מאמר מעניין של הרב זילברשטיין

שלום הרב, 
ראיתי פה מאמר מעניין של ה' זלברשטיין
הוא מעניין בשני דברים, אחד, עצם העיסוק. זה הרי לא נפוץ בין אנשים מסוגו, להתעסק (ועוד בצורה מוסדרת) במטא הלכה. ששנית, עצם הדברים. שלענ"ד יש בהם משהו. אשמח לשמוע מה הרב חושב. (לא הייתי מטריח – הייתי מוציא את מסקנות הדברים. אלא שנראה לי שזה יעניין את הרב)

רים מגודלי הרבנים שליט"א

בס
"ד

ירחון האוצר גיליון נ'
כתב העת האלקטרוני לכל מקצועות התורה
 
 

סקירה

 
גיליון זה מתברך ברכה אריכתא, במדור שרי החמישים, אשר בתוכו באו מאמרים מהרבנים המפורסמים מרביצי התורה אשר עמנו חיים, אשר הועילו בטובם למסור לנו מחידושי תורה, לפאר את ירחוננו ולחזק אותנו ואת הכותבים והקוראים השותפים עמנו, להגדיל התורה ולהאדירה. מהם מזקני הדור אשר גדול מרבן שמו, פוסקים מובהקים, ראשי ישיבות ודיינים, כל אחד לפי כבודו ומעלתו. תודתנו להם ולכל המסייעים בדבר. וברכתנו ברכת הדיוט – עוד יאריכו ימיהם בטוב ושנותיהם בנעימים, להאיר עינינו במאור תורתם.
באוצר הגנזים: מדברי רבותינו זצ"ל מעניינא דיומא. ביאור בסוגיית חייב איניש לבסומי בפוריא – מהגר"ד אופנהיים אב"ד פראג, מתוך ספרו עמ"ס מגילה כת"י. מאמר מופלא מהגר"מ חדש זצ"ל, על דברי המדרש המופלאים "בשכר אגג שהיה בוכה ומתאנח בשעה שהיה בבית האסורין ואמר אוי לי שמא יאבד זרעי יצא ממנו המן" [ובתו"ד שמועה חדשה ממו"ר הסבא מסלבודקא]. הערות וחידושים מהגר"א גנחובסקי זצ"ל על מגילת אסתר ופרשת זכור. מאמר על ספר עקידת יצחק להר"י עראמה בעל העקידה, כולל קטעים חדשים מכת"י.
באוצר הזמנים: בעניין קריאת פרשת זכור ובדעת הראשונים בגדר מחיית עמלק, והעולה מזה ליישוב שיטת המג"א שיוצאים יד"ח גם בפרשת ויבא עמלק. נספחים למאמר על זמן קריאת המגילה בעיר לוד – בדין פרוז שקרא בט"ו ובן כרך שקרא בי"ד, ובדין כרך שחרב וכרך שאין בו עשרה בטלנים. מאמר המחדש שיש לקרא בבית שמש (גם) בט"ו. הערות בדיני פורים משולש – אם צריכים עשרה בקריאה בער"ש, ואם צריכים לשבות בכרך. בדין נשים בקריאת מגילה וברכתה, והאם מעיקר הדין יכולה אשה לקרוא עבור ציבור נשים. בירור נוסחאות ברכת הרב את ריבנו, על הסדר הקדום בסוף הברכה "והנפרע לנו מצרינו והמשלם גמול לכל אויבי נפשינו" ולא להיפך כמנהגנו. בעניין מנהג כמה שהוזכר בדברי כמה גדולים – שלא להודות על קבלת משלוח מנות. בעניין משתה ושמחה בפורים משולש, ולדין אבל בזה. ביאורים במס’ מגילה לאור פיוט ריה"ל – מהי הרפואה שהקב"ה הקדים למכה, ופירוש מילת "אסתהר". בעניין בני אדם שהתחלפו בשדים – והקשר ביניהם לאסתר.
באוצר אורח חיים: מאמר מקיף בגדר בל תשחית וביזוי אוכלין. סיכום דיני תפילת הדרך מן המקורות. מאמר מקיף בעניין קדושת הלוים בזמן הזה. בדין אין מעבירין על המצוות בהוצאת ספר תורה שנמצא מאחור ועוד. סיכום השיטות בדין פתיחת קופסאות שימורים בשבת. בשאלה אם יש בישול אחר בישול במאכל "בורגול" – שבושל ואח"כ יובש. משא ומתן בגדר גרמא, בדעות הראשונים ובהכרעת הפוסקים לדינא. בעניין ב’ קדושות סמוכות – שבת ויו"כ יו"ט שני ור"ה, בארץ ובחו"ל, בזמן שקידשו ע"פ ראיה ובזה"ז. בדין בישול לצורך גוי בשבת ע"י שמרבה בשבילו – ממקורות הסוגיא.
באוצר יורה דעה: ביאור מקיף בשיטות הראשונים והאחרונים באיסור משום תקרובות עבודה זרה, וסיכום המציאות בשערות הבאות מבתי ע"ז בהודו ע"פ בירורים חדשים. בעניין נאמנות הרופאים, ביאור מחלוקת הראשונים במס’ נדה לאור גירסאות כתבי היד (המחזקות את שינויי הגירסא שעשה הגר”ח מוולאזין בזה). בעניין הפרשת תרומה כשמיד בטלה ברוב, ובביטול ברוב באחת משתי אחיות.
באוצר קדשים: ביאור התוס’ בזבחים ט ע"ב "אם קיבל [לגמור הקבלה] שלא לשמן פסול" והגירסא שבסוגריים.
באוצר חקר ועיון: מאמר מקיף בעניין היחס בין ההלכה לשינוי המציאות. בעניין יחסו של הגר"א לפילוסופיה של הרמב"ם ז"ל.
באוצר התולדות: חייו ופועלו של הרב מרדכי אקאלר, מרבניה האחרונים של קהילת היהודים במשהד, כתובים בידי צאצאו.
ע"כ מקצת שבחם של דברי התורה אשר נקבצו ובאו בגילון זה בס"ד, והמעיין ימצא הון רב.
♦
תודתנו לכל הרבנים החשובים הכותבים והקוראים, אשר מזכים אותנו בדברי תורתם מתחילת דרכנו ועד עתה.
כה יתן ה' וכה יוסיף, שכשם שזכינו להגיע לגיליון החמישים, ורבותינו 'שרי החמישים' בראשנו, כן נזכה ל'אור תורת חיים שבשער החמישים', לקניין תורה, לקיבוץ הגלויות, לבניין ירושלים ולגאולה שלימה.

ותפילתנו שנזכה להמשיך להגשים את המטרה שבשלה הוקם ירחון האוצר – להוות במה לכל בר בי רב, מכל הציבורים העוסקים בתורה הקדושה לשמה, להפיץ את חידושי תורתם ללמוד וללמד. ולהרבות שיח קודש בין לומדי התורה, מתוך אחדות ואהבת התורה ולומדיה.