משכב זכר ותועבה

חלילה לי מלהפיץ עליך שקר ולטעון שאתה חושב שזה מותר. מזכיר את הראיון המאד אנושי שהענקת להו"ד ובו הסברת להם שלמרות כל הכאב וההבנה, אין ממש מקום להיתרים או דברים מיותרים.

מה שניסיתי לומר זה שאם כל הרבנים אומרים על זה שזה מעשה מתועב בקונוטציה הכי שלילית שיש (בין אם הם עושים הפרדה בין מוסרית להלכה ובין אם לא), אז אין סיבה אמיתית לחשוב שזה לא התקבל במסורת, ושכל הרבנים כנראה טועים.

ושאני אומר מסורת, אני לא מתכוון רק לסיני, יש גם דברים שהתקבלו ברוח הקודש גם אצל נביאים לאחר מכן, או דברים שלפחות אומתו אצל נביאים לאחר מכן.
לכן אם כולם נותנים למילה מתועב את הקונוטציה הכי שלילית שיש, אין סיבה לחשוב שכולם טועים.

כולנו מסתמכים על מסורת, בין אם היא התקבלה מסיני ובין אם התקבעה לאחר מעמד הר סיני.

דוגמה פשוטה היא קדושת נוסח התנך – מה לעשות שספר בן סירא נראה הרבה יותר דוסי ממגילת אסתר, אבל אני מקבל במסורת את קדושת נוסח התנך כפי שהוא היום. ואין הבדל גדול בין קדושת נוסח התנך לבין מה שחכמים החליטו לגבי הקונוטציה השלילית ביותר של משכב זכר.
אלו דברי תורה מפורשים ולא "מסורת בעלמא".

עניתי. זה שרוב האנשים חושבים משהו לא אומר שהוא התקבל במסורת. לא מסיני ולא מהנביאים. זה פשוט לא נכון. לפי ההיגיון שלך, הרמב"ם לא היה אמור לקבוע שהלכות שנלמדות מדרשות הן דברי סופרים (בשורש השני), נגד כל הראשונים והגאונים ונגד פשט התלמוד. ודבר זה עוד הרבה יותר סביר שהתקבל במסורת מאשר התועבה שבהומואים, ועדיין הרמב"ם לא קיבל זאת כי זה לא נראה לו נכון.
מה עוד שכולנו יודעים שהיחס להומואים היה רווי במחסומים רגשיים בכלל האנושות ולא רק אצלנו. יש לא מעט דברים שהתורה כותבת עליהם שהם תועבה, ולא מצאתי יחס דומה אליהם בחברה הדתית ואצל הפוסקים והמפרשים. ידוע וברור שבחברה מסורתית המחסומים הרגשיים והטבואים הללו מחזיקים יותר זמן בגלל אינרציה, ואז כשהסביבה יתר לוחצת ואנשים מתחילים לתהות האם באמת זה כך, הם הופכים להיות עיקרי אמונה. דווקא בגלל שאין דרך לבסס את זה, ממציאים המצאות כדי לחזק אותם כי כולם מבינים שאין בהם ממש, ואז זה הופך למסורת וקבלת רבותינו וכו'. ובשלב הבא מי שכופר בזה הוא כופר בעיקר ויצא מכלל ישראל וחרג מהמסורת הקדושה ואין שם ישראל עליו וכו'. בקיצור, כשמסתיימים הנימוקים מתחילים הדמגוגיה וההסתמכות על סמכויות (בדיוניות).
לגבי קדושת התנ"ך זו דוגמה מופרכת. על זה יש באמת מסורת. זה לא המצאה רק בגלל שראיתי שכולם חושבים כך. שם בגלל שיש מסורת כולם חושבים כך. אבל כאן בגלל שכולם חושבים כך אתה מחליט שיש מסורת. אתה כמובן יכול לקבל או לא לקבל את המסורת על נוסח התנ"ך, אבל זוהי הטענה. לעומת זאת, לגבי היחס להומואים אין אפילו טענה שיש מסורת כזאת פרט להמצאה שלך שזוהי מסורת. מזה שיש דעות כאלה אצל רוב המפרשים.
הדברים פשוטים, ואיני רואה מה יש להאריך בהם.