למה אני חושב שאני צודק????

שלום לכבוד הרב
למה בוויכוח האדם חושב שהוא צודק ולא השני – אי אפשר לדעת!!!
לי פשוט ברור שאין היגיון לחשוב שאני הצודק בוויכוח מול כ"כ הרבה אנשים. נביא דוגמה: 
למה שראובן מתווכח עם שמעון, לוי ויהודה לא יודעים מי צודק [אין להם מושג] אבל מתי שלוי נכנס לעסק וברור לו כמו שמעון, יהודה נכנס לעסק וברור לו כמו ראובן, [ראובן יהודה/שמעון לוי] לכולם ברור להם שהם צודקים, אך מה שיפה שלזבולון לא ברור עדין מי צודק!!!! רק למי שמתווכח ברור וזה תמוה מאוד !!!!!! אבל כל זה הקדמה לגביי זה:
לי נראה שזה גאווה לומר שמיליארדים אנשים דיברו [חכמים מאוד,] והגיעו למסקנה שאין אלוהים, אך לי ולחבריי [גם אם הם לא פחות חכמים] ברור אחרת וזה מה שנכון זאת גאווה,אני שואל האם אפשר להסיק מזה שהתורה רוצה שנאמין גם בלי ידיעה כיון שיש לנו כ"כ הרבה שחולקים עלינו ולכן כנראה א"א לדעת??? אך ככל הנראה אני חותך את הענף עליו אני שוכן שכן הרב לא מסכים איתי, ואף על פי כן אני חושב שאני צודק, [לא יאומן איזה גאווה] [במקרה פה בלי קשר לטענה אני צריך לסמוך על הרב ולכן בכל מקרה:] אשמח לדעת למה הרב כתב ליהודה אברהם בשו"ת "איך אוכל לדעת" בלשון הזאת:
“אני מתנגד להנחת היסוד המתודולוגית שלך, שלפיה יש לגבש עמדה לפי מה שאנשים חכמים חושבים. אנשים חכמים חושבים בכל הכיוונים ולכל הצדדים. כך לא תגיע לשום מקום. אתה צריך לגבש עמדה בעצמך.” מה הכוונה בזה ולמה לחשוב שאנו החכמים הרי אפשר שכמו שהם טועים כך אנחנו??? אשמח מאוד לשמוע תשובה. תודה.