על הביטוי "תורה מסיני"

שו”תקטגוריה: אמונהעל הביטוי "תורה מסיני"
יובל שאל לפני 6 שנים

הרבה פעמים אתה כותב “איני מחויב לזה, זה לא תורה מסיני”.
רציתי לשאול, מה כן ניתן בסיני לדעתך? כלומר מה נמצא תחת הכותרת של תורה מסיני, שאליו נהיה מחויבים בכל מחיר? 

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 6 שנים

הביטוי תורה מסיני הוא ניב ולא תיאור היסטורי (אגב כך הוא כבר אצל הרמב”ם והרמב”ן ועוד ראשונים). מה שמחייב הוא התורה שבכתב (שלא אומרת כמעט כלום) והתלמוד.

מנלן הגיב לפני 6 שנים

למה למשל תלמוד כן וראשונים לא? ומה אם אנחנו חולקים עליהם ובטוחים בצדקת טענתינו ?

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

כי את התלמוד קיבלנו על עצמנו (ראה כס”מ רפ”ב מהל’ ממרים)

מושה הגיב לפני 6 שנים

כבוד הרב, הרמב”ם בהלכות ממרים פא אומר שמדובר בבית דין הגדול בירושלים.. לא על חכמים אחרים!
מדבריו שם ניתן לראות שהוא ממש מבדיל בין המידות שהתורה נדרשת לבין תורה שבע”פ אע”פ שאמרת מלא פעמים שהתורה שבע”פ היתה כ”כ קטנה ונאמרו בה רק חוקים וכמה הלכות למ”מ!
ומדגיש שם שהוא אומר שהקבלה מסתמכת על לימוד מהמידות…
ה”ט כתוב: שני חכמים או שני בתי דינין שנחלקו שלא בזמן הסנהדרין, אם עד שלא הגיע הדבר להן–בין בזמן אחד, בין בזה אחר זה–אחד מטמא ואחד מטהר, אחד אוסר ואחד מתיר: אם אין אתה יודע להיכן הדין נוטה–בשל תורה, הלוך אחר המחמיר; ובשל דברי סופרים, הלוך אחר המקל. סוף ציטוט
הלא תראה בעיניך כיצד מפריד הוא בין ד”ת ממש לבין דברי סופרין! משמע הוא לא מודה שזו קבלה אמיתית ושהיו דברים שנשתנו! האם כך קרה במחלוקת ר”א וחכמים? אחד מטמא ורבים מטהרים!

אני שואל את כבוד הרב, לא היה טוב אילו החוקים היו ניתנים מלכתחילה ולא היו מוסתרים? מה הטעם בהסתרתם מכלל האומה? וממילא להעביר את החוקים במסורת שגם היא לא שמרה על עצמה ראה ברמב”ם בכתב ידו כתב נתרבו מחלוקות בישראל… מה גרם לביטול בית הדין הגדול, מדוע לא מינו להם מחליפים בסתר?

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

מושה. אם אתה רוצה תשובה למשהו עליך להסביר טוב יותר את השאלה. בליל הציטוטים המקוטע הזה לא אומר לי כלום. אנא בקצרה ובבהירות. תודה.

מושה הגיב לפני 6 שנים

צריך דעת ודעת לשאול כהלכה שאלות בהלכה. אכן כן.

ממה שהרחבתי למעלה וביארתי וציטטתי , אדלה שאלותיי:
1. אני שואל את כבוד הרב, לא היה טוב אילו החוקים ללימוד התורה וכתובים בתושבע”פ, היו ניתנים מלכתחילה ולא היו מוסתרים?
2. ומפני שכך הדבר (ניתנים בע”פ) נאסר לכותבם – מה הטעם בהסתרתם מכלל האומה? וממילא להעביר את החוקים במסורת שגם היא לא שמרה על עצמה.

3. ראה ברמב”ם בכתב ידו כתב נתרבו מחלוקות בישראל – (עקב ביטול ביה”ד הגדול) מה גרם לביטול בית הדין הגדול, מדוע לא מינו להם מחליפים (אפילו בסתר בלי שהגויים ידעו על כך) בסתר?
4. למה בימינו אין ביד”ג שיכריע על כל העדות ולא סתם בי”ד גדול בלי סמכויות כדי שכל המחלוקות ימחקו ויעקרו לחלוטין. כמו הבי”ד שהיה בזמן הבית שני.

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

1. אף פעם טקסט לא מכיל את הכללים לפרשנותו. אלו לעולם מלווים את הטקסט. גם אם היה כתוב בתורה נספח שבו יש רשימת מידות דרש זה לא היה עוזר. היישום שלהן היה מעורר אותם ויכוחים (כמו שיש בפועל). גם בספר בעברית כשכתובה מילה “הר” לא כתוב על יד זה או בנספח מילון מה פירוש המילה. ההנחה שאנשים יודעים את השפה וכללי פרשנותה.
2. האיסור לכתוב לא מיועד להסתרה אלא להשאיר את הדברים פתוחים ולא מקובעים. זה טיבה של תושבע”פ שהיא מתפרשת לפי הנסיבות.
3. מקורו של הרמב”ם בגמרא. אבל זה לא בגלל ביטול בי”ד הגדול אלא בגלל שהתרבתה השיכחה אצל תלמידי הלל ושמאי שלא שימשו כל צרכם. היו גזירות על הסמיכה, ובנוסף לפי ההלכה אין סמיכה בחו”ל, כך שבסופו של דבר לא הצליחו לסמוך. רבי יהודה בן בבא מת על כך שסמך חמישה תלמידים.
4. בגלל מה שכתוב ב-3. מעבר לזה, אני לא רואה בביטול המחלוקות אידיליה כזו גדולה.

Back to top button