ערך של שמחה

לא הבנתי, יש פה בעיה אמיתית, אם חבר שלי עני אז זה טוב שיהיה לו כסף כדי שיוכל לחיות חיים תקינים, זה טוב לחיות חיים תקינים כאמצעי להרבה דברים בעלי ערך. להביא לחבר שלי סכום מוגזם זה לא טוב לו וממילא לא ראוי שאביא לו. לשמח את חברי זה דבר טוב, זאת אומרת שאני גרמתי שיהיה לו טוב, משמע ששמחה הינה טוב.

להיות בעל כסף זה לא ערך אלא נכס. טוב לאדם שיש לו כסף. הוא הדין טוב לאדם שהוא שמח. אין לזה ערך (במובן הערכי) אבל זהו נכס.

האם אתה חושב שטענתי היא במישור העובדתי, שלא טוב לאדם לשמוח, או שהוא לא נהנה מכך שהוא שמח? אני לא מבין את הדיון ההזוי הזה.