קרידיט האדם .שכל אמונה ערכים עובדות וכדומה

שו”תקטגוריה: כלליקרידיט האדם .שכל אמונה ערכים עובדות וכדומה
רציונלי (יחסית ) שאל לפני שבוע 1

הרב מיכי היקר ערב טוב ושלום .
בעקבות הבחירות .והטורים שלך שעסקו בעקיפין או בישירות בסוגיות שעולות מהן .צצו לי כמה סוגיות בראש .שאשמח לקבל את חוות דעתך עליהם .
 
אחד הדברים הכי חשובים שלמדתי ממך ומהוגים כמו ליבוביץ ים קאנט במידה מסיומת  וסארטר(בעיקר בגלל הודעתו בכישלון שיטתו והאי ודאות שיש בה ).היא ההפרדה הנכונה בין עובדות ערכים שכל רגש ודאות ואי ודאות במציאות .
 
בהרבה מאוד טורים אתה חוזר על העיקרון .שאם מסתכלים על מהותם של רוב הויכוחים המתחוללים במחוזות האתיקה הפולטיקה והדת המחלוקת לרוב לא נובעת משורשן של ערכים שונים .אלא על חלוקה ותפיסה לא נכונה של העובדות .(לדעתך ).כך בויכוח בין הימין והשמאל על פגיעה בחפים מפשע .שלפי דעתך מוסכם על שני הצדדים שאיוב ואדם שבא לפגוע הוא בר מיתה מבחינה אתית ומוסרית וכל השאלה היא רק בעובדות :האם אזרחי האיוב מזדהים ופועלים אקטיבית ומנטלית גם הם במלחמה (לדעתך .לפי מה שזכור לי -כן ).כך לגבי הבחירות הפוליטיות (שלמעשה לדעתך כמעט 75 -80 מחברי הכנסת הם ימין בצורה כזו או אחרת ורק מיעוט שמלאני קטן והאזרחים הערבים חושבים אחרת מהותית בחלק מהסוגיות כמו מדינת כל אזרחיה חוק השבות וכדומה ).וכך גם בנושאי פילוספיה (לדעתך אין חולק על זה שאין הוכחה ודאית לפה או לשם לגבי קיום האלוהים אלא כל המחלוקת היא על עניין הסבירות .מה יותר סביר .).וגם בשאלת הקיום מצוות וצורתם (אין מחלוקת בין החרדים לאורתדקסיה המודרנית על כך ששמירת המצוות וקיום רצון השם הוא הערך החשוב ביותר וכל השאלה היא האם רצון הקב”ה הוא גם שנהיה מוסריים ונקבל עקרונות מודרניים מסיומים או לא .)
 
עצם הבעיתיות בהפרדה בין רגש שכל ערך עובדה וחוויה .
אני מסכים עקרונית עם הטענה שאכן יכולה להיות קיימת רק אמת אחת .ואפילו אם יש לה כמה זוויות שונות .בניגוד לפוסט מודרניזם (גם הסירטון שבו התארחתה בכנס על פוסט מודרניזם דתי די חידד לי להבדיל בין כמה סוגי טענות שאפשר ליפול אליהם בתחום ).אך יש לי קושייה מסיומת .על דרך החשיבה האנליטית של אותה אסכולה .או למעשה שאלה על דרך החשיבה הזו .
עירבוב בין אמוציות .רגשות .חוויות .עובדות .וערכים :הערך הנכון הוא זה שמצביע על מה המציאות .או ההפך .
הגר”ד סולבייציק זצ”ל.כך שמעתי פעם בשיעור של הרב שרקי .טען שההבדל בין יוונים ליהודים .הוא שאצל תרבות יוון היופי הוא האמת ואילו אצל היהודים האמת היא היופי (דומני שאישית פחות תתחבר לווארט אבל כן תסכים עם העיקרון שהאמת חשובה יותר מהאסתטיקה והרגש בגדול ).
 
העירבוב הראשון בין שכל רגש וחוויה ערך ועובדה:שאלת התועלת :גיהנום או גן עדן .
דומני שאין שום ספרות דתית בעולם .גם לא ספרות דתית יהודית .שתזנח את נושא השכר והעונש כמוטיבציה הראשונית והאינטיאטובית ביותר לקיום או אי קיום מצוות .דומני שאין חולק על כך שהסיבה שבחינוך דתי בד”כ לא רוצים לקיים דיון פתוח על אמיתות הדת הוא בגלל זה .שהרי ניתן לדבר על ערכים ועל מטא ערכים מהיום ועד מחר בלילה .אם בסופו של דבר קיימת מציאות תיאורטית שבה בגלל כישלון בשאלה ניצלה לנצח בגיהנום .לא יתרום בכלל העניין של האם פעלנו ביושר אינטלקטואילי או לא .
ספרייך הרבים ומאמרייך חוזרים על עניין השכר והעונש ועונים על כך תשובה פשוטה .שמי שאין לו ספקות באמונה ודי לו באמונתו התמימה -אשריו והרי זה משובח וטוב .וגם אמרתה פעמים רבות שאתה לא אליטיסט בעניין ומבחינתך גם אמונה תמימה ופשוטה היא לא פחות איכותית מאמונה שכלית ומבוררת .כל עוד האדם פועל נכון ועושה מה שעליו לעשות -אך אם זקוק הוא לחקירה שכלית גם זה לא מגונה בעייניך כל עוד הוא רוצה לחקור את אמיתות המסורת מתוך רצון כנה להגיע לאמת ולא ממניעים פסולים – כי לפי דעתך המושג של לצוות להאמין .ולחשוש מיראת העונש כל עוד אינך יודע אם הטענה שמוצגת לפנייך נכונה או לא היא דרישה לא סבירה מעיקר הדין .(אני מניח שאתה אומר זאות מכיוון שאתה יוצא מנקודת הנחה שגם הקב”ה איננו עונש .לפחות לא במידה חמורה .אדם שחטא בשגגה באותה מידה כמו אדם שחטא בזדון.
אך .ארצה להציג גישה הפוכה ודומה מאוד לגישתך ולהשוות אותם על ידי כך למושגים שונים (השאלה העיקרית שארצה להגיע אליה היא אחרי הדוגמאות שאני מביא לצורך השאלה ):
האם האדם מכונן את ערכיו על ידי הכרעה .ומתוך כך הקב”ה שופט אותו .או שמא הקב”ה יוצר את האדם עם מהות מסיומת .ועל פי אותה מהות הוא מקבל שכר ועונש ?על הדמיון בין רבי צדוק הכהן מליבולין .לבין ישעיהו ליבוביץ .לבינך והפער בינכם (אני לא שם אותך ואת ישעיהו באותה קטגוריה לשם הדמגוגיה אלא רק מכיוון שבנושא הזה ספציפית אני מוצא דמיון ביניכם ).
 
ישעיהו ליבוביץ בהרבה ממאמריו טוען שעל ערכים אי אפשר  להתווכח אלא רק להילחם מבחינתו עבודת הקב”ה היא לא עניין של מחלוקת בעובדות בכלל .שכן בני ישראל ידעו על קיומו של הקב”ה ובחרו לחטוא בחטא העגל בכ”ז .והיו מלכים שהיו רשעים ומושחתים למרות שחיו בעידן של נבואה .ומכך הוא משיג שעבודת הקב”ה היא ערך שהאדם לוקח על עצמו .שלא יכול להיות תלוי בנסיבות של שכר ועונש וגם לא של ידיעה מול אי ידיעה .אתה משיג באופן ובזווית קצת שונה ממנו שהדבר נכון אמנם רק לתקופה שיש בה נבואה וודאות מוחלטת ואילו במציאות הריאלית קיום הקב”ה אמיתות התורה והמצוות .הם אכן דברים שניתן להשיג את סבירותם ואי סבירותם באמצעות טיעונים מסיומים ולהכריע מה נראה סביר יותר .אך גם לפי דעתך מידת הסבירות והאי סבירות היא סובייקטיבית ומשתנה מאדם לאדם ואיננה טענה ודאית .
רבי צדוק בספריו צדקת הצדיק .פרי צדיק .ישראל קדושים וכדומה מביא טענה דומה מאוד מזווית קצת מיסטית .אך במידה ומשלים ממנה מטענותיו את הטיעונים המיסטיים שאולי נראים יומרנים לעיתים הוא טוען כך :
רואים לכל אורך התנ”ך לכל אורך המשנה הגמרא וכדומה .טענות מהותיות על הנפשות הפועלות .שנוגעות במעמקי ליבם של החוטאים מול הפועלים כשורה .וזה לא יכול להיות שיפוט שטחי שמתייחס רק למעשיהם החיצוניים .אלא חייב להיות .לדידו שיפוט שנוגע למעמקי ליבם .החוטא .ישאר חוטא .גם אם יצדיק מעשיו לאין שיעור .מכיוון שהוא יפול בסוף .בגלל שהמניע הנפשי הפנימי העמוק שלו הוא רצון לניתוק מהקב”ה הוא גם יחטא בצורה חמורה בסופו של דבר ואילו הצדיק במעמקי ליבו גם ירשיע מעשיו עד לאין שיעור .יחזור אל הקב”ה בסופו של דבר מכיוון שבמעמקי ליבו קיים הרצון הזה (קצת כמו המשל שמביאים בימינו על דודי אמסלם ומצביעי הליכוד המסורתיים שודאי מחוברים יותר לקב”ה בעמק ליבם מבנט .שכן ברגע האמת הם הראו שהם לא יעזו לפגוע בתקציב לישיבות /בתמיכה באיובי ישראל /עקירת הדת ).
אצל רבי צדוק קטגוריית היהודי והגוי משחקים תפקיד חזק .וארצה לרגע להתעלם מעניין זה כי הוא לא מהותי לשאלה שלי ולכן במקום גוי אתרגם את האמירה שלו למושג האדם הטבעי אל מול האדם הירא אלוהים בטבעו .מבחינתו .חוזרת אצלו האמירה שוב ושוב שטווח בחירה חופשי אמיתי קיים אצל האנשים היראים מטבעם שיכולים להיות ישראל מלידה .או גר צדק שגם נולד לדידו עם ניצוץ טוב .או חסיד אומות עולם(שלא ברור במשנתו האם הוא נכלל בגדר הטוב מטבעו או המתגבר על יצרו אך אני מניח לפי האופי של כתביו שהוא נכלל בקטגוריה הראשונה ).ואילו האדם הטבעי שמשולל מתורה ומצוות .סופו שיפול לבור ויחטא כמו שראינו בפרשת בלעם .ובעניין עשו הרשע .שהיה חייב מטבעו להיות כמודל לנגד יעקב (הוא חוזר על כך שלדידו ברגע שיש צדיק חייב שהיה רשע על מנת שהראשון יטול את גן העדן והשני את הגיהנום ).והצדק האלוהי  מוסבר בשני דרכים :
1 באותה צורה שלדידו קיימת בחירה חופשית בעולם המעשה אף על פי שידוע לקב”ה את מעמקי ליבם של בריותיו ואת עתיד בחירותיהם .ולכן המנגנון של השכר והעונש מוצדק .בגלל שבאופן תיאורטי התאפשרה בחירה בין טוב לרע (כמו במקרה של עשו שהיה יכול לא למכור את הבכורה לקבל את הברכות מיצחק ולשמש ליעקב “עזר כנגדו”.באותו מובן שהרע יכול להתהפך לטוב מבחינה מעשית ולקבל שכר אם יתכופף לטוב ).או כמו בפרשת המן ומרדכי שאם היה המן נשאר תיאורטית כעבד למרדכי היה יכול לחזור בתשובה בזכות הניצוצות קדושה הקיימים בתוכו שמהם יצאו בני בניו שלמדו  תורה .באותה צורה שבה אם האדם הראשון לא היה מתפתה אחר הנחש היו יוצאים ממנו ישירות כל זרע ישראל קדושים וטהורים ומלמדים את התורה בכל העולם כולו ולאחר מכן היו נוצרות אומות העולם בשגגה מאוחרת יותר .וסובלות שיעבוד מלכיות גלות וכדומה על ידי ישראל ובכך זוכות גם הם להיטהר כישראל .וגם הנחש וגם כול כוחות הטומאה בעולם היו הופכים לטוב ממש .
2 באותה צורה שבה גם החטא הרוע והעונשים הם מעשיי ידיו של הקב”ה.החוטאים כמו עמלק ורשעי שאר האומות .נוצרו כמשקל לכוחות הקדושה בכוונה כדאי שהאדם הצדיק ידע להתמודד איתם ולקבל שכר .ואילו העונש שלהם מגיע לא כסנקציה אלא מתוך כך שדרך אותו עונש גם שמו של הקב”ה כבודו ורצונו מתקדש (ואינני יודע באיזה שיטה הוא בוחר בסוף כי לא כל כתביו בנושא הבחירה החופשית עקביים ). ואילו אצל הצדיקים השכר מכיוון הפוך מכיוון שהקב”ה רוצה בהם שיהללו אותו יעבדו אותו וישבחו אותו .הוא גורם להם ללכת בדרך הטובה הם אמנם יכולים לחטוא אך הקב”ה מסובב את האירועים לכיוון שבו יוכלו גם מאותם חטאים להתעלות ולהגיע למדרגה של תשובה .
העירבוב השני בין שכל לרגש :סוגיית המוסר האנושי .האינסטינקטים הטבעיים .האינטואציות .והסובייקטיביות 
1 שמתי לב שהרבה מהמחלוקות בין מודרניים לשמרנים נוגעת גם לשאלת הסובייקטיביות .האינדיבדואל מול הכלל .וכמה קושיות אתיות שיכולות להיווצר מכך ,השמרן התורני יכול לטעון שחוקי התורה -613 המצוות לעם ישראל .ו7 המצוות לבני נח .הם חוקיים נצחיים שלא משתנים בשום נסיבה .שמה שהוגדר בבריאה כרע הוא רע בגלל החלטת הקב”ה ומה שהוגדר כמעשה הנכון והראוי הוא ראוי ונכון .ואין שום מקום כמעט לשיקולים פרגמטיים בנושא זה .יש שיאמרו שאמנם הכללים הם אונברסיליים וחלים על שיפוט האדם משתנה מאדם לאדם בהתאם לנסיבותיו .הרב אליהו דסלר במכתב מאליהו כותב על נקודת הבחירה שיש לכל אדם (או לכל יהודי לצורך העניין ).ואומר שמי שנולד במשפחת פשע וחברה עבריינית .ישפט על ידי הניסיון שלא לרצוח .ואם יצליח יגלגלו לו מהשמיים להגיע גם לניסיון לא לגנוב וכהנה וכהנה .קיים גם מדרש על נעמן שהיה גר תושב .שנאמר עליו שבהתאם לנסיבות חייו מותר לו לעבוד עבודה זרה בשיתוף ולעבור על 7 מצוות בני נח כדאי להינצל .אני מניח שאחרים יכתבו .אבל הרב אלחנן וסרמן .כותב שגם רועה צאן שחי כל ימי חייו בצלוויזציה מנותקת יתן את הדין על כך שהיה לו ללמוד ולא למד 
בשתי הדוגמאות שהבאתי על המתח בין הפרט לכלל ובין החוק לנסיבות חיים וגם בדוגמא השנייה על המתח והמחלוקת בין בחירה חופשית לגזירה קדמונית אני רוצה לשאול אותך בעצם שתי שאלות :
1א.האם לדעתך יש מקום להשערה של גזירה קדמונית שמתעלה על הבחירה החופשית ?(כמו שניתן למצוא בהרבה אמירות עוד בחז”ל של ברא צדיקים ברא רשעים ברא חושך ברא אור .וגם מסברה אולי פשוטה .שאם יש כ”כ הרבה בני אדם בעולם .גם אם תיאורטית דורות מסיומים היו בוחרים בטוב היו חייבים לצוצ רשעים מתישהו .)
1ב.בהנחה שאין בחירה חופשית .לפחות לא בדברים מהותיים וגורליים .האם לפי דעתך ניתן לגזור מכך משהו על החוזה בין הקב”ה לבין אדם שאין בחירה חופשית בחייו (בין אם זה היה בן לרשעים .אדם שמטבעו עם דם חם .פגוע שכלית או נפשית בעקבות טראומה וכדומה )
2 וזו בעצם השאלה העיקרית :האם בכל הדיונים על ערכים עובדות סבירות ואי סבירות .הדרך שנכון לדעתך ללמוד היא קודם לתקף האם שכלית ואינטואטיבית עיקרון .ערך .או עובדה שלמדנו הם נכונות .או שעלינו להיות פתוחים לקבל באופן תיאורטי גם מצבים אבסורדיים לגמרי .שיתכנו כנכונים (ולא רק בעניני בחירה חופשית ודרטמניזם אלא גם בענינים של שתי קיומם של שתי רשיות עצמאיות .חשיבה שאולי מסתתר גם בבורא נקודת רוע שבמהלך הבריאה הוא רצה להשיל אותה מעצמו ובכך נוצר כול הרע .כפי שמביאים בדרך משל .אני מדגיש משל גמור לפי הבנתי כדאי לא להוציא דיבה המקובלים ).רעיונות כמו ראיית הבריאה כשעשוע ציני (כפי שמובא בקומדיה האלוהית ואצל מקובלי איטליה).ובכללי פתיחות כלפי אסכולות שנחשבות לטאבו במובני החשיבה הקלאסיים ?
 
 
 
 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני שבוע 1

לצערי אין לי זמן לקרוא את כל זה. אם יש שאלה קצרה אתה מוזמן להעלות אותה.

רציונלי יחסית הגיב לפני שבוע 1

אוקיי .אכתוב ממש בתימצות כי שמתי לב גם עכשו שזה ארוך ממה שציפיתי שיצא :
1 .האם ערך לפי דעתך קודם להכרעה ערכית-עובדתית?.
הדוגמא הקלאסית היא בחירה חופשית אנחנו מניחים שיש בחירה חופשית ונוטים לראות את זה כעובדה .משום המחשבה שלא ניתן לענוש אדם סתם .אך מצאנו כמה אמירות ואסכולות האוצרות שאין בחירה חופשית .כמו אצל רבי צדוק הכהן .(או מי השילוח ).וגם במקרא ובח”ל רואים עונשים קולקטיבים (כמו עמי כנען או דור המבול ).וגם בעלי החיים בכללי נראה שאצל אלו הנועדו לשחיטה נראה שני להם שלא נבראו
2 אך גם בלי אותה דוגמא .האם לפי דעתך ניתן לקבל טענות אבוסרדיות באופן תיאורטי (כמו קיום שתי רשיות או שני כוחות עליונים מנוגדים ).(חשיבה שאמונה יכולה להיות עניין של חוכמת לב הידועה רק למעטים).או שמבחינתך השכל הוא זה שעל פיו יש לקבוע קודם מה לא סביר ורק אז לקבל רק טענות מסיומת שיש להם סבירות לוגית ?

רציונלי יחסית הגיב לפני שבוע 1

1 .האם לדעתך .השכל או האינטואיציה והאינסטיניקט הבסיסי הוא הכלי להכרעת המציאות הדעה הסבירה ומתוכה .גם מה הערך הנכון .או שלפי דעתך תיאורטית כל אפשרות רעיונית יכולה להיות נכונה ברמת התיאוריה .ואם תתגלה כך .גם הערך ישתנה .
לדוגמא בנושא של בחירה חופשית אנחנו מניחים שהיא קיימת כי לא ניתן לענוש אלא בעל בחירה .אך בספר הקומדיה האלוהית .ואצל רבי צדוק לדוגמא .מובא שאין בחירה חופשית והענישה והשכר באים מתוך תוכנית אלוהית לקדש שם שמיים. ולתת לטוב לנצח את הרע .וגם בעלי חיים מצאנו לדוגמא שנח להם בגדול שלא נבראו .
2 וכמובן זה נוגע בכללי לעוד שאלות כמו אפשרות שבה היו שתי רשיות .אפשרות שבה בתוך האלוהות עצמה היה אלמנט של רוע וכדומה .
האם הערך השכלי .אינטואיטיבי ריאלי לדידך חייב להישאר זהה כעיקרון מטא .והעובדות מתפרשות על פיו .או שמא בערך משתנה בהתאם לדעה שנמצאה נכונה או לא

mikyab צוות הגיב לפני שבוע 1
  1. יש בחירה כי יש בחירה. לא בגלל שאני רוצה לענוש אני מחליט שיש בחירה. אבל אין עונש ללא בחירה. וכל מיני הזיות כאלה של ר’ צדוק וכדומה באמת לא שוות התייחסות.
  2. לא הבנתי כלום.
    אני מציע שלהבא תחשוב ותנסח ורק אז תעלה את הדברים. זה לא סביר לכתוב בצורה כה רשלנית, לחזור על עצמך במילים אחרות ועדיין שום דבר לא מובן כאן.

השאר תגובה

Back to top button