זה באמת זהה ומעניין.
לא רואה מה יש כאן להסביר. אדם חי צריך לשמור שבתות וצריך לדאוג שישמור גם שבתות עתידיות. לא צריך לייצר אדם שישמור שבתות. אין לי מה להוסיף.
זה קצת סתירתי לא? צריך לדאוג שהוא ישמור גם שבתות עתידיות, אבל הרי אם הוא ימות עכשיו אז בשבת העתידית הוא יהיה מת ואין שום בעיה כי לא מעניין אותנו שמתים לא שומרים שבת. אז שימות, לבריאות.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer