קריאה בתורה

עמדתך הייתה בנושא תפילה ולא קריאה בתורה כעת אני שואל מה עמדתך בנושא קריאה בתורה

ואז נעבור לפסוקי דזימרא, חצי הלל, הלל שלם, ברכת המזון, וידוי מעשרות, מעמד הקהל, אשר יצר, אנעים זמירות, יזכור לחללי צה"ל, לקרבנות השואה, הרי את מקודשת בקידושין, הצהרת נאמנות ללשכת עורכי הדין וכו'?
פשוט שאוכל להתכונן…

לכאורה תפילה בכל לשון אז בפשטות קל וחומר בכל הגייה, אבל תקנת חז"ל לקריאה בתורה האם אפשר בכל לשון. ובמה שצריך דווקא לשון הקודש (כגון מקרא ביכורים להבדיל מברכת המזון ווידוי מעשר), לכאורה ההגייה בדיבור מקבילה לצורת האות בכתיבה, ואם על צורת האות מקפידים מדוע לא בהגייה?

צורת האות נותרת קבועה ואינה תלויה באופן שבו אנחנו כותבים. זה כתב אשורי ולא כתב משיט"א שלנו. ההגיה היא עניין שתלוי בזמן ובמקום, ועובדה שההגיות משתנות בין הקהילות השונות. נקבעו הלכות לגבי צורות האותיות, אבל לא נקבעה שום הלכה שנוגעת להגיה.
אגב, זה שתפילה בכל לשון זה לא מכריח שכשרה גם בכל הגייה. כפי שכתב הרמב"ם לגבי ק"ש (פ"ב ה"י) שקורא בכל לשון ובלבד שידקדק באותיותיה. וכבר העיר עליו הראב"ד שכל לשון פירוש הוא ומיהו שידקדק אחר פירושו. הרמב"ם מבין שכשיש לשון נתונה צריך לדקדק בה, גם אם אפשר לקרוא בכל לשון. בהחלט אפשר להסיק מכאן שגם בהגייה יש עניין לדקדק, אבל זה לא אומר שיש הגייה אחת נכונה. אפשר בכל הגייה, כל עוד אתה מדקדק בהגייה המקובלת בסביבתך. איני אומר זאת לדינא, רק מעיר על ההיסק הנ"ל שלך.

ובהקשר לשם ה' והטיעון של הסטייפלער שבעברית זה לשון רבים?

כפילויות של משמעות אינן מהותיות. כך מדברים. וכי הספרדים צריכים לשנות ממבטאם בגלל הטיעון הזה? גם אצל האשכנזים יש כפילויות של קמץ עם חולם (ובטח בשם ה' שאחרי הקמץ יש יו"ד ואז ממש אין הבדל).