על מוקצה של חילוני וגוי בשבת

שו”תקטגוריה: הלכהעל מוקצה של חילוני וגוי בשבת
שואל שאל לפני 6 שנים

שלום הרב מיכאל,
 
רציתי לשאול אותך לגבי כלים, מאכלים, ויין של חילוני, האם הם מוקצה בשבת. אני שואל מכיוון שלפעמים אני מתארח אצל אמא שלי בשבתות והיא חילונית, הכלים אצלה כמובן טרף. השאלה אם היא מבקשת ממני להעביר לה את בקבוק היין, או את סיר האורז למשל, אם מותר לי להעביר, או שיש דין מוקצה על הכלים,המאכלים והיין (משום נסך)?

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 6 שנים

לרוב הדעות מאכלות אסורים הם מוקצים. אמנם יש שהתירו לטלטלם, בפרט איסורי דרבנן (כגון סתם יינם. יין של יהודים מחללי שבת או גויים שאינם עובדי ע”ז). ויש מקום להתיר גם בגלל שאוכל שמותר לבעלי חיים אינו מוקצה. ואם האוכל שייך לאדם שלא מקפיד על מאכלות אסורות הרי שלבעליו הוא נחשב כראוי וגם בזה יש לדון.
אגב, אם היין הוא מבושל או מפוסטר הוא לא נאסר לדעת הרבה פוסקים אפילו בשתייה ובוודאי בטלטול. הכלים של חילוני הם לא בהכרח אסורים ממש, ובוודאי לא לשימוש בקר.
ככלל, אם אתה יכול להימנע זה עדיף, אבל אם לא – יש אפשרות להקל. בפרט מצד כיבוד אב ואם שאל לך לעבור על איסור זה.
——————————————————————————————
שואל:
ראיתי שכתוב בשש”כ “בגד שעטנז של יהודי – מוקצה הוא … אבל אם הוא בגד של נכרי – מותר לטלטלו לצורכו של הנכרי. שאלתי מה יהיה הדין אם נחליף את הבגד שעטנז בכלי שמלאכתו לאיסור כמו טלפון סלולרי. כמו כן, מה יהיה הדין, אם נחליף את המילה “נכרי” ב”חילוני”?
——————————————————————————————
הרב:
אני מניח שאתה לא מתכוין להחליף בגד בפלפון אלא שנתיר בפלפון של נכרי לצרכיו. אולי כאן יש מקום להתיר סתם מדין כלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו. לעצם ההשוואה יש לחלק שהרי איסור הפלפון הוא מאיסורי שבת ולכן יש צד לומר שגם אם זה של נכרי זה מוקצה בכל אופן. לעומת זאת בשעטנז האיסור לא קשור לשבת ובנכרי אין איסור. לגבי חילוני אין לו היתר אלא שהוא פושע. למה שזה לא יהיה מוקצה? אם כוונתך לטענתי שהוא לא בר עבירות, אאבל ברור שהוא מחוייב. אלא שמעשהו הוא איסור כשלעצמו אלא שאינו בגדר עבירה של האדם (לכן זה עדיין כלי שמלאכתו לאיסור).
——————————————————————————————
שואל:
1. כתוב בשש”כ: “מותר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור כדי לתת אותו לחברו שישתמש בו שימוש מותר, או לצורך בהמה”. האם יהיה נכון להגיד שמותר לטלטל גם לצורך גוי? (כי מבחינתו זה שימוש מותר).
2. נראה לי שמעיל שעטנז נחשב מוקצה מחמת גופו (כלומר אסור לטלטלו גם לצורך גופו או מקומו). ובכל זאת טלטולו הותר לצורך הגוי. האם נגיד שטלטולו מותר גם לצורך החילוני? 
3. קודם כתבת על מאכלי טרף: “אם האוכל שייך לאדם שלא מקפיד על מאכלות אסורות הרי שלבעליו הוא נחשב כראוי”. האם העיקרון הזה תקף רק לגבי מאכלים? או שניתן להרחיבו גם למעיל שעטנז של חילוני?
——————————————————————————————
הרב:
1. ברור שמעיל שעטנז נחשב מוקצה מחמת גופו. מה שהותר טלטולו לצורך גוי הוא מפני שהגוי מותר לו להשתמש ולא הוי מוקצה כלל. מה שאני כתבתי הוא רק בכלי שמלאכתו לאיסור ולא לגבי שעטנז. אמנם גם לגבי שעטנז  יש לדון, שכן ייתכן שמשעה שזה של גוי מותר לטלטלו גם לצורך יהודי (כי אין מוקצה לעניים שאינו מוקצה לעשירים, כלומר מוקצה לאנשים מסויימים), אבל עדין אני צריך לעיין בזה. אבל לצורך חילוני אין זה היתר כלל ואין מקום להשוות (גם בשעטנז וגם בכלי שמלאכתו לאיסור).
2. מה שכתבתי שם לא נראה לי כעת. יש אולי מקום לסברא זאת, אבל כעת אני נוטה לחשוב שזה לא  נכון ובטלה דעתו. אני חוזר בי.
——————————————————————————————
שואל:
האם השורה התחתונה נשארת זהה (שמותר לטלטל מאכלות אסורים לצורך חילוני) או שזה משפיע גם על השורה התחתונה?
——————————————————————————————
הרב:
נראה לי בפשטות שאסור.

מושה הגיב לפני 6 שנים

ספק בגד שעטנז (בסבירות נמוכה שכן שעטנז) האם מותר ללבוש בעת הדוחק?

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

תלוי מהי סבירות נמוכה. אם תוכל להגדיר זאת כרוב, אז באיסורים הולכים אחרי הרוב. אבל כמובן יש להבחין בין הסבירות הנמוכה לשעטנז לבין מעט שעטנז שוודאי קיים שם. ובמקום שאפשר לברר להרבה פוסקים לא התירו. אבל גם זה רק היכא שיש חשש סביר ולא חששות רחוקים בעלמא.

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

יש מעבדות שבודקות שעטנז. אני יודע שברחוב הרצל בבני ברק יש מעבדה כזאת, ויש עוד. ודאי תוכל למצוא ברשת.

Back to top button