על מושג האינטואיציה

שו”תקטגוריה: פילוסופיהעל מושג האינטואיציה
בניה שאל לפני 6 שנים

שלום 
 
בקשר למושג האינטואיציה החוזר בספרים שלך (אני מתנצל אם השאלות נובעות מחוסר עיון בהם):
 
– המושג הזה משמש באופנים שונים מאוד בפי אנשים שונים. למשל: כסטודנטים למתמטיקה, חבריי ואני משתמשים בו בעיקר כדי לציין הבנה של מושג כללי שמבוססת על תמונה בהירה של מקרה מייצג, במקום על ניתוח לוגי פורמלי – תמונה שלעתים המרחק בינה ובין הניתוח הפורמלי מזערי. לעומת זאת, אנשי ניו-אייג’ משתמשים לעתים במושג הזה כמסמל ידיעה שבאה באופן מיסטי, בלי להתבסס על מידע חושי. באיזה מובן אתה משתמש במושג?
בפרט – האם האינטואיציה, כמו היבטים אחרים של התפקוד האנושי, ניתנת לתיאור כאלגוריתם?
 
– לאור התשובה לשאלה הקודמת, מה המנגנון המביא לכך שהאינטואיציה תהיה יעילה בהקשרים המגוונים בהם אתה מציע לתת לה משקל?
הכוונה היא לא לצידוק לוגי אפריורי לשימוש באינטואיציה, אלא להסבר אפוסטריורי ליעילות שלה – אנלוגי להסברים הפסיכופיזיים לאופן הפעולה של החושים, להסברים האבולוציוניים לקיומה של תפיסת מרחב-זמן מולדת די-יעילה, ולמודלים ההסתברותיים שמנסים להסביר את האפקטיביות של המתודה המדעית.
 
תודה מראש, וכן על מה שכבר תרמת לתפיסת העולם שלי

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 6 שנים

שלום בניה.
השימוש שלי באינטואיציה הוא כדי לתאר את רכישת הנחות היסוד שלנו. הן לא עולות מניתוח לוגי (מעצם היותם מושכלות ראשונים), ובד”כ גם לא מתצפית (שכן תצפית לא מניבה מושגים כלליים, ובעצם מושגים בכלל. תצפית היא על עצמים). במסגרת זו, גם הגדרת מושגים והבנתם היא תוצר שלה.
השאלה האם מדובר במיסטיקה, לדעתי לא. מדע מבוסס על כך וכל חשיבה רציונלית. לא כל מה שאינו לוגיקה הוא מיסטיקה. הרי גם טיעון לוגי מבוסס על הנחות יסוד שלא יוצאות מהלוגיקה.
הבנה של מושג כללי דרך מקרה מייצג היא סוג של הכללה (כמו הכללה מדעית), וכפי שדיבר עליה ויטגנשטיין. זוהי דוגמה מובהקת לשימוש באינטואיציה (לעשות נכון את ההכללה).
השאלה האם האינטואיציה שלנו ניתנת לאלגוריתמיזציה, היא הנשוא של היפותזת צ’רץ’ טיורינג, וכיום היא נחשבת שאלה פתוחה. קטונתי מלענות עליה (אם כי אני חושד שלא. למשל להוכיח את משפט גדל, ואולי עוד יותר לפרש את משמעות ההוכחה הזאת, קשה לקבל שעושה זאת מכונה אלגוריתמית). די ברור שבפועל אנחנו לא עושים זאת אלגוריתמית, אבל אולי יש מודל אלגוריתמי שממדל את זה. כעין הדבר הזה, טביעות עין של תלמיד חכם בדיני השבת אבידה. הגמרא מניחה שיש לאדם (כל אדם, לא רק ת”ח, בניגוד למה שרגילים לומר) יכולת לתפוס האם החפץ הזה הוא החפץ שלו גם בלי להיזקק לסימנים קונקרטיים. ועדיין יש מקום לדון האם זו יכולת לא אלגוריתמית, או שמא מדובר בתפיסה של הרבה סימנים קטנים שמצטרפים לתפיסה חושית רגילה. ואז זה בעצם סוג של אלגוריתם (לא שונה מהותית מזיהוי על פי סימנים).
 
לגבי המנגנון או ההסבר, מה רע באבולוציה או בתכנון אלוהי? כרצונך. לדעתי, שניהם.

Back to top button