מוסר
שלום הרב
ראיתי במספר מקומות שלשאלה "מהו המוסר?" או "מהו המעשה המוסרי?" אתה עונה שהמוסר נלמד מסברא. ואני לא מבין, שהרי השאלה מחפשת הגדרה למעשה הנכון, הגדרה שתהיה כללית ומתאימה עבור כולם, ואילו ידוע שסברת אדם אחד אינה שווה לסברת אדם אחר.
על זה בטח תענה שיש דבר נכון, ומי שחושב אחרת פשוט טועה. נכון, בשאלות הפשוטות אני מוכן לקבל את זה, כמו למשל "האם מותר לרצוח?". אך מה לגבי השאלות היותר מורכבות (שבד"כ הן אלה שפוגשות אותנו בחיי היום יום), כמו למשל "האם תלמיד צריך לדווח על תלמיד אחר שראה אותו מעתיק בבגרות?", "מהם גבולותיו של חופש הביטוי?" או שאלת הצמחונות (ועוד רבות. יש דוגמאות טובות יותר אפילו רק שהן לא עולות לי כרגע)? בשאלות אלה הסברות אינן שוות, וקשה לומר על בן אדם שחושב אחרת שהוא פשוט טועה.
אשמח לקצת סדר בראש.
תודה
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
אני כרגע חושב ש'מוסר' הכוונה לאותה תחושה שמתלווה למעשה או למחשבה מסוימת.
לדוגמא: כשאני חושב האם לרצוח אדם אני מיד מזדעזע. זאת התחושה המוסרית.
הלוגיקה זה השלב השני בו אני מנסה להבין את החוויה הזאת ולנסח אותה בצורה של טיעונים.
מה טעם לדון בהגדרת מילה? תגדיר את זה בתור התחושה המוסרית או כיקום פורקן. מה זה משנה?
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer