מלווה להוצאה ניתנה

אז מה הגמרא שאלה, מה היא לא ידעה שמלווה להוצאה ניתנה?

שאלה נהדרת. כך תוכל להקשות על כל תירוץ של הגמרא: וכי היא לא ידעה אותו מראש? בקיצור, סיימתי.

הכלל מלווה להוצאה ניתנה הוא כלל מפורסם ולפי התשובה של הרב זה ברור שזה מאד קשור ועושה הבדל בין מלווה ופיקדון לבין שני פקדונות אז מה השתנה מהשאלה לתשובה

בהו"א חשבו שזה כמו כל שתי תביעות, ותירצו שהלוואה שאני. בפרט ייתכן שחידשו את זה גופא שמילווה להוצאה מתפרש כרמב"ם ולא כשיטת החולקים.
באופן כללי הגמרא לפעמים שואלת שאלה שתשובתה ידועה כדי להציג את הדברים בדרך דידקטית. אבל זה לא משנה, אין כאן שום דבר שטעון הסבר מיוחד אם לא סתם מתעקשים.

פטנט יפה גם התשובה של הרב הייתה ידועה לי רק רציתי שהדברים יוצגו בדרך דידקטית

לפי רב פפא תבעו מנה בהלוואה והודה בפקדון ונגנב חייב שבועה דאורייתא — איזה שבועה זאת ומה הוא נשבע? לא ברור לי אם זה שבועת מודה במקצת ונשבע שבכלל לא הייתה הלוואה או שזאת שבועת השומרים ונשבע שהפיקדון נגנב למרות שהתובע מודה שהנתבע בכלל לא שומר שלו

שבועת השומרים. לשיטתך שזה פיקדון הישבע לי.

ולמה לא יאמר הנתבע לשיטתך שאני לא שומר לא אשבע לך?

?

כי המפקיד כן רוצה שבועה, רק שמכלל דבריו יוצא שלא חייבים לו אותה. הוא הרי לא מחל על השבועה אלא רק יוצא מדבריו שאין חיוב שבועה. אבל יש עוד לעיין בזה.
אגב, איפה הגמרא הזאת? יש משהו דומה בדף קו, אבל איני מוצא כעת.