פרשיית ההפריה המוטעית – ומה עם רצון/טובת התינוקת?

שלום,
נכתב ונאמר רבות על הפרשייה מזווית משפטית, הלכתית, ומוסרית. נראה שלכולם יש מה לומר בנושא. כולם מדברים על זכויות וקשיי ההורים ועל שייכות (קניין). לכאורה אין התייחסות לוולד עצמו כצד בסוגיה, למרות שלאחר שכשהוולד יצא לאוויר העולם הוא כבר אדם עם זכויות ורצונות משלו.
עקרונית, לאחר שזוג הורים מגדלים ילד, הוא על פי רוב נקשר אליהם ואוהב אותם ולכן לכאורה (בהמשך אערער..) אין יתרון עקרוני לסביבת הגידול של ההורים המולידים או הגנטיים, כל עוד לא יופרע תהליך ההיקשרות. אך אם תינתן בחירה לאדם היכן היה מעדיף לגדול ולמי להיקשר, נראה לי סביר להניח שיעדיף לגדול אצל הורים ביולוגיים יחד עם אחיו הביולוגיים ולהיקשר אליהם. אולי ניתן אף לומר יותר מכך שזו גם טובת הילד האובייקטיבית, מאחר וילדים מאומצים מגלים בשלב זה או אחר על עובדת אימוצם וזה יכול להשפיע על הילד, על היחס בתוך המשפחה בעיני עצמו ו/או היחס שיקבל מהסביבה. (הנחתי כאן הנחות שדורשות אישוש, אך הן סבירות בעיני).
מה דעתך בנושא? האם ניתן להעריך את רצון הילד עצמו? במידה וכן, האם יש מקום לתת משקל לרצון הילד ולא רק לשל ההורים? האם זה יכול להתגבר על זכויות של ההורים תוך הנחה שרצונו הסביר הוא ממילא זכותו?