על ציונות דתית ללא מקף
קראתי את מאמרך (הישן אך אקטואלי מאוד) על הדרך השלישית – ציונות דתית לא מקף. אני מסכים בהחלט עם זה שלא צריך לתת תוקף של קדושה למדינה,ולא לראות בה איזה יישות שצריך להפוך אותה בכח ובכפיה לדתית. וכמו כן שצריך להתנהל במציאות על פי מה שרואים בשטח ולא על פי שיקולים מסיטיים כאלה ואחרים.
אך רציתי לשאול – אתה עושה הפרדה חדה בין ה"דת" ל"לאום" – האם אתה לא חושב ששיבת עם ישראל לארצו היא תהליך בעל משמעות דתית ? שהרי "מפני חטאינו גלינו מארצינו" וכל הנביאים התנבאו על השיבה לארץ שזה דבר שקרה ב150 שנים האחרונות ? האם אין משמעות (לא מעשית אלא רעיונית) דתית לשיבה לארץ? נוסף לכך רואים גם בפוסקים רבים שמגדירים שהגדר של "ערי ישראל בחורבנם" הוא שהם לא תחת שלטון יהודי. אז האם אין ערך של החזקה של יהודים בא"י?
נוסף לכך – עם ישראל תפקידו לגלות שם ה' בעולם "עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו" אז האם אין ערך בזה שעם ישראל חזר לעמוד כעם ולא אוסף פרטים מפוזרים ?
לסיכום- האם לדעתך השמחה על החזרה לארץ והקמת המדינה היא רק על כך שיש לנו מקלט מדיני,ולא מעבר לכך ?
אני לא לגמרי מבין את השאלה. מה פירוש שיש לזה משמעות דתית? השלכות כלשהן? אם תציג השלכה אוכל לדון.
לעצם העניין, ריבונות יהודית לא מוגדרת על ידי אמא של הריבון אלא על ידי תרבותו של הריבון. התרבות בישראל של ימינו אינה יהודית (לדבר עברית ולקרוא עמוס עוז). אין אומתנו אומה אלא בתורותיה.
א. השאלה אם דבר חסר השלכות מעשיות זה אומר שהוא לא משמעותי. לדעתי הוא משמעותי,מצד זה שצריך להתבונן במעשי הקב"ה ולהודות לו על כך שהוא החזיר את עמ"י לא"י כחלק מתהליך היסטורי של הגאולה,ולא רק שהציל אותנו הצלה גשמית.
ב. אומנם "אין אומתינו אמה אלא בתורותיה", אך גם מי שלא שומר תורה ומצוות נחשב שייך ללאום היהודי. ולכן יש מקום לומר שגם אחיזה של יהודים בא"י היא ערך שלא תלוי דווקא בתרבות אותה הם מייצגים.
התרבות בישראל של ימינו יהודית וחצי. יש תחושה רציפה של עם אחד ומשמרים פתיתים מהמסורת כעניין של פולקלור. אולי "תורותיה" חושבות שהן התנאי לאומתנו, אבל כמובן שזאת שטות מופרכת.
נחום ג, העם איתך
יותר מדוייק יהיה לטעון שזו הגדרה הנובעת מאחת הפרשנויות האפשריות ל"תורותיה". פרשנות שבה אוחז הרב מיכי מנימוקים כבדי משקל אותם פרט בסדרה של מאמרים. אפשר לחלוק עליו ולטעמי גם לחולקים נימוקים רציניים. זו וודאי לא שטות מופרכת.
עופר – דבריי בעינם עומדים גם אם התורה שבכתב יחד עם אי אילו מסורות ניתנו למשה מסיני. העם היהודי הוא עם כמו כל עם אחר, ואולי יש לו גם תורה. עם כמו כל עם אחר, כמו הצרפתים כמו האינדונזים והשוודים, ככל העמים בית ישראל. כל מה שיש לשוודים יש גם לעם היהודי, ואולי יש לו עוד דברים. האנומליה בתחום הגיור (שמי שמתגייר לפי ההלכה נחשב 'יהודי' באופן מיידי גם בתודעת החילונים) היא ירושה פסיכולוגית ותו לא. אדרבה, תנסה להציע קוים מנחים להגדרת "עם" ותראה לי שהעם היהודי הנוכחי לא עונה להם. והמדינה הזאת היא בית לאומי לעם הזה ולכן לפי כל הגדרה סבירה של 'מדינה יהודית' היא מדינה יהודית. למעלה התייחסו ל"תרבותו של הריבון" ואם יסבירו מה הכוונה אוכל להתייחס יותר.
נחום – מה שאתה אומר אפשרי והאנומליה שאתה מבציע עליה אכן מטרידה. לא לזה התייחסתי. אני לא חושב שהדיון הוא האם העם היהודי הוא עם, אלא, מה מגדיר אותו ואת ההשתייכות אליו. נכון, העם היהודי הוא ככל העמים ויש לו גם תורה שבעיני חלקים מהעם היא מחייבת. האם וכיצד היא מייצרת את ההגדרה ליהדות – הרב מיכי, כך נראה, טוען שכן ותומך את טענותיו במהלך לוגי ארוך בו הוא מנסה להגדיר ולהנהיר מושגים. הניתוח שלו מהווה אתגר למי שלא מוכן לאחוז בהגדרה מהותנית של היהדות. אני לא מסכים עם מסקנתו ועם חלק מטעוניו אך כדי לעשות את זה צריך להתייחס לטעונים שלו בצורה סדורה ולהציג הגדרות אלטרנטיביות שעומדות במבחן הביקורת. כך או כך, זו עמדה רצינית ולא שטות מופרכת.
כדי להבין למה זה לא שטות מופרכת צריכים לקרוא סדרה שלמה של מאמרים?? אתה יודע מה בוא תביא לי לינק למאמר הראשון שנוגע לעניין הזה ואני אתייחס לטעונים ולהגדרות. אם אחרי הטעונים יתגלה שזאת לא שטות מופרכת אני אתרום כסף לארגון פעמונים.
כדי לטעון שעמדה היא שטות מופרכת צריך להכיר את העמדה. אחרת אין משמעות לטענה. בגלל שאני חובב את פעמונים מפנה אותך לטור 130 באתר ולמאמרים שמלונקקים בהערות השולים (לפחות זה שבאקדמות).
תראה הטענה היא טענה מאד מוכרת שהרבה דתיים מנופפים בה, ואליה התייחסתי. אני צריך לנחש שכאן יש מישהו שאומר את אותה טענה מוכרת אבל יש לו נימוקים מסתוריים? בכל אופן תודה על ההפנייה אני קורא
כל דיני המשפט והשלטון פה הם של גויים ממש
איפה דינה שמיטץ קרקעות ויובלות ונחלאות
איסורי הלוואה בריבית ושמיטת חובות
ועניין שמיטה להר סיני הוא שכל עוד לא מקיימים דיני שמיטה הרי זה כאילו התורה עדיין לא נתקבלה.
וכפי שדי ברור היום. עם ישראל לא מקבל ולא מעוניין לקבל דיני שמיטה.
הרב,
לא התייחסת לשאלה של קריעה על ראיית ערי יהודה בחורבנם. האם לשיטת הרב יד ישראל לא גברה וצריך עדיין לקרוע על ראיית ערי יהודה בחורבנם או שמא זו עדין מוגדרת מדינה יהודית ולא צריך לקרוע על ראיית ערי יהודה בחורבנם?
אני לא חושב שיש כאן חורבן. ירושלים זה אולי סיפור אחר בגלל המקדש.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer