לימוד

קודם כל להיצמד לשיעור, להכין לקראתו ולחזור עליו היטב וביקורתית, רצוי עם המקורות בפנים. כשיש שאלות שמתעוררות בחזרה שאל חברים או את הר"מ. כדאי גם לסכם בסוף אחרי שהעניין מסודר (הסיכום עצמו מסייע לסדר). במקביל אם אתה יכול, הייתי מקדיש זמן לעבור על ספרי יסוד בעיון, שב שמעתתא, שערי ישר, תקפו כהן, קונטרס הספיקות. לקרוא מאמרים בנושאים שונים, לחטוף ככל יכולתך, אבל להשתדל לסכם לעצמך כל מאמר או סימן שלמדת כדי שיישאר לך. לדעתי יש להתמקד בלימוד עיון כמה שתוכל. בוודאי על חשבון הלכה, מחשבה, תנ"ך, חסידות ושאר ירקות מיותרים ולא מועילים. זו תמצית הישיבה וזה הערך המוסף העיקרי שלה. את כל השאר, גם אם משום מה תרצה לעשות, תוכל לעשות בשעות הפנאי בזמן ובמקום אחרים. לדעתי ההתמקדות בעיון יכולה להיעשות גם על חשבון לימוד בקיאות. להישאר בסוגיא כל עוד אתה לא מרגיש שמיצית (לא להתבחבש כשאתה כבר ממוצה), אבל לא להתנתק מהשיעור שלך. אם אתה רוצה מדד לדעת מתי אתה יכול להתנתק מהלימוד הפרונטלי והשיעורי בישיבה, ראה מתי אתה מצליח ללמוד בעיון סוגיא לבדך, לראות שנגעת בנקודות החשובות ובמקורות החשובים, ולומר עליה חבורה ברמה טובה. אם תעשה את זה בעשר סוגיות שונות אתה כבר בסדר. כל זה נאמר בהנחה שאתה ממשיך ללמוד ברצינות גם אחרי עזיבת הישיבה. אם לא, אז כל זה לא מאד חשוב.