רוב באיסורים

שאלה עתיקה מלווה אותי לגבי רוב באיסורים וחשבתי להמתין לה עד שתיקרה הזדמנות, אלא שגדולה סקרנות אחת בליבו של אדם יותר מכמה המתנות, וכיון שראיתי בטור החדש שאתה עושה חשבון כמו שמונח ביסוד השאלה להלן אקבע עליו הזדמנות. קראתי את הטורים באתר שעוסקים ברוב.
 
דין תורה הוא ללכת אחר הרוב בין בבית דין לענייני ממונות ובין בבית דין לענייני איסורים ובין באיסורים ללא בית דין. ברור שאם בית דין (נניח והדיינים כולם שקולים) פוסקים בענייני ממונות לחייב אחד ולפטור זולתו אז סביר ללכת לפי הרוב. האלטרנטיבה היא ללכת לפי המיעוט, וזה כנראה פחות צודק. וכבר נודע מאמר האומרים ש"חוק מיוחס זה שלטון המיעוט". כאן קו המחצית של 50% הוא מיוחד ומובחן.
 
אבל כאשר עוסקים באיסורים התמונה היא אחרת. אם הנזק בהתרת איסור הוא כפול בערכו מהנזק באסירת היתר, אז צריך לדרוש רוב של 2/3 ומשהו להיתר כדי ללכת על פי הרוב להתיר. אחרת תוחלת הנזק חיובית. לכן מהדין של התורה ללכת לפי הרוב (למשל בבית דין לגבי איסורים) יוצא לכאורה שהבעייתיות בהתרת איסור שווה בדיוק לבעייתיות של אסירת היתר. הנקודה היא שאין לנו שום סיבה לחשוב אפריורי ששני הנזקים שווים, כיון שהם שונים לגמרי זה מזה. הגילוי של התורה שהנזקים שווים היא מפתיעה *בדיוק באותה מידה* כמו כל יחס אחר בין הנזקים. לכן כל קו שהתורה הייתה קובעת היה מובן לנו בדיוק באותה מידה שבה כעת מובן לנו הקו של רוב. ואם כך אז מאד מפתיע ומעניין שהקו הוא קו עגול יפה חביב ונחמד כמו 50%. לא סביר שכל חכמי ישראל חשבו שזה מספר שרירותי לגמרי כמו פרי החג שאין טעם לבקש לו הסברים. ועוד שאלה על הדרך הזו, בבית דין הרי הרוב הוא לא מצומצם משהו מעל מחצית, אלא הרוב הכי קטן הוא 36 מתוך 71 כלומר 0.507. וחז"ל באו ולמדו מסברא שהוא הדין גם 0.506, משמע אין כאן רק גילוי של התורה על היחסים אלא גם סברא של חז"ל שהדין הוא ברוב כלשהו. כלומר חז"ל כן ראו מעצמם משהו מיוחד בקו ה50.
 
ככל שאני מבין בתשובתך כאן https://mikyab.net/posts/73804#comment-55778 אין הסבר לעניין הזה אף שהרגשת בעניין כמובן. אמנם זו לא קושיה אלא שאלה, כי גם אני מודה שקו ה50 הוא אפשרי אפריורי כמו כל קו אחר, אבל זה עדיין מפתיע (מאד מאד) שנבחר דווקא הקו הסימפטי הזה.