שיעור מתאריך כ＂ט באייר תשע＂ז

[הרב מיכאל אברהם] הרב

[Speaker C] מיכאל אברהם, כ"ט אייר

[Speaker B] תש"ע,

[Speaker C] שלושה עשר למאי

[הרב מיכאל אברהם] אלפיים ועשר, שיעור עשרים ושמונה.

[Speaker C] אז בכמה כיוונים.

[הרב מיכאל אברהם] אני קיוויתי שנגמור את זה היום אבל אני לא בטוח כבר. יכול להיות שזה עוד יגלוש לפעם הבאה, נראה כמה נספיק. טוב, בעצם אם אני אסכם רגע, אנחנו קצת סטינו בשתי הפגישות האחרונות, או בעצם בעיקר באחרונה. אני אסכם בכל זאת איפה עמדנו מבחינת המודל עצמו כי אני רוצה לחזור ממש למודל. יש כמה דברים שעוד רציתי להראות עליו. ראינו שם שכשיש לנו איזושהי טבלה עם נתונים ויש נתון אחד שחסר, אנחנו יכולים ללכת באיזשהו אלגוריתם כדי למלא את הנתון החסר, שהאלגוריתם הזה בעצם כדי למלא את הנתון החסר בונה איזושהי אפשר לקרוא לזה תיאוריה מופשטת ששולטת בעצם על הנתונים שבטבלה. זאת אומרת הפרמטרים, מה שקראנו הפרמטרים המיקרוסקופיים, זה בעצם סוג של תיאוריה והתיאוריה הזאת שולטת על הנתונים שאותם אנחנו רואים בטבלה והנתון שאנחנו ממלאים באמצעות התיאוריה אנחנו נותנים פרדיקציה, כמו שעושים בדיוק בהקשר המדעי, שהפרדיקציה היא מה אמור להיות במשבצת הריקה. זאת אומרת שבעצם יש כאן איזושהי פעולה בשני כיוונים. הזכרתי את זה כבר. כיוון אחד הוא בעצם השלמת המידע החסר והכיוון השני זה בניית התיאוריה שעומדת מאחורי הנתונים שאני משתמש בה, אז זה נעשה ביחד. אני משתמש בתיאוריה הזאת כדי להשלים את המידע החסר. עכשיו שני הדברים האלה יש להם ערך כל אחד לחוד וכל אחד בהקשר אחר וזה מה שאני אנסה להראות היום. בעצם ההקשר הראשון של השלמת מידע חסר זה קשור קצת לתחום שמאוד מתפתח בשנים האחרונות במדעי המחשב וזה נקרא דאטה מיינינג, זאת אומרת כריית מידע. כריית מידע זה בעצם לקחת איזשהו אוסף של נתונים ידועים ולנסות להוציא או לחלץ מתוכם מידע שהוא לא ידוע או לפחות לא מופיע בפירוש. מה שעשינו במודל הזה זה בסך הכל היה דאטה מיינינג. זאת אומרת מה שעשינו שם לקחנו מידע ידוע בטבלה, היה לנו מידע חסר כלשהו, משבצת או שתי משבצות גם עשינו בכמה מקרים ומילאנו את המשבצת החסרה לאור הנתונים במשבצות הקיימות. זה בדיוק דאטה מיינינג, שבעצם אלגוריתם של כריית מידע, מה שעשינו כאן ויש לו הרבה יישומים אפשריים. לפחות אני אנסה קצת לדבר על זה היום. הכיוון השני הוא כמובן הכיוון התיאורטי הפחות פרקטי היותר תיאורטי שבו זה גם כן כבר הזכרתי, שבו כמו שהזכרתי את זה בקשר לצד השווה שבצד השווה אם אנחנו רוצים לוקחים שני נתונים כן כדור אנחנו עוזבים אותו והוא נופל לכדור הארץ, ספר אנחנו עוזבים אותו וגם הוא נופל לכדור הארץ אנחנו מסיקים מכאן שישנה איזושהי תכונה משותפת לכדור ולספר שהיא אחראית על הנפילה לכדור הארץ. אנחנו לא יודעים לזהות את התכונה הזאת אבל אנחנו יודעים שקיימת איזושהי תכונה כזאת ואם אותה תכונה קיימת גם בעצם נוסף אז גם הוא ייפול לכדור הארץ. איך אני יודע שהתכונה הזאת קיימת גם בעצם נוסף אם אני לא יודע מי זאת התכונה הזאת? זאת מסה, כן? אנחנו זה הפיזיקה כבר זיהתה את זה כמסה אבל כרגע אני משחזר את התהליך שאמור לעשות הפיזיקאי. אז הוא מסתכל על זה שספר נופל לכדור הארץ ושכדור נופל לכדור הארץ והוא שואל את עצמו מה זה אומר? זה אומר ישנה איזושהי תכונה משותפת לשני העצמים האלה שגורמת להם ליפול לכדור הארץ. אני לא יודע לזהות מהי. יש איזושהי תכונה משותפת. אבל מה אני כן יכול לעשות? אני כן יכול לראות איזה עצמים נוספים נופלים לכדור הארץ ואולי עוד דברים שאותם עצמים עושים ולבנות איזושהי טבלה יותר רחבה מאשר סתם שתי משבצות או ארבע משבצות ואז מהטבלה הגדולה הזאת אני יכול להסיק איזושהי מסקנה שישנו נתון נגיד אני שואל את עצמי האם עיפרון גם הוא ייפול לכדור הארץ? לא זיהיתי עדיין שהפרמטר החשוב הוא המסה. אני רק יודע שיש איזשהו פרמטר שמשותף לספר ולכדור ואני לא יודע אם הוא קיים גם בעיפרון כי לא זיהיתי אותו. אז איך אני אדע את זה? אני אבדוק עוד דברים. אני אראה איך הם מגיבים לדברים נוספים. אני אשרוף את כולם, האם כולם יישרפו? אני אבעט את כולם, האם כולם יאיצו או לא יאיצו? זאת אומרת אני יכול לנסות ולבדוק כל מיני תופעות פיזיקליות לבנות. בלי בכלל לזהות שהפרמטר הרלוונטי הוא המסה, להשלים את הנתון החסר ולהגיד העיפרון גם הוא ייפול לכדור הארץ. כשאני כדי להשלים את הנתון החסר הזה, אני אגדיר כל מיני פרמטרים אלפא, ביתא, גמא שמופיעים בספר, בעיפרון, חלקם יופיעו בכולם, חלק יופיעו רק בחלק מהם, וזה ישלים לי את התמונה, כאשר אחד הפרמטרים האלה כנראה יהיה מסה, אבל אני לא יודע לזהות אותו. זאת אומרת המודל הזה לא יודע לזהות, אבל זה לא חשוב. זאת אומרת את המידע אני אצליח להשלים גם בלי לזהות את הפרמטר. אז מה הערך של הזיהוי של הפרמטר? קודם כל ערך תיאורטי, סתם לדעת שזאת המסה ולא רק לדעת שהעיפרון נופל. המטרה של המדע היא לא רק לתת פרדיקציות, הפרדיקציות הן רק אינדיקציה. המטרה של המדע זה להבין. קודם כל טכנולוגיה מטרתה ליישם, המדע מטרתו להבין. אז אם אנחנו רוצים להבין, אז אני רוצה לדעת מה באמת אחראי לתופעות האלה, לא מספיק לי להגיד שיש איזה אלפא כזה שאחראי לתופעות האלה, אני רוצה לדעת מי הוא האלפא הזה. לכן חשוב לי לזהות את האלפא הזה שהמודל לא יכול לתת. עוד מעט נראה אבל שהוא יכול מאוד לעזור, המודל, כדי לזהות את האלפא הזה, והערך הוא קודם כל ערך מדעי. אבל בהמשך אנחנו נראה שזה לא רק ערך מדעי, זה גם ערך פרקטי, בגלל שאנחנו לא עובדים על כל הנתונים שישנם וזה כבר דיברנו יותר מפעם אחת, אנחנו בעצם מטפלים רק בטבלה חלקית. אנחנו לא מטפלים בטבלה עם כל הנתונים הרלוונטיים, ולכן בעצם זה יותר קריטי לזהות את הפרמטרים האלה, ולזה אני אגיע עוד מעט.

[Speaker D] בעצם, כן. תגיד אם זה משהו דומה, נגיד שיש להם תכונה משותפת אם אני אגיד שספר זה מילה בעברית של שלוש אותיות? כן, כן. לא, אבל ההוא אין לו שלוש אותיות, ההוא עם ארבע וההוא עם חמש.

[הרב מיכאל אברהם] אתה צודק לגמרי. אז לא משותף, אבל תגלי בטבלה.

[Speaker D] לא רגע, לא, אז גם יכול להיות סיבה ואין כזאת סיבה?

[הרב מיכאל אברהם] לא, אבל הטבלה תעיף את זה החוצה.

[Speaker D] אולי הסיבה היא בעיפרון, הייתי אומר שלוש ארבע חמש?

[הרב מיכאל אברהם] לא בדיוק, אז לכן את תראי ששלוש אותיות זה לא פרמטר רלוונטי.

[Speaker D] לא שלוש אותיות, אני אומרת שזה לא שלוש אותיות אלא סדרה.

[הרב מיכאל אברהם] אה, סדרה, בסדר.

[Speaker D] זה עדיין

[הרב מיכאל אברהם] הוף-נף, כי את תראי שיהיו עצמים אחרים שלא ייכנסו לך לסדרה הזאת ובכל זאת יפלו.

[Speaker D] אז אני שואלת אותך אם זה גם נחשב תכונה משותפת שזה נמצא בסדרה.

[הרב מיכאל אברהם] למה לא? זה דיברנו על ויטגנשטיין, כן? פה אין שום חוק, זה בדיוק הטענה שלו שבעצם כל דבר הוא כלל. אם תשימי כל סדרה אני יכול תמיד להצמיד לה כלל ולקבוע שהדבר הזה הוא.

[Speaker D] וזה נחשב שזה תכונה משותפת? כן. זה האלפא הזה?

[הרב מיכאל אברהם] כן, יכול להיות האלפא הזה. בהחלט. וצריך לשלול את זה בטבלה, אם הסדרה הזאת תעבוד גם על עצמים נוספים טוב, ואם לא אז לא. וההיפותזה שאותה הצעתי בלי לדעת אם היא נכונה, אבל יש לי איזה שהיא אינטואיציה כזאת שזה אמור להיות, אני לא יודע אם זה נכון, שאם באמת ניקח את כל המידע שיש לנו, אז אנחנו נגלה את הפרמטרים הנכונים בלי לזהות, אבל אנחנו נגיע לתשובה הנכונה. טוב, אז בעצם התועלת הראשונה אמרנו של המודל זה קריאת מידע, זו הוספת מידע חסר. התועלת השנייה היא תועלת מדעית, זאת אומרת תיאורטית, לנסות ולהבין מה התיאוריה ששולטת על אוסף העובדות האלה, שזה בעצם ההכללה המדעית. עכשיו כאן, כמו שאמרתי קודם, המודל עושה רק עבודה חלקית, כי הוא רק מגדיר שישנם איזה שהם פרמטרים, אולי מחלק אותם, חלק מהם נמצאים בפעולה הזאת, בפעולה הזאת, חלק אחר לא נמצאים, בתוצאות הם נמצאים, אבל הוא בונה איזה שהיא סכמה מופשטת ששום דבר ממנה לא מזוהה. אנחנו לא יודעים מי הוא כל פרמטר כזה שמסבירה את אוסף התופעות. בואו נראה איך עושים את זה פרקטית ומה הדבר הזה נותן לנו, איך זה עובד. אז נחזור בשביל זה לסוגיה של קידושין. ובסוגיה של קידושין אחרי שגמרנו את כל המהלך, אני לא אחזור כמובן על כל העניין, אבל אחרי שגמרנו את כל המהלך, בסופו של דבר הייתה לנו טבלה, טבלה מלאה, אני אכתוב אותה שוב כי אני רוצה להראות לכם איך להמשיך פשוט מהמקום שבו עצרנו כדי לראות מה בעצם הדבר הזה נותן. בואו נוסיף פה דברים מעניינים. אני כבר כותב את הטבלה הנכונה, זאת אומרת ההנחה נכנסת כאילוץ, ההנחה היא לא עמודה אלא היא נכנסת כאילוץ. בסדר? אני אמלא רגע את הטבלה בשבילכם. זהו. זאת הטבלה שמציגה בעצם את כל מה שיש בסוגיית קידושין. אחרי שאספנו הכל, זה מה שאנחנו מקבלים. עכשיו, הטבלה הזאת כבר ניתחנו אותה, וראינו שהמילוי העדיף הוא אחד. זה כבר ראינו. מה? זה נישואין, אירוסין, פדיון, יבמה, גירושין ובעל כורחה. בסדר? וזה ממון, חופה, ביאה ושטר. זה ערבוביה של עברית ואנגלית, לא משנה, ככה פשוט סימנו, לא יודע איך זה יצא. בכל אופן, הגענו למסקנה שהמילוי הנכון הוא אחד, לכן אני לא הולך עכשיו להכריע שוב את הטבלה הזאת, אנחנו כבר יודעים המילוי הוא אחד. אבל בוא נראה מה זה אומר, אנחנו רק בנקודת הפתיחה. הגענו למסקנה שהמילוי הוא אחד, זאת אומרת שעשינו את התהליך של קריאת המידע. מילינו את טבלת המידע החסרה, נכון? גילינו את פריט המידע החסר. אבל יחד עם זה, הרי איך עשינו את זה? מצאנו שאם המילוי הוא אחד, אז זה אומר שבעצם הגרף נראה ככה, בוא נצייר שוב את הגרף של מילוי אחד. התברר לנו שהוא הגרף הנכון, אוקיי? אחרי שכבר הגענו למסקנה, אז סימן שזה הגרף הנכון. זהו, אז זה הגרף הנכון שיוצא בסופו של דבר. כאשר אני מזכיר לכם, יש לנו אילוץ, שביבמה ובפדיון יש הנאה. הסברתי את זה שמה, בעצם האילוץ הוא של כסף ולביאה יש הנאה, לחופה ולשטר אין. כדי לקבל את זה צריך לאלץ שבשני אלה יופיע פרמטר של הנאה. לא משנה. הגענו בסופו של דבר לפתרון הזה. אני לא אחזור על הפתרון כי עשינו את זה כבר.

[Speaker C] אני רק מזכיר את זה באופן סכמטי. פה זה שני אלפא, ביתא וגמא. פה זה אלפא וביתא. פה זה אלפא, גמא ודלתא.

[הרב מיכאל אברהם] אוקיי? זה בעצם הפתרון. ועכשיו אם אני רושם עבור הפעולות, עבור הפעולות, אז איך אני עושה את הפתרון עבור הפעולות? אני מזכיר לכם. אני מסתכל נגיד על כסף. קיי, הכסף מכיל את פי ואת איי, נכון? אני הולך לפי ולאיי. אז זאת אומרת שבכסף יש אלפא, מצליח להכיל את איי, ובכסף יש את אלפא, גמא ודלתא. בסדר? אז יש לו בעצם, בכסף יש את אלפא, את ביתא, יש גמא ויש דלתא. נכון? אלפא, ביתא, גמא ודלתא. אוקיי, עכשיו לחופה. אז חופה מכילה, המילוי פה הוא אחד, אני כבר יודע שזה אחד, אז אני כבר יכול לסמן פה אחד, זאת הטבלה הנכונה. כבר גיליתי שזה אחד, את המידע כבר קרינו. זה המידע, הוספתי אותו כבר. אז עכשיו בוא נראה מה זה אומר מבחינת התיאוריה, לכיוון ההפוך של התועלת, הכיוון התיאורטי. אז אני אומר אייץ' מכיל את אן ואת איי, אן ואיי זה אלפא וביתא. אז זה אחד, אחד, אפס, אפס. נכון? בי, ביאה, מכילה את אן, איי, וואי וקיי. אן, איי, וואי וקיי, ארבעת אלה, אז זה שני אלפא, ביתא וגמא.

[Speaker B] שני אלפא, ביתא, גמא ואין דלתא.

[הרב מיכאל אברהם] ושטר מכיל את איי, ג'י וקיי, שזה אלפא, משהו כמו שלושה אלפא, שלושה אלפא.

[Speaker C] שלוש, אפס, אפס, אפס.

[הרב מיכאל אברהם] עכשיו תראו, בעצם הפתרון הזה הוא לא יחיד. אפשר היה למצוא פתרון אחר. הטענה שלי שהוא מינימלי, הוא אופטימלי, הוא לא יחיד. זאת אומרת יכולתי להגדיר פתרון אחר אלא שהוא לא היה עדיף על הפתרון הזה. אין משפט שהפתרון האופטימלי הוא תמיד יחיד. כרגע זה יהיה עכשיו מאוד חשוב. למה? בשביל שננסה לזהות את הפרמטרים. עד עכשיו מה עשיתי? בניתי מודל. אני יודע שיש בתמונה, מאחורי התמונה הזאת משחקים ארבעה פרמטרים. זה אני יודע, אלפא, ביתא, גמא ודלתא. מה עוד אני יודע על הפרמטרים? אני יודע למשל שב-איי יש רק את הפרמטר אלפא, ב-קיי יש שני אלפא, ב-ג'י יש שלושה אלפא וכן הלאה. אני יודע את חלוקת הפרמטרים מי מהם נמצא. באיזו תוצאה. אני גם יודע מי מהם נמצא באיזו פעולה.

[Speaker C] נמצא במצרך. מצרך, נכון.

[הרב מיכאל אברהם] צריך. ומי מהם נמצא באיזו פעולה. נכון? זה אני יודע, המודל נתן לי. עכשיו אני רוצה לעשות את הצעד התיאורטי שאותו המודל לא נותן. אבל בואו נראה למה המודל עוזר לנו גם כאן. כי אני בעצם רוצה עכשיו לעשות את ההכללה המדעית. זה הקשר הגילוי, נכון? אני לוקח את הנתונים ובונה מהם את התיאוריה. זה בדרך כלל נתפס כמשהו שנעשה ירייה באפלה, כן? גילוי אליהו. אז הנה, קודם כל הגענו כבר לתיאוריה המופשטת זה באופן אלגוריתמי לחלוטין. שום הקשר גילוי ושום מיסטיקות. זה הקשר גילוי. זה זה תיאוריה קשיחה. עכשיו בואו תראו את הזיהוי. כשאני מסתכל על דלתא, בסדר? איך אני צריך לזהות אותו? אני רוצה לדעת מי זה הדלתא הזה, עכשיו אני רוצה להבין, כן? עכשיו זה הצעד התיאורטי, הצד השני של המטבע. מי זה הדלתא? אז כלל במקרה הזה לפחות להסתכל על הפעולות ולא על התוצאות. למה? כיוון שהתוצאות הן מושגים הלכתיים. אני לא יודע מה זה המאפיינים של אירוסין, נישואין, פדיון, יבמה, זה זה מושגים שאני לא מכיר אותם. ההלכה מגדירה אותם ויש כנראה מאחוריהם דברים, אבל אבל הם לא הם לא נתונים לי. אני לא אני לא יודע. מה אני כן יודע? אני מכיר את הפעולות. אני יודע מה זה כסף, מה זה ביאה, מה זה שטר, מה זה חופה, אני יודע בדיוק מה זה. ואני יודע מה המאפיינים שלהם. אז בואו נסתכל על הפעולות. הדלתא נמצא רק בכסף ולא נמצא באף אחד אחר. מה זה מתאים? בואו ננסה לזהות אותו. השערה. זה כמובן שום פעם לא בטוח. ערך? ערך, נכון, שווי. זאת אומרת דלתא זה בסך הכל שווי או ערך. נכון? רק לכסף יש את זה, לכל הפעולות האחרות אין את זה. אז כנראה שדלתא זה ערך.

[Speaker D] לשטר אין ערך?

[הרב מיכאל אברהם] לא, לשטר אין ערך. זה לא שטר כספי. שטר שכותבים על השטר שהאישה מגורשת או מקודשת, זה רק הרעיון. כותבים את זה בצורה כזאת.

[Speaker C] לא, זה לקיום, אבל לשטר עצמו אין ערך. אין לו ערך, הוא לא ראוי ל…

[הרב מיכאל אברהם] יכול להיות שהנייר שווה שתי אגורות אבל הערך לא נדרש, לא הערך עושה את העבודה. לכסף יש גם מסה, אבל לא סביר שהדלתא הזה יהיה מסה בגלל שלכסף יש מסה כי זה לא המסה עושה את העבודה. כאן עוד פעם, כאן לא המודל עובד אלא האינטואיציה.

[Speaker D] אבל לאיזה ערך אתה מתכוון? ערך כספי. אבל זה תמוה, מה זה ערך כספי? כוח קנייה, זה מה זה

[Speaker C] ערך כספי.

[Speaker D] כוח קנייה.

[הרב מיכאל אברהם] כוח קנייה? כן, ושווי, שאפשר להחליף אותו תמורת דברים.

[Speaker C] כמה קילו תירס הוא שווה.

[הרב מיכאל אברהם] בסדר, זה מה שמאפיין כסף. זאת אומרת יש הגמרא אומרת על כסף, הגמרא אומרת שמטבע דעתיה אצורתא וצורתא עבידא דבטלא. רמב"ן והאור החיים מסבירים שם שמטבע כל עניינו הוא רק השווי שלו, אין לו בכלל עצמות, אין לו בכלל תוכן מצד עצמו. כל מה שיש בו זה מה שהסכמנו שיש לדבר הזה שווי. בסדר? בעיקר היום, פעם עוד הכסף היה שווה המון אבל… בשטר? לא, אפשר לקנות בשטר אבל זה לא יהיה בשווי של השטר. יש שטר קנייה.

[Speaker D] אבל מה שאני אומרת שיש לו ערך כספי, וערך כספי זה בדיוק המסה.

[הרב מיכאל אברהם] לא, לא, כשאת קונה בשטר את תצטרכי לשלם חוץ מהקנייה. זאת אומרת לא נותנים לך את הקרקע כנגד השטר. השטר הוא פשוט הפעולה שקונה את הקרקע. העברת השטר היא פעולת הקניין. אבל אף אחד לא ייתן לך קרקע בלי שתשלמי לו. זאת אומרת צריך שווי. אוקיי. והכסף של היום? כסף של היום זה שטר. כל הרעיון של כסף זה הגשמה של המושג המופשט שווי. זה כל הרעיון של כסף. הרעיון של כסף זה להפוך מושג שפעם היה נורא מופשט לתת לו קונקרטיזציה להפוך אותו לעצם. פעם היו כבשים, היו אבטיחים והיו בתים. לכל אחד מאלה היה להם שווי, אבל לא היית יכולה להצביע מה זה שווי. שווי זה תכונה של הדבר. כסף זה להפוך את התכונה לעצם.

[Speaker C] זו המשמעות של כסף. הנקודה פה שחסר משהו. המושג על השטר, אנחנו חושבים על חוזה. נישואין זה חוזה, ויש הבטחות כספיות ויש שם תוכן כספי וכדומה. ההשוואה של השטר כאן זה לשטר קידושין, שהוא לא עושה שום התחייבות כספית. נקודה בסיסית. שטר הקידושין אומר זהו זה הפעולה שמהווה חלות. זו פעולה שמהווה חלות, אבל היא לא אין לה ערך כספי. ערך כספי נמצא במקום אחר. אגב, שתי הערות קטנות. קודם כל, לחיצת יד של התימנים.

[Speaker D] הם גמרו את ההסכם, עכשיו עושים לחיצת

[Speaker C] יד ואומרים מזל וברכה וזה מה ש…

[הרב מיכאל אברהם] לא אמרתי קודם? לא, לא בעל ערך משמעותי. גם אם השטר יהיה מזהב זה לא מעניין, כיוון שהפעולה של השטר לא נעשית דרך העברת הערך שלו. במקרה יש לו גם ערך, כמו שאמרתי קודם, גם לכסף במקרה יש מסה. זה לא אומר שאני אזהה את הדלתא הזאת עם מסה. זה לא הפרמטר הרלוונטי.

[Speaker C] מי שבאמת כסף זה רעיון לא מדויק, אולי בגלל כסף, שווה כסף. שווי. לא דבר שיש לו, לא שצריך להיות שווה לכסף, זה צריך להיות שווה לשווי. נכון. ובעצם זה לא שמצאנו את הרעיון, במרכאות הרעיון הגדול, שכסף יש לו שווי, אלא שבעצם צריכים לתת לאישה משהו שיש לו שווי.

[הרב מיכאל אברהם] נכון. אבל למה זה נקרא קניין כסף? כי כסף זה שם העצם של שווי. זה להפוך שווי לעצם. זה המשמעות של כסף, אין לכסף שום משמעות חוץ מזה שהוא מייצג שווי. כל עצם אחר, עלה, אתה יכול לאכול אותו, לכן הוא שווה משהו, נכון? בבית אתה יכול לגור בו, לכן הוא שווה משהו. הכסף שווה משהו סתם ככה, לא בגלל שאפשר לעשות איתו משהו, כי קבעו שהשווי עכשיו יעבור החפצה, כן? הוא יהפוך להיות חפץ. הוא יפסיק להיות תכונה מופשטת. בסדר? אוקיי. אז כסף זה הדלתא הזאת, סביר לזהות אותה בתור שווי. נכון? אוקיי. מה זה גמא?

[Speaker C] גמא מופיעה בכסף ובביאה.

[הרב מיכאל אברהם] אנחנו יודעים מה זה גמא.

[Speaker C] הנאה? הנאה?

[הרב מיכאל אברהם] נכון. היית מוסיף אותה אפילו שבעצם לא היית

[Speaker D] צריך.

[הרב מיכאל אברהם] זה היה אילוץ של הגרף, כן, היית צריך בגלל האילוץ. בטא? מה זה בטא? זה בחופה ובביאה. מין יחסים

[Speaker C] בינו לבינה?

[הרב מיכאל אברהם] אישות? אני הייתי אומר באמת איזשהו חיבור. זאת אומרת חופה זה להכניס את האישה לרשותו. נכון? בעצם להיות בטריטוריה אחת. נכון? וביאה זה חיבור במובן הכי פיזי שיש. זאת אומרת יש פה, אני הייתי, זה השערות הרי הכל, אבל נראה לי שזאת השערה די טובה. פעולה מחברת, כן, פעולת חיבור. אוקיי? ואלפא מופיע בכולם. זה הכי קשה. מה זה אלפא? וזה גם מופיע בעוצמות שונות. אתם זוכרים, יש רק פרמטר אחד שיכול לקבל יותר מעוצמה אחת. כן? אז זה האלפא. עכשיו פה באמת לא לגמרי ברור איך אפשר לזהות את האלפא. מי זה האלפא? אבל ראינו כבר שדיברתי על הדרישה הזאת, שלא יכול להיות שום פרמטר, רק פרמטר אחד שתהיה לו ערכיות יותר גבוהה מאשר שתיים, שהוא לא יהיה רק אפס או אחד אלא גם שתיים, שלוש וכן הלאה, יכול להיות רק פרמטר אחד. והסברתי שם, אם אתם זוכרים ציירנו שמה ציור עם הרבה חיצים עוקבים, וניסיתי להראות שצריך להיות בכל מפה כזאת כדי שבכלל אפשר יהיה להחיל עליה את המודל, צריך להיות, צריכה להיות איזושהי היררכיה בסיסית. זאת אומרת איזשהו פרמטר אחד שקובע את ההיררכיה הבסיסית בין השחקנים פה, הפעולות, התוצאות וכולי. על ההיררכיה הבסיסית הזאת מתלבשים פרמטרים נוספים. למשל, אם יש משהו שהתכונה שלו היא בטא ושני אלפא, זה יותר חזק מאשר בטא ואלפא אחד. למה? לשניהם יש את האופי של בטא, אבל להוא יש את הבטא בעוצמה יותר גבוהה מאשר זה, לכן הוא יותר חזק. אז ישנו פרמטר מופשט שהוא מייצג רק כמויות, זאת אומרת רק עוצמות. הוא נצבע בכל מיני צבעים. הבטא, גמא ודלתא צובעים אותו בכל מיני צבעים. אז אם זה מחובר לבטא זה עוצמה של חיבור. אם זה מחובר לגמא זה עוצמה של הנאה. אם זה מחובר לדלתא זה עוצמה של שווי או כמות של שווי. אבל יש איזשהו פרמטר שהוא אחראי על עצם ההיררכיה. זאת אומרת הוא צריך לקבוע פה, כי אחרת תבינו, אם אין היררכיה בין הפרמטרים האלה, זה אומר שהם לא רלוונטיים. זאת אומרת היררכיה חייבת להיות פה ברקע כדי, הרי איך בנוי קל וחומר? שזה יש לו אלפא שווה אחד, זה יש לו אלפא שווה שתיים, אז לכן הוא יותר חמור מזה. אם אין קשר בין השניים האלה, זה אלפא וזה בטא, אז הם לא מדברים אחד עם השני. זאת אומרת תמיד כשאנחנו עושים איזשהו היסק, צריך להיות משהו, איזשהו ציר שעליו אני קובע את ההיררכיה של הפעולות או התוצאות. אז האלפא פה ממש עושה את זה. זה אחד אחד שתיים שלוש. זאת אומרת הוא קובע פה איזושהי היררכיה בין הפעולות. אבל יש פה איזושהי בעיה.

[Speaker D] מה הבעיה? בשטר. בשטר מה הוא?

[הרב מיכאל אברהם] בדיוק. הבעיה שבשטר אין לו צבע. זאת אומרת זו עוצמה שקופה.

[Speaker C] יש לו יכולת להשפיע.

[הרב מיכאל אברהם] או, בדיוק. ולכן אני חושב שפה צריך להרחיב יותר, נדמה לי, עוד פעם, אני רק מציע. נדמה לי שפה צריך לתת לאינטרפרטציה של האלפא היכולת להכיל חלויות, או יכולת לעשות מעשים הלכתיים, ליצור תוצאות הלכתיות. זה המשמעות של העוצמה. עכשיו, מתברר שלשטר יש יכולת מאוד גבוהה לעשות פעולות הלכתיות, מצליח לעשות את כל השורה הזאת. כן? יש לו יכולת מאוד גבוהה. עכשיו, כל דבר שידרוש איזשהו צבע, זאת אומרת יכולת, זאת אומרת עוצמה של הנאה, או עוצמה של שווי, או עוצמה של חיבור, לא יספיק האלפא, כי אתה צריך גם לצבוע את העוצמה הזאת. אבל השטר עושה את הפעולה השקופה.

[Speaker C] ביאה עושה יותר פעולות. מה? ביאה עושה יותר.

[הרב מיכאל אברהם] לא, ברור, כי יש פה הרבה מאוד במקרה הזה, שבמקרה הזה יש תוצאות שדורשות פעולות עם צבע. זאת אומרת, אתה צריך עוצמה של הנאה, לא מספיק עוצמת פעולה. לא מספיקה האנרגיה, אתה צריך אנרגיה חום, או אנרגיה קינטית, או אנרגיה פוטנציאלית. לא מספיק שיהיה פה הרבה אנרגיה, השאלה איזה אנרגיה יש. לא כל פעולה נעשית עם כל סוג של עוצמה. בסדר? אז נדמה לי אולי שזאת אינטרפרטציה אפשרית.

[Speaker B] היכולת להכיל חלות זה התוצאה של התהליך. השאלה אם יש אפס או אחד בטבלה שם. האלפא זה יותר מגלה את הרצון להכיל כאן קשר של נישואין.

[הרב מיכאל אברהם] הוא מספיק, זה לא רצון.

[Speaker B] לא, את הרצון, זאת אומרת, שטר זה הדבר שהכי מגלה את הרצון. כי אתה חייב לשבת עם סופר ולכתוב אותו, ושיקול דעת. זאת ההוכחה האולטימטיבית שהיה לך את הרצון להכיל פה זה. מעשה של ביאה בגלל שזה הדבר הכי מובהק שמאפיין יחסי זוגיות בין גבר ואישה. לתת כסף, חבורה ביחד מתחת חופה, זה יכול להיות כל מיני דברים אחרים גם כן. זה לא כל כך מובהק. אולי. לכן זה מגלה את הרצון.

[Speaker C] זה תלוי ב…

[Speaker B] אם משנים שמה איפה שיש קשר. אוקיי.

[Speaker C] עם ישראל.

[הרב מיכאל אברהם] עכשיו ספרו לי איך אתם תתפרנס מהאלפאס במקום מכסף.

[Speaker C] טוב.

[Speaker B] בכל אופן,

[Speaker C] אוקיי, זה הרעיון, אני אומר עוד פעם, השלב הזה הוא פה אנחנו מסתדרים עם זה. מה? למה הוא היה צריך להיות גדול חופה? לא, בחופה באמת…

[הרב מיכאל אברהם] לא, אבל החופה במובן הפורמלי, החופה במובן הפורמלי זה לא היה בביצוע המעשה. זה לעשות איזשהו מעשה סימבולי שאומר שאת נכנסת לרשותי. זה לא החיים עצמם. החיים עצמם זה רק תוצאה. טוב, אני אומר עוד פעם, זה באמת פה קשה להחליט, אבל אני רק מראה כיוון איך אפשר להמשיך לא רק לבנות את המודל המופשט, אלא ממש לגלות שהמשותף לספר ולכדור, אם נדבר על הדוגמה הקודמת, זאת מסה. זאת אומרת בעצם, אחרי שאני אאסוף הרבה מאוד דוגמאות אני אוכל לראות את אותו פרמטר מופשט שיש אותו לספר, יש אותו לכדור, אין אותו לפוטון, יש אותו מעט מאוד אולי לאוויר.

[Speaker C] בגלל שזה לגלות במובן של תיאוריה. כן, לא במובן של ודאות.

[הרב מיכאל אברהם] לא, ברור שלא. אז לכן הזיהוי הזה הוא תמיד בערבון מוגבל. ודאי, ובאמת כל תיאוריה מדעית היא בערבון מוגבל, זה בדיוק הנקודה. זאת אומרת, אדרבה, אפילו המודל המופשט פה הוא לא ודאי, כי יכול להיות שאנחנו טועים. אמרתי, זה רק מחקה את צורת החשיבה שלנו, זה לא אומר שבמציאות זה גם יעבוד. אז בוודאי ובוודאי שהזיהוי הוא איזושהי מידה של ספקולציה. אבל אני אומר, כל מדע, ההכללה שם היא נעשית בספקולציה. מה שאני מראה פה זה שהמודל מצליח לעזור לנו לעשות את ההכללה בצורה שיטתית. כמובן אנחנו יכולים לטעות, זה לא הופך לדדוקציה. אבל אתם רואים שהקשר הגילוי פתאום הופך להיות משהו שהוא ממש לא מיסטי, זאת אומרת אנחנו עובדים בצורה ממש שיטתית, מסודרת, מנסים לחשוב מול האינטואיציות שלנו ולראות…

[Speaker C] מישהו אחר עם אותו סט נתונים בדיוק, תשים תיאוריה אחרת. גם יכול להיות שהיא לא נכונה. נכון.

[הרב מיכאל אברהם] אני אומר עוד פעם, אני עוד רגע אני אגיע לזה.

[Speaker C] לתת דלתא, גמא, בטא ואלפא בפרשנות אחרת.

[הרב מיכאל אברהם] אמרתי, יש פה מידה של ספקולציה, זה ברור. אבל זה סוגר הרבה מאוד אפשרויות שהוא אומר שהם בלתי אפשריות. זאת אומרת, תכונות שאין אותם בכסף אתה אף פעם לא תוכל לזהות אותם עם דלתא, או תכונות שישנן גם באחרים. אז יש פה מגבלה מספיק חזקה בשביל שזה יהיה מודל. בדיוק, זאת הכוונה, לעשות את ההכללה בכיוונים מסוימים ולא בכל הכיוונים האפשריים. ובסך הכל במדע אי אפשר לצפות ליותר מזה. אז נדמה לי שאם את זה אנחנו מצליחים למקם, זה המקסימום שאנחנו יכולים לצפות לו בזמן הקרוב. יותר מזה זה לא יקרה. אוקיי, אבל אני, אני עוד מעט אגיע לעוד נקודה חשובה בהקשר הזה. לפני כן אני אנסה לעשות משהו על אותו לוח. אמרתי קודם שהפתרון הזה הוא לא יחיד, אוקיי? אותו מודל עצמו, אותו מודל עצמו. עכשיו תראו שהפתרון הזה הוא לא יחיד. אוקיי? אותו מודל עצמו, בואו ננסה עוד פעם רגע. אוקיי. זה אותו ציור בדיוק, רק פשוט להראות לכם שיש גם פתרון אחר ומה הוא יעשה לזיהוי. אוקיי? אז תראו, הפתרון האחר, מה שאני עושה כמובן, אני הרי מתחיל תמיד מפה, אתם זוכרים איך בניתי את הפתרון. אני מתחיל מפה, זה אלפא, כאשר אני חוזר אחורה איקס שתיים, אז זה תמיד אלפא וביתא וזה שני אלפא. זה תמיד מתפצל בצורה הזאת ואז ממשיכים הלאה. מה שאני עושה אני פשוט אהפוך את זה. זאת אומרת זה יהיה אלפא וביתא וזה יהיה שני אלפא. בואו נראה מה זה יעשה לזיהויים שלנו. אוקיי? אז תראו, זה אלפא וביתא, זה שני אלפא, וזה אלפא. פה אני כבר, תשמעו, זה כרוך בכל מיני חשבונאות, אני עושה לכם כבר

[Speaker C] את התוצאה, כדי לדאוג לזה שדברים לא ייצרו זה בזה וכולי,

[הרב מיכאל אברהם] אז אני כבר נותן לכם את התוצאה.

[Speaker C] אלפא, אלפא, גמא, דלתא.

[הרב מיכאל אברהם] זה הפתרון האלטרנטיבי. במה זה שונה? תראו, P זה אותו דבר, A זה אותו דבר, שני אלה התחלפו וזה, עכשיו במקום שלושה אלפא הוא שלושה אלפא וגם ביתא, ופה יש ביתא, אה לא, פה זה אותו דבר, Y זה אותו דבר. אוקיי? אז בעצם מה שהשתנה זה ששני אלה התחלפו וזה השתנה כתוצאה מזה, הג'י גם. אוקיי? מה זה עושה לפתרונות? מה שזה עושה לפתרונות, את כסף זה משאיר בדיוק אותו דבר, חופה משתנה. השלב שאתה עושה עכשיו הוא גם חד-חד-ערכי?

[Speaker C] כן, כן, חד-חד-ערכי על ידו, בסדר. מה? שמאלו. יש מקום. זה פשוט הולך ל…

[הרב מיכאל אברהם] אה, זה פשוט

[Speaker B] הולך לשני צדדים בציור הזה.

[הרב מיכאל אברהם] אוקיי. אז פה זה שתיים אפס אפס אפס. זה אותו דבר. זה אותו דבר. ופה נוסף עוד אחד. שני אלה השתנו. בסדר? עכשיו בואו ננסה לחשוב מה בעצם זה עושה לזיהויים שלנו. זה גם פתרון. אותו פתרון כמו הקודם. אני לא יודע מי מהם נכון ומי לא. אוקיי. מה זה עושה לזיהויים? אז נתחיל שוב. מה עם הדלתא? עוד פעם הדלתא לא משתנה, נכון? הדלתא זה בסך הכל נמצא רק בכסף, לכן זה שווי. זה סביר להניח שזה נשאר. השני הגמא, הגמא נמצא בכסף ובביאה, זה כמובן הנאה, גם זה לא ישתנה, נכון? וזה כמובן טוב מאוד, זה מתאים לנו. ביתא אבל כן משתנה, כי ביתא קודם היה בביאה ובחופה, נכון? ועכשיו זה נמצא בביאה ובשטר. קודם זיהינו אותו עם פעולת חיבור, כי חופה וביאה זה חיבור. עכשיו מה המשותף לחופה ולשטר? לביאה ולשטר, סליחה. קניין. כולם גם קניין. זה האלפא שלנו פחות או יותר. האלפא. כן. אני לא מצאתי. ואני חושב, עוד מעט אני אסביר לכם מה לדעתי האינטרפרטציה צריכה להיות. והאלפא הוא אותו דבר, שימו לב הוא אפילו שומר על ההיררכיה. רק מה רק פה קודם היה פה אחד, ועכשיו זה אחד, שתיים, שתיים, שלוש. קודם זה היה אחד, אחד, שתיים, שלוש, זאת אומרת הקו עובר פה במקום פה. אבל בסך הכל ההיררכיה נשמרת, לכן זה דווקא מחזק מאוד את האינטרפרטציה שנתנו קודם לאלפא. אלפא בסך הכל מדבר על ציר העוצמה. בסדר?

[Speaker C] והאחד ב-W הוא קצת מפריע. מה? מה זה הממד השני, הביתא? האחד ב-W מה הוא אומר?

[הרב מיכאל אברהם] זה מה שאני אומר. הביתא עוד לא זיהינו אותו, אני עכשיו מדבר על זה. זאת אומרת הביתא, מה?

[Speaker D] איפה נמצא הביתא?

[הרב מיכאל אברהם] ביתא זה המספר השני, אתם רואים פה הוא נמצא בשטר ופה זה אותו דבר אז הוא נמצא גם פה בביאה. אז בעצם קודם זה היה בשני אלה. עכשיו זה בשני אלה. בסדר? אז קודם היה קל לזהות, חופה וביאה זה נראה באמת פעולות דומות, שתיהן פעולות חיבור. אבל ביאה ושטר, אני לא הצלחתי לחשוב על משהו משותף, וזה דווקא טוב לי, כי אני רוצה להבהיר מה היחס בין הפתרונות השונים.

[Speaker C] מה הם עושים ביחד ביאה ושטר? בואו נגיד אם נחזור רגע לטבלה הזאת שלכם שמה, ביאה ושטר, מה מיוחד להם מבחינת הקניינים? יש להם תכונה משותפת? ביאה ושטר.

[הרב מיכאל אברהם] אין להם שום דבר שמיוחד רק… לא, יש. בעל כורחן. בעל כורחן. שהם פועלים בעל כורחו של האיש. ביאה ושטר. שטר זה בגירושין וביאה זה ביבמה. זה הכל. טוב, קשה לי

[Speaker C] לראות,

[הרב מיכאל אברהם] קשה לי להבין מתוך זה.

[Speaker C] לא, להיפך, אני,

[הרב מיכאל אברהם] אני אגיע לתוצאות, עוד לא הגענו. עוד מעט אני אגיע לתוצאות.

[Speaker C] אבל לפני התוצאות, רגע, תכף

[הרב מיכאל אברהם] נראה מה זה נקרא עדיף. מה שצריך להבין זה זאת אומרת שפה השלב הזה הוא לא שלב חד ערכי. יש פה משהו הרי מספר הפתרונות האופטימליים יכול להיות רב, יותר מאחד. כל פתרון אופטימלי יוביל אותי לזיהוי שונה. זאת אומרת אנחנו כבר רואים שבקריאת המידע לא יהיה שום הבדל. זאת אומרת התוצאה איזה אפשר, זה שאני צריך למלא במשבצת הריקה אחד, זה נכון בין לפי הפתרון הזה ובין לפי הפתרון הזה, זה ברור. ההבדל יהיה רק בצד השני של המשוואה, בחלק התיאורטי, בזיהוי של הפרמטרים. ועכשיו מה זה בעצם אומר? לדעתי מה שזה אומר זה את הדבר הבא. תראו, אם נגיד שנדבר על ארבעת היסודות של היוונים, כן, אדמה, רוח, אש ועפר. לא, אש, אדמה, רוח, אש ומים. אני יותר נוח משל לדבר על הטבלה המחזורית שלנו יותר מסובכת אבל זה אותו דבר בדיוק. זאת אומרת יש, אנחנו לוקחים את ארבעת היסודות האלה ואנחנו אומרים כך, נגיד ש… לא יודע מה, שספסל או כיסא הוא הרכבה במינון מסוים של אש, עפר ומים, משהו כזה. בסדר? ככה הסתכלו על זה היוונים. עד כמה הוא חומרי, עד כמה הוא קל, עד כמה הוא לא קשה, אז זה שילוב של עפר, מים ואש או רוח לא משנה במינונים כאלה ואחרים. בסדר? בואו נניח שיבוא מישהו אחר שהראש שלו הוא אחר והוא רוצה לתאר את המציאות לא באמצעות ארבעת המושגים האלה אלא באמצעות ארבעה מושגים אחרים. וזה תמיד יהיו ארבעה כנראה, זה משפט מתמטי, הוא פשוט בוחר בסיס אחר, זה הנקודה. ומה שהוא יגיד, הוא יגיד אני רוצה לתאר את המציאות עם ארבעת הפרמטרים האלה. עפר, מעט מים, חצי מים אם תרצו להיות יותר מתמטיים, ושלושת רבעי רוח. והאלמנט השני יהיה אש, מינוס חצי רוח או פלוס לא אכפת לי, כן, לא אכפת לי אם יהיה מינוס או יהיה פלוס לא חשוב לי, ארבעה פרמטרים כאלה ואני יכול גם עם ארבעת הפרמטרים החדשים האלה לבנות כל חפץ שיש בידינו, נכון? אבל למה זה לא יותר פשוט? מה? לא, לא יותר פשוט, אבל עדיין זה שניהם אפשריים. נכון? בסיס לא אורתוגונלי.

[Speaker D] נכון. לעומת מה שהוא מציג, כאילו משהו לא טבעי, אבל כאן זה לא כזה דבר. מה? בלוח זה לא כזה דבר.

[הרב מיכאל אברהם] לא, לא, רגע, עוד שנייה אני אגיע ללוח ואז נראה אם אנחנו מסכימים או לא. רק אני רוצה לגמור את ההסבר. אז מה בעצם אני אומר כאן? התיאור השני הוא שקול לגמרי לתיאור הראשון. כל תוצאה שייתן התיאור הראשון ייתן גם התיאור השני. אלא מאי? האינטואיציה שלנו יודעת מה זה רוח, מה זה עפר, מה זה אש, אז אנחנו בחרנו בבסיס הזה. אנחנו בחרנו בארבעת המושגים האלה כמושגים שכל אחד לחוד מובן לנו ומיוחד אצלנו, הוא מופרד מן האחרים. אבל אם יבוא מישהו אחר שמבחינתו בכלל אש לא נראית משהו מיוחד, זה חצי עפר וחצי מים או חצי רוח. תפיסה שונה של המציאות, זה רק פונקציה של המוח שלו. המוח שלו בנוי אחרת, אז מבחינתו הדבר הכי טבעי יהיה ארבעת המושגים השניים, נכון? והוא יוכל לתאר את כל המציאות עם הבסיס האחר הזה. זה בסיס מסובב בסך הכל של ארבעת המושגים האלה. זאת אומרת כל מושג חדש הוא קומבינציה של ארבעת המושגים הקודמים, בונים ארבע קומבינציות כאלה, אפשר לבנות איתם מה שאתם רוצים. זה בדיוק מה שקורה כאן. מה שקורה כאן, שימו לב, הפרמטרים גמא ודלתא נשארים אותו דבר, מי משתנה? האלפא משתנה רק העוצמות, ההיררכיות העוצמתיות. נכון? זה הפך להיות עכשיו שתיים שתיים שלוש במקום אחת שתיים שלוש. והבטא. מה זה אומר? שהתערבבו. זה אומר שהבטא החדש, הבטא האדום, הוא בעצם הבטא השחור פלוס חצי אלפא. לא משנה. מין איזשהו שילוב שלהם. ובעצם מה שאנחנו עושים אנחנו בוחרים ארבעה מושגים חדשים ואיתם אנחנו בונים את מכלול התופעות ההלכתיות. והשאלה איזה לבחור בסיס אחר. מה עדיף פה הבסיס הזה, למה עדיף לנו מהבסיס הראשון? כי הוא פשוט יותר מתאים לאינטואיציה שלנו. אין לו שום עדיפות עקרונית. אם יבוא מישהו שבכלל לא מבין מה זה שטר, אין בעולמו שטר, אין בעולמו, סליחה, לא שטר אלא אין בעולמו חיבורים והמושגים שאנחנו משתמשים בהם, הוא יש לו רק מושגים מורכבים כאלה של חצי הנאה ושלושת רבעי חיבור. לא משנה. אלו המושגים היסודיים שאיתם הוא משתמש. אז אין בעיה, מבחינתו הפתרון הזה יהיה הטבעי, הוא יבחר אותו, ואז אצלו ארבעת הפרמטרים האלה אלו יהיו התיאוריה שלו. בסדר? אז בעצם היחס בין התיאוריות האלה הוא אין שום בעיה זה תיאוריות זהות לחלוטין. ההבדל הוא בשאלה במי נוח לנו להשתמש. אנחנו נוח לנו לזהות את הפרמטרים. מהפתרון הראשון. אנחנו בוחרים אותו כי הוא יותר נוח. אבל זה לא חשוב. אפשר היה גם לבחור בסיס יותר מורכב מבחינתנו, והוא היה נותן בדיוק את אותם פתרונות. זאת אומרת ששני הפתרונות האלה הם בסך הכל סיבוב במרחב הפרמטרים, למי שקצת מכיר את המתמטיקה. זה הכל.

[Speaker C] זה הכל זה? מה?

[הרב מיכאל אברהם] זה הכל זה? לא, זה לא. תכף אני אסביר למה זה לא. אני אגיע לזה עוד רגע. זה ממש לא. אולי אני אגיע לזה כבר עכשיו. בעצם מה אתה טוען? אתה טוען שאם ככה אז אני אומר שכל התיאוריות שקולות, וזה בעצם התיאוריה היא סטייטמנט עלינו ולא על העולם. כן? זה בעצם הרי הטענה. וחזרנו חזרה לאקטואליזם שאני כל הזמן מנסה להוכיח שהוא לא נכון. שבעצם התיאוריה היא לא טענה על העולם אלא רק צורה שלנו לסדר את העובדות. אבל זה לא נכון בגלל שהיחס בין שתי התיאוריות האלו הוא באמת אקטואליסטי. כי הן בעלות אותו תוכן גם תיאורטי לא רק אמפירי. הן בעלות אותו תוכן בדיוק. סיבוב זה לא תיאוריה שונה. כשאני אתאר את התיאוריה הפיזיקלית בקואורדינטות קרטזיות ואני אתאר אותה בקואורדינטות פולריות אף אחד לא יגיד שמישהו מאיתנו צודק ומישהו אחר לא צודק. זה שתי צורות לתאר את אותה תיאוריה עצמה. זה לא שתי תיאוריות מתחרות. מה שאני דיברתי שם זה על תיאוריה שונה עם מערכת מושגית שונה שאף אחד מהמושגים הוא לא הרכבה של המושגים של התיאוריה המתחרה. ויכול להיות לה גם תוכן אמפירי שונה. כן? הרי אנחנו בסופו של דבר רוצים לבחור ביניהם באמצעות ניסוי. בסדר? אלה באמת תיאוריות שאני טוען שאחת נכונה והשנייה לא. הן תיאוריות על המציאות. אבל במקום שבו זה בסך הכל מעבר במערכת קואורדינטות, אז לתאר את אותו דבר בשתי שפות וזה שם זה וודאי שאקטואליסטי.

[Speaker C] אבל תיאוריות שטוענות שיש להן אותו תוכן אמפירי?

[הרב מיכאל אברהם] תיאוריות שיש להן אותו תוכן אמפירי, הכי נמי. אבל מה זה יעזור לך?

[Speaker C] התיאוריות שיש להן אותו תוכן אמפירי זו אותה תיאוריה.

[הרב מיכאל אברהם] רגע אבל זה בעצם לא פתור. למה? זו אותה תיאוריה? זו הטענה האקטואליסטית שהם אותה תיאוריה, זה מה ש… לא. טענה אקטואליסטית אומרת ש… הרי עוד שנייה אחת. אני אגיע לזה עוד רגע כי אני צריך עוד משפט בשביל זה. אני עכשיו תראו. למה בכל זאת יש הבדל? למה בכל זאת הבחירה בפתרון היא בחירה שכן חשוב לעשות אותה וזה לא טריוויאלי? הסיבה לזה היא מאוד פשוטה. בגלל שהטבלה שממנה יצאנו היא לא טבלה מלאה. זאת אומרת אם הייתי לוקח את כל נתוני היקום, או ההלכה במקרה הזה, בסדר? ובונה מהם פתרון. כל הנתונים כבר בפנים. הרלוונטיים והלא רלוונטיים. אמרנו המודל כבר ינפה גם את הלא רלוונטיים. זה לא בעיה. היית מכניס את הכל, את כל ההלכה לתוך הטבלה, בסדר? ואני אפעל בצורה כזאת. אני אקבל סט של אוסף של קבוצה של פתרונות. בסדר? הקבוצה של הפתרונות האלה באמת לא יהיה שום הבדל ביניהם. זאת אומרת יש להם את אותו תוכן אמפירי, כל אחד הוא סיבוב של השני. זה הכל. שום דבר חוץ מזה. אבל אנחנו עובדים הרי על מרחב חלקי. אנחנו עובדים הרי רק על חלק מן הנתונים. למה? כי אנחנו לא יודעים לעבוד על טבלאות ענקיות. אנחנו גם לא יודעים את כל הנתונים. וגם הטכניקה לא מספיקה, אני לא יודע לפתור בעיה כזאת עם טבלה אינסופית עם המון נתונים. אז אני מנסה לעשות בירור אינטואיטיבי מי הם הנתונים הרלוונטיים ואני לוקח רק טבלה מאוד מסוימת, במקרה הזה די קטנה. בסדר? ואני בונה על פיה. עכשיו על פיה מה שקורה, נכון ששני הפתרונות האלה הם שקולים לגמרי מבחינת הטבלה הזאת. אבל יכולים להיות להם המון השלכות בנתונים שבהם לא התחשבתי. ואני מאוד מקווה שהנתונים האלה לא רלוונטיים והתוצאה שלי נכונה. אבל אני לא יכול לדעת. ולכן השקילות בין הפתרונות היא שקילות רק ביחס לטבלה שעליה עבדתי. אבל זה לא שקילות אמיתית. זה לא נכון שהשקילות פה היא אמיתית ביחס לבעיות אחרות שלא נכנסו לטבלה. יכול להיות שהם יתנו תוצאות אחרות.

[Speaker C] האם לא אחד מהם

[הרב מיכאל אברהם] יותר פשוט?

[Speaker C] מה? האם לא אחד מהם יותר פשוט? לא, לא, לא. אני לוקח בסט המינימלי, הפחות תסבוכת נגיד חצי מים זה…

[הרב מיכאל אברהם] לא, אז אני אומר לא, זה לא יותר פשוט. כי זה עדיין ארבעה פרמטרים בלתי תלויים. רק שאחד מהם הוא אלפא פלוס חצי בטא. זה לא חשוב. תקרא לאלפא פלוס חצי בטא תקרא אלפא גג. זה לא משנה. כל עוד הוא מופיע תמיד ביחד. זאת אומרת אף פעם לא ייפרד האלפא מהבטא. זה תמיד אלפא פלוס חצי בטא. אתה יכול לקרוא לו אלפא גג זה אותו דבר. זה לא חשוב. זה גם במתמטיקה. זאת אומרת הבסיס הוא תמיד במימד ארבע. אם התחלת במימד ארבע, כל סיבוב ישאיר אותך בבסיס במימד ארבע. לא תצא מהמימד הזה. לכן בעצם זה ברור שזאת אותה תיאוריה באותה עוצמה. וזאת ההנחה שכל הפתרונות האלה הם אופטימליים באותה רמה. לכן ברור שאחד הוא סיבוב של השני. בסדר? כאילו בלי לשנות רדיוס, אם נדבר על הרדיוס בתור הפשטות. כן? זאת אומרת זה רק סיבוב. אז כן. זהו, אני לא מבין.

[Speaker D] העניין הזה של אחד וחצי יש וזה. אם הוא היה אומר אם היינו אומרים ארבעה דברים שונים כמו נגיד שחור לבן.

[הרב מיכאל אברהם] לא, אם היית מצליחה לבנות את השחור כקומבינציה של עפר, רוח, מים ואש, ואת הלבן וקר וכולי, לא משנה, זה אותו דבר.

[Speaker D] אז למה כאן אתה מעדיף את הפתרון הפשוט? כן, זה הכל.

[הרב מיכאל אברהם] סתם ההעדפה שלנו כשאנחנו מנסים לזהות את הפרמטרים במובן, שימו לב, אני תמיד עובד בשני כיוונים. אין בעיה, אז תבחרי בפתרון הזה. זה לא משנה, זה בדיוק הנקודה. זה לא חשוב. זאת אומרת, כשאנחנו עובדים הרי פה בשני כיוונים במקביל, מצד אחד אנחנו ממלאים את המשבצת הריקה, אנחנו ממלאים, קוראים מידע, בסדר? זה מצד אחד. שם כל הפתרונות יתנו את אותה תוצאה, זה תמיד יהיה אחד, אין בעיה, כך הגדרתי אותה. בסדר? עכשיו, מהצד השני אבל אני מחפש את התאוריה, זה לא המטרה הפרקטית, המטרה התאורטית. מבחינת חיפוש התאוריה, כל תאוריה כזאת תדבר בשפה קצת שונה, או בבסיס לפחות קצת שונה. אבל ההנחה שלי היא שכל בסיס הוא סיבוב של הבסיס הקודם, אז זה קומבינציה ליניארית או אולי לא ליניארית, לא חשוב, של הפרמטרים של הבסיס הקודם. אם נוח לך להשתמש בזה, תשתמשי בזה. זה לא חשוב. יכול להיות שקור, חום ולבן ושחור אפשר לכתוב אותם כקומבינציות של עפר, רוח, מים ואש. ואת הקור בקומבינציה אחת, את החום בקומבינציה אחרת, אם הדטרמיננטה לא שווה לאפס, אז זה בסדר, ואפשר, אז זה רק סיבוב. בסדר? אוקיי. עכשיו מה שבעצם נשאר לנו לעשות זה לסיים את התהליך חזרה בתוצאות. נכון? עד עכשיו הרי אמרתי שבשביל לזהות את הפרמטרים, הרי עוד לא גמרנו את העבודה התאורטית, אנחנו רק באמצע הדרך. בשביל לזהות את הפרמטרים מסתכלים על הפעולות, כי את הפעולות אנחנו מכירים, אנחנו מבינים. אם הייתי מחפש משהו משותף לנישואין, אירוסין ופדיון, אני לא יודע איך לחפש את זה, זה מושגים הלכתיים. לכן אני מסתכל על הפעולות, כי הפעולות אני מכיר, זה ביאה, כסף, שטר, אני יודע מה זה, אז אני מחפש מה מאפיין את הדברים האלה. לכן את החיפוש, את הזיהוי אני עושה דרך הפעולות. במקרה הזה, אני לא אומר שתמיד יש בהכרח מצב עדיף, אבל אם השורות או העמודות עדיפות, יכול להיות שיש מצבים שאפשר לעשות את זה גם על שניהם, אני לא יודע, לא חשבתי על זה. אבל במקרה הזה ודאי שזה כך. עכשיו אבל אני לוקח את תוצאות המחקר שלי ומנסה להסביר איתם דברים. איך אני אסביר איתם דברים? בואו נראה. הרי כבר הגעתי למסקנה שזה הפתרון שבו אני בוחר, נכון? אז אני ישר מוחק את הפתרון המסובך וגם את זה. ועכשיו אני שואל את עצמי מה תהיה האינטרפרטציה לתוצאות, לא לפעולות. אז תראו, אירוסין זה משהו שבשביל להחיל אותו צריך ממש דרישה מינימלית, זאת אומרת איזה שהיא יכולת להחיל חלויות הלכתיות, לא צריך שיהיה בזה הנאה, לא צריך שיהיה בזה חיבור, שווי, שום דבר. מה שצריך זה פעולה שיש לה איזה שהוא כוח הלכתי מינימלי. אני מדבר בשפה כללית עכשיו. הבעת רצון? הבעת רצון, אם לפי האינטרפרטציה שלך, לא משנה. באירוסין אין משהו של חיבור?

[Speaker D] מה? באירוסין אבל אין משהו…

[הרב מיכאל אברהם] עוד שנייה, עוד שנייה, עוד שנייה. אני אגיע לזה עוד רגע. אני אנסה להראות איפה אנחנו עכשיו מרוויחים מהעניין הזה גם כשאנחנו חוזרים ללמדנות הישיבתית. עוד מעט נראה. זה הרווח התאורטי בהקשר ההלכתי. אז באירוסין אנחנו אומרים צריך בסך הכל איזה שהיא פעולה עם עוצמה שיכולה להחיל חלויות הלכתיות או להביא תוצאות הלכתיות באופן מינימלי או להביע רצון, לא משנה. בעל כורחה אני לא יודע, זה מין איזה שהוא משהו מלאכותי שכתוב שם, קשה לדבר על זה. אבל גירושין אותו דבר, צריך רק יכולת להחיל תוצאות הלכתיות אבל בעוצמה יותר גדולה. זה כל מה שצריך שם. אז לכסף אין עוצמה מספיק אז הוא לא יכול לעשות גירושין, לשטר יש את זה אז הוא יכול לעשות גירושין. אבל כסף ושטר שניהם בעצם עובדים פה בגלל שיש להם אלפא, אוקיי?

[Speaker B] אולי לכן באסלאם צריך להגיד מגורשת שלוש פעמים? מה? כי זה שלוש אלפא. משהו כזה.

[הרב מיכאל אברהם] עכשיו תראו, בנישואין למשל, מה שנדרש זה אלפא ובטא. אלפא ובטא זאת עוצמה לא גבוהה, היכולת להחיל חלויות לא גבוהה, זה האלפא, אבל היא צבועה, היא צבועה בצבע של מה? של חיבור. זאת אומרת שבעצם הנישואין דורשים איזה שהוא כוח של חיבור, האירוסין לא. עכשיו זה מוליך אותנו לכל מיני חקירות של אחרונים, ממש אפשר להוציא לצאת פה לחקירות של אחרונים. כי בעצם הרי תמיד השאלה מה היחס בין הנישואין לבין האירוסין? ויש בהחלט בכמה מקומות אפשר לראות שאירוסין הרי מה הגמרא עצמה אומרת? דאסרה אכלה עלמא כהקדש. זאת אומרת הקידושין והאירוסין זה לאסור אותה על העולם. הנישואין זה להכניס אותה לביתו ולחבר אותה אליו. ואז בעצם מה שיוצא כאן זה שקידושין פירושו החלת חלות הלכתית, במקרה הזה חלות איסור, כמו הקדש, כמו נדר, שאני אוסר אותה על העולם. לכן אלפא זה הפרמטר השקוף הזה שכל מה שהוא יודע לעשות זה להחיל תוצאות הלכתיות. איפה נוצר הקשר בין הבעל לבין האישה? זה בנישואין. אני כבר מתחיל להרגיש כמו דרשן. אבל אני חושב שמה שיפה פה זה שהתוצאות התיאורטיות האלה מחזירות אותנו חזרה לבית המדרש. זאת אומרת אני עכשיו יכול לקחת את התוצאות האלה וללכת ללמדן הבית מדרשי ולהגיד לו תשמע יצא לי זה וזה. בוא א' תזהה לי מי זה אלפא, מי זה בטא, מי זה גמא ודלתא, אתה מכיר את ההוויה ההלכתית תזהה לי אותם. אחרי זה תסביר למה באמת גם בתוצאות אלו הדברים שמשחקים, ומה המשמעות הלמדנית של זה? שלמשל שאירוסין זה האיסור על העולם ונישואין זה הכנסה לרשותו, כל מיני דברים מן הסוג הזה. יש לזה גם נפקא מינות הלכתיות, כל מיני דברים, חקירות של אחרונים. זאת אומרת הדברים האלה מגלים לנו משהו מה בעצם שולט על כל התהליכים האלה, את העומק של מה שקורה בעצם. אנחנו רואים רק את התופעות. זה מכיל, זה לא מכיל, זה קורה, זה לא קורה. פתאום אנחנו מגלים מה עומד מאחורי התופעות, מה התיאוריה. שפה פועלת ההנאה, פה זה רק לעשות חיבור, פה לא צריך אפילו לעשות חיבור זה סתם החלת חלות. אתם רואים אלפא פה זה אפילו בגירושין, גירושין לא מחבר גירושין מנתק, נכון? זאת אומרת ברור שאלפא לא יכול להיות קשור לחיבור כי אחרת מה הוא עושה בגירושין? בסדר? אז יש פה כל מיני רמזים תוכניים כבר, הפעם זה כבר לא פורמליזם ריק אלא רמזים תוכניים שיעזרו לנו להבין את המושגים ההלכתיים באופן שאי אפשר להבין אותו אחרת. זאת אומרת המודל הזה בסך הכל לוקח אותנו צעד אחרי צעד להבין את המושגים ההלכתיים שבהם אנחנו מטפלים. זאת אומרת עכשיו אני מבין מה בעצם פועל בכל פעולה הלכתית, מה ברעיון לא איזה פעולות עושות את זה אלא מה בעצם באמת מחולל את הדבר הזה. למה באמת כסף או ביאה או משהו כזה עושים משהו כיוון ששמה עוברת ההנאה והנאה היא זו שמחילה את הדבר. עכשיו אפשר לחשוב מה זה עושה אני לא יודע אולי בקבלה אין לי מושג אבל זה פתח אדיר לנסות ולהבין מה שבבית המדרש לא יודעים לעשות בעצם. איך להבין מה עומד בעצם מאחורי אף אחד לא חשב אף פעם מה מכיל קידושין או נישואין האם זה הנאה או יכולת חיבור, זה לא מושגים בית מדרשיים אבל מפה זה יוצא בצורה די טבעית. בואו נמשיך. תסתכלו מה קורה פה.

[Speaker B] רגע שנייה בנישואין כתוב אלפא וגם בטא הכוונה שצריכים גם וגם? גם גילוי רצון או?

[הרב מיכאל אברהם] כן ברור, לכן אני אומר שבעצם אפשר אפילו להתייחס לזה כסוג של צביעה. אני צובע את היכולת להחיל תוצאות הלכתיות בצבע של חיבור. זה בעצם יכולת לשים תוצאה הלכתית שהיא חיבור. זה נקרא אלפא וגם בטא. בסדר? עכשיו מה קורה פה? פה ופה אנחנו כבר יודעים יבמה ופדיון זה היה האילוץ שלנו דורשים הנאה זה הגמא. נכון? כבר ראינו את זה. זה גם הפדיון כמובן דורש גם מה זה דלתא? שווי. זה לא מפתיע אותנו נכון? כשאנחנו פודים משהו ברור שמה שצריך שמה זה את השווי. זה נקרא לפדות, לפדות זה לתת את שוויו ולקבל תמורת השווי הזה את החפץ הנפדה. אז אנחנו לא מופתעים לגלות פה דלתא. נכון? שהשווי בעצם עושה את הפדיון. זאת אומרת תראו זה מתאים לא רע לאינטואיציות הפשוטות שלנו. ויבמה זה אומר ביבמה יש חיבור, נקודה מאוד מעניינת, יש חיבור ודרושה הנאה ודרושה עוצמה של שני אלפא. היכולת לעשות פעולות הלכתיות שני אלפא יותר קשה לעשות חיבור עם יבמה מאשר לעשות חיבור של נישואין תשימו לב נישואין שכבר אחרי קידושין. אבל נישואין בלי קידושין יותר קשה לעשות מאשר יבמה אני חושב.

[Speaker C] וגם ביבמה שצריך הנאה זה משהו שהוא נגד הקונספט.

[הרב מיכאל אברהם] מה יבמה צריך מה?

[Speaker C] הנאה נגד הקונספט. למה? כי יבמה היא אפשר בעל כורחה יבמה זה לא עכשיו אפשר להתחיל פה סתירות אבל האינטואיציה לא כל כך מסתדרת. אוקיי תודה על הערה באמת לא יודע.

[הרב מיכאל אברהם] היבמה דווקא זה חידוש עצום. מה? זה חידוש עצום אבל הוא אומר שמה שאפשר בעל כורחה

[Speaker C] לא סביר שהנאה פה תשחק את זה. ואהה ביבמה שביאה בעל כורחה אע"פ שיש הנאה. למה? כל אלה שעושים שופינג נהנים מאוד. חוויית הקנייה.

[הרב מיכאל אברהם] אם לא היית קורא

[Speaker D] לזה חיבור, היית קורא לזה…

[הרב מיכאל אברהם] אתה אמרת חיבור לגבי בית, אמרת לזה בית, ואז יצא אפס.

[Speaker C] ואז מישהו הציע קודם כל

[Speaker D] חיבור לזה דיור, שזה פה ביאה, ואז יצא אפס. ואז מה? מה זה משפר את מצבנו?

[הרב מיכאל אברהם] לא, אני לא מבין איך זה מסתדר, אבל אולי באמת

[Speaker D] כדאי לקרוא לזה חיבור.

[הרב מיכאל אברהם] אני אומר עוד פעם, זו הצעה, אני לא יודע פה להכריע, אבל אני מראה כיוון שפותח אופציות מאוד מעניינות, ואני חושב שהוא כיוון לא מופרך להציע אינטרפרטציה לפרמטרים האלה. עכשיו זה תהליך שהוא בעצם תהליך מתמטי באותה צורה.

[Speaker B] אם היינו לוקחים מערכת של ניסויים שבה מודדים כוחות ותאוצות, ומגלים שם את הפרמטר שקושר ביניהם באופן לינארי, ואחר כך מצמידים לו את התווית מסה, אף שווה אם אי, שמקשרת בין תאוצה לכוח. ואחר כך היינו מזהים את זה אינטואיטיבית עם מה שאנחנו רגילים להכיר בעולם ככבד וקל, מסה לא אינרציאלית אלא מסה

[Speaker C] גרוויטציונית.

[Speaker B] אני חושב שמה שאנחנו עושים פה זה בעצם תהליך דומה. זאת אומרת, יש כאן מושגים מסוימים בדומה למסה גרוויטציונית שאנחנו מכירים אותם בעולם המושגים האינטואיטיבי שלנו כבני אדם, שזה שווי, הנאה וחיבור. עשינו פה מודל, מצאנו כל מיני מקדמים לכאורה, כמו שמסה אינרציאלית היא מקדם בין תאוצה לכוח. ועכשיו אנחנו עושים את המטצ'ינג, את ההתאמה.

[הרב מיכאל אברהם] המטצ'ינג פה הוא באמת מטצ'ינג בין שני פרמטרים, לא בין פרמטר ומשמעות. מסה גרוויטציונית ומסה אינרציאלית זה מטצ'ינג בין שניהם.

[Speaker B] נכון, אלו שתי הגדרות פיזיקליות מדויקות, אבל בוא נאמר, אם לא היו לנו את המדידות שמודדות מסה גרוויטציונית, אז סתם אנחנו מכירים מושגים של קל וכבד מקדמת דנא, לפני שנכנסנו למעבדה בכלל אנחנו מרגישים את זה, בערך כמו שהנאה, חיבור ושווי זה דברים אינטואיטיביים בשלב ראשון.

[הרב מיכאל אברהם] טוב, בכל אופן אז זה רק ככה לנסות להבין על קצה המזלג איך הדבר הזה יכול לפעול גם במישור התאורטי ולא רק במישור של קריאת המידע. איך זה בעצם יכול לבנות לנו את ההכללה המדעית, כשאם אנחנו ניקח עכשיו טבלה שלא עוסקת בהלכה אלא טבלה שעוסקת ב…

[Speaker C] רב אשי אמר בשמעתא כשיש הנאה, כשיש הנאה זה כן נחשב, שכן נהנה. וגם פה שבעל כורחא שאין כוונה לעשות את זה, ברגע שיש הנאה…

[הרב מיכאל אברהם] אה, זאת אומרת שדווקא הוכחה לזה שההנאה מעורבת, כי העובדה שזה מועיל בעל כורחו זה אומר ששכן נהנה. אוקיי, בסדר. אלו דברים שאפשר לחשוב עליהם, אני כמובן רק מציע פה הצעה ראשונית, אבל כן.

[Speaker C] חזרנו לא במישור ההלכתי

[הרב מיכאל אברהם] אלא במישור שאנחנו מדברים על טבלה שאנחנו מנסים למלא במישור המדעי. אז במישור המדעי בעצם אנחנו אמורים לעשות בדיוק את אותה עבודה. יש לנו אוסף של נתונים, כמו שאמרתי קודם עם המסה והמשיכה לכדור הארץ וכולי. ואנחנו ממלאים את זה באותה טכניקה, מגלים פרמטרים, מנסים לזהות את הפרמטרים לפי המאפיינים של העצמים כמובן, לא של התוצאות הפיזיקליות שאותן אנחנו לא מכירים או הכוחות הפיזיקליים, אלא במובן של העצמים שאותם אנחנו מכירים. זה מקביל לפעולות פה במקום התוצאות. ואז אחרי שפיענחנו או זיהינו את הפרמטרים, עכשיו אנחנו גם מבינים את התוצאות. אנחנו גם מבינים נגיד שכוח הגרביטציה המטען שלו, הדבר שעליו הוא פועל, זה המסה. אנחנו מתוך העצמים, מתוך הזיהוי של העצמים מה מרכיב או מה המרכיבים המאפיינים של העצמים, אנחנו יכולים לזהות מה המרכיבים או המאפיינים של התוצאה הפיזיקלית, של הכוח הפיזיקלי במקרה הזה. אז זה ממש אותו תהליך. זאת אומרת בסופו של דבר זה רק מיקון של תהליך ההכללה. זה מה שבעצם יש כאן.

[Speaker C] עכשיו מה

[הרב מיכאל אברהם] שאני רוצה לעשות עכשיו זה בעצם לעבור באמת לדוגמאות נוספות ולראות את הפוטנציאל שיש לדבר הזה, לא סתם דוגמה. יש פה כמה טיעונים בכל זאת, אני מקווה שאני אסיים היום, נראה. אני אקח כמה דוגמאות ואני אנסה להראות למה זה שקול. אני לא אפתור את זה על הלוח, מי שרוצה יכול, יצא הספר על זה. יש פה את מה שלמדנו במהלך השנה, אז בינתיים זה הגיע רק לפרק א', אבל בסוף זה יגיע. בכל אופן אז פה מידות הדרש ההגיוניות, היסקים לוגי-דדוקטיביים בתלמוד. בכל אופן אז טוב, שלום לכם. מה? לפני כמה ימים, שבוע.

[Speaker B] תודה. מה זה? זה יגיע גם למידה טובה, לאינטרנט? לקורס האינטרנטי?

[הרב מיכאל אברהם] מה, הקובץ?

[Speaker B] לא, התוכן של הקורס הזה, אתה תזרים אותו גם דרך מידה טובה?

[הרב מיכאל אברהם] כי חשוב עלי גם השותפים שלי פה בספר, אבל אני לא יודע אם טוב. בוא, הזמן קצר. טוב. בכל אופן אז תראו, יש לנו למשל כמה דוגמאות שאנחנו אנחנו מראים שם. דוגמה, הבחור שעבדתי איתו, אז הוא לוקח טבלה של של מצלמות מהאינטרנט. נתונים על מצלמות מהאינטרנט. הזום, אני לא יודע כמה מצבי פלאש, האם אפשר לעבד תמונות בזיכרון, כל מיני תכונות של המצלמה, מחיר שלה, מהירות תגובה, כל מיני לא משנה, כל מיני דברים כאלה. יש לנו טבלה עם סט של כמה מצלמות, כל אחת מהן יש לנו אוסף של נתונים, כל אחד מה הזום שלה, מה הזה שלה, כל נתון, כן, לגבי כל מצלמה, וזה בסך הכל טבלה. אוקיי? בטבלה הזאת חסר נתון. נגיד שחסר שם נתון, חסר נתון אחד. והשאלה היא אם אנחנו יכולים למלא את הנתון הזה בטכניקה הזאת. עכשיו, מה הרעיון מאחורי, למה בכלל שזה יהיה יסים שם? זה יהיה יסים שם בדיוק כמו שאני אומר לגבי היסק מדעי. יש לי אוסף של עובדות, אני בונה תיאוריה של מה הם הפרמטרים שאחראים על מחיר, על זום, על לא משנה כמה בטריות יש לזה, כל התכונות של המצלמה. אם אני אקח נגיד את כולן לצורך הדיון התיאורטי, אז בעצם הטענה היא שישנם איזה שהם פרמטרים ששולטים על התכונות האלה. אלה תכונות שהן פונקציונליות, אלה תכונות שאנחנו פוגשים. השאלה היא מה במבנה המצלמה או במבנה המוח של המתכנן, לא חשוב כרגע מה המשפיע על זה, גרם לתכונות האלה והאם יש קשר בין התכונות. ויש קשר. בדרך כלל מצלמה עם ביצועים יותר טובים תהיה יותר יקרה, יחס הפוך בין מחיר למשקל, יחס ישר בין מחיר לביצועים בדרך כלל. נכון? זאת אומרת, אפילו ברמה הטכנית הזאת, עוד לפני כניסה לפיזיקה. סתם ברמה הטכנית הזאת אני יכול לנסות להסיק, למשל לעשות קל וחומר בטבלה פשוטה של שתיים על שתיים. אם המצלמה ההיא שהיא זולה יש לה זום כזה וכזה, אז המצלמה הזאת שהיא יקרה ודאי שיהיה לה לפחות זום כזה אם לא למעלה מכך. אז מי שיגיד לי, מה למצלמה ההיא שכן יש לה בטריה יותר יקרה, אז מי אמר אולי הזום שלה פחות טוב? ואז נבדוק גם את הבטריה, נוסיף עוד עמודה, ונבדוק הלאה. אחרי שנאסוף את כל הנתונים אפשר לעשות את כל הסוגיה של קידושין על זה, ובסך הכל למלא את הנתונים. ואת הנתונים האלה אני יכול למלא כמובן על ידי בניית מודל תיאורטי, אלפות ביתות גמלות ודלתות. כשהאלפות ביתות גמלות ודלתות האלה יכולות להיות מכמה סוגים. סוג אחד למשל זה אילוצים טכניים של המצלמה, לפעמים הזום מפריע ל לא יודע מה ל… רזולוציה? לרזולוציה או מה שלא יהיה. אז בגלל האילוצים הטכניים אני מגלה שיש קורלציה בלי שאני יודע איך עובדות מצלמות. אני מזהה את זה דרך הנתונים. המודל שלי יראה לי את ה את הקשר הזה. בסדר? לפעמים זה סתם, מצלמות שמתוכננות עם זום גבוה הן כנראה מתוכננות לצלמים מקצועיים ולכן עושים בהם גם פלאש משוכלל. לא בגלל שיש משהו במבנה המצלמה, אלא במבנה של המגמה של המתכנן, של היצרן. לא חשוב, הפרמטרים יכולים להיות מסוג כזה או מסוג אחר, אבל בסופו של דבר אין שום סיבה שאני לא אצליח למלא גם את הנתון הזה. אז הוא ניסה למלא אגב ובינתיים הוא עוד לא מצא מה הנתון האמיתי. אז אנחנו מחפשים אם מילאנו נכון. שמנו טבלה עם דיאגרמות והכל ואנחנו יודעים לעבוד ככה. עכשיו הוא מנסה לבדוק האם זה באמת נכון.

[Speaker B] גם שנת הייצור צריכה להיכנס לשם. מה? מתוך היכרות גם שנת הייצור צריכה להיכנס לשם. למה? בשנים הראשונות יש צלילת מחיר מהירה, אחר כך זה מגיע לסטורציה כי אי אפשר לרדת מתחת לעלות הייצור. אוקיי. בסדר. בוא נגיד המותג, אם זה לייקה או סמסונג, יש גם מוצר בן עשר שנים אתה לא תראה אותו בעשרים וחמישה דולר אפילו שזה דור שתיים. נכון.

[Speaker D] צודק. אני יכול להוסיף, זה בגלל איזה מין שיגעון שיש לו אצל איזה יצרן?

[הרב מיכאל אברהם] לא, חס וחלילה. השיגעון זה לא מדויק. אם תיקח את כל הנתונים, קח את כל המצלמות עם כל היצרנים עם כל הנתונים על כל מצלמה, על כל דגם… אז תגלה את כל השיגעונות. כי אין משוגע שיש לו רק שיגעון אחד בודד, אלא אם כן הוא מייצר רק מצלמה אחת רק מסוג אחד רק פעם אחת ועם שיגעון אחד. אז אולי באמת יהיה פתולוגי. אבל אם זה יצרן מצלמות, אז גם אם יש לו שיגעון אתה תגלה את זה. אז תגלה את הבית המשוגע אצלו, לא חשוב. ואתה תוכל להסיק מזה מסקנות. אז לכן אני אומר, ברור שכשאנחנו מתמקדים על חלק מהנתונים יש לזה מחיר במהימנות. אבל באופן תיאורטי המודל הזה יכול לתאר הכללה בכל תחום או הכללה בתחום אחר, למשל. סופות טורנדו, גם כן סתם טבלה שמצאנו באינטרנט. כל מיני סופות מכל מיני סוגים, קתרינה, איוון, הוגו, יש להם הרי רשימות לכל אלה, לכל אחת יש את מספר המערבולות, המהירות, הקוטר של המוקד, כוח היניקה, לא משנה יש איזה שהם פרמטרים שאני לא מבין בהם כלום, לא חשוב. אוסף של פרמטרים על הסופת טורנדו הזאת. אני מניח שיש לזה קשר לפיזיקה של הסופה. בלי לדעת בכלל מה הפיזיקה. ואם יהיה חסר לי נתון על אחת הסופות, אני חושב שאני יכול להשלים אותו. בצורה כזו או אחרת.

[Speaker C] אם המודל מתעסק בנושא הזה דברים כמותיים הרי בקושי רב יש פה משהו.

[הרב מיכאל אברהם] לא לא, עכשיו אני מגיע לזה. עכשיו אני מגיע לזה. הערה נכונה, אני עכשיו מגיע לזה. באמת בהרבה מאוד עוד דוגמה אולי עוד דוגמה לפני כן כי שם אני נתקעתי. אני ניסיתי לעשות חיזוי של חברות שהתמוטטו. זה דבר ששווה הרבה כסף. אם אני אצליח לחזות האם חברה תתמוטט. אז אני לוקח חברות שהתמוטטו בעבר וחברות שלא התמוטטו בעבר ואני בונה טבלה ואני אוסף את הנתונים הרלוונטיים מה שמומחים טוענים שרלוונטי אני לא מבין בזה כלום. בסדר? ואני יכול להתחיל לדבר עכשיו על על החזר חוב ביחס למחזור לשנה או ליחידת זמן כלשהי לא חשוב. כמה פיטורין היו כל שנה. מה שטח המפעל, לא יודע מה, כמה עובדים, מה הנכסים שווי הנכסים ביחס למחזור. כל מיני נתונים שהם רלוונטיים מבחינה כלכלית בלי להבין כלום בכלכלה בלי להבין כלום מה קורה שמה. לעניות דעתי זה צריך לתת תוצאות. זאת אומרת זה חייב לנבא, אני לא יודע עוד פעם יכול להיות שצריך המון נתונים וזה יהיה לא מעשי אבל ברמה העקרונית אם אני לוקח את כל הנתונים הרלוונטיים בלי להבין בכלכלה. זאת הנקודה.

[Speaker C] צריך להבין בכלכלה בשביל לדעת מה הנתונים הרלוונטיים.

[הרב מיכאל אברהם] ברור, אבל זה תמיד נכון גם בהלכה זה ככה. לכן המיון הוא תמיד כזה. אבל אני אומר עזוב אני לוקח לכן אני אומר באופן תיאורטי אני גם לא צריך את הרלוונטיים. לוקח את כל הנתונים. והמודל בעצמו הרי יעשה את המיפוי.

[Speaker C] וזה באופן תיאורטי. ברור.

[הרב מיכאל אברהם] אני רק אני מדבר פה על תיאוריה כרגע. עכשיו שמה באמת פה נתקענו בערה שלך. שניסיתי קצת לשחק עם זה ולראות אם אני מצליח לחזות חברות שכבר התמוטטו. זאת אומרת לנסות לראות את הנתונים להוציא את הנתונים של החברה ושל שנה קודם נגיד היא התמוטטה לפני שנתיים לקחת את הנתונים שלה מלפני שלוש שנים. ולהשוות לנתונים של חברות אחרות שכן התמוטטו ושלא התמוטטו ולראות האם אני מצליח לחזות שהיא תתמוטט או לא. אני יכול לבדוק את המודל שלי אם הוא עובד או לא. על חברות שכבר התמוטטו. בסדר? לא משנה לא הצלחנו כל כך לעשות את

[Speaker C] זה כי

[הרב מיכאל אברהם] היינו תקועים מה?

[Speaker B] בהתמוטטות נורא קשור המצב העולמי.

[הרב מיכאל אברהם] הכל אז הכל תכניס בחשבון גם את הכל. גם את זה תכניס בקל וחומר.

[Speaker C] תכניס גם אם זה חברה יהודית או לא.

[הרב מיכאל אברהם] אוקיי. בכל אופן מה שנתקענו פה מה שנתקענו זה המגבלה הגלויה שנתת מקודם.

[Speaker C] טוב בכל אופן

[הרב מיכאל אברהם] יש שתי הבעיה שאיתה נתקענו זה שברוב גדול של המקרים לא מדובר בבעיות בינאריות. בבעיות של אפס או אחד. כמו ששאלת בעצם. הבעיות הם בעצם מה זה חברה תתמוטט? זה שאלה של עד כמה. איזה עוצמת בעיה תהיה לה כי להתמוטט זה לא הגדרה חדה. כל חברה מחליטה להתמוטט בתנאים קצת קצת שונים. כמובן ביחס לסופות שלא לדבר כשאני רוצה לדעת מה מה קוטר המוקד של הסופה, מה קוטר זה פרמטר רציף. זה יכול להיות מטר, זה יכול להיות שני מטר, שלושה מטר, שני סנטימטר או קילומטר. זה אינסוף ערכים. אז בטבלה שלי לא מופיעים רק אפס או אחד, אני צריך לחפש אלגוריתם שעובד על טבלאות שהערכים ה-entries של המטריצה זה לא אפס או אחד.

[Speaker C] היה לנו משהו כזה אחד. בדיוק.

[הרב מיכאל אברהם] אז היה לנו משהו שכבר מתחיל קצת בכיוון של אפס חצי או אחד. השאלה אם אני יודע לעשות משהו רציף. וזה בינתיים עוד לא עבדנו על זה זו שאלה שאנחנו עוד צריכים צריכים לטפל בה. אפשר לעשות קירוב ראשוני לעניין הזה על ידי הגדרה אינטליגנטית אבל יותר פרימיטיבית של השאלה. אני יכול לשאול האם החברה תיכנס לגירעון שהוא מעל חצי מנכסיה. זאת שאלה של yes no question. זאת אומרת כן או לא. אני לא שואל כמה גירעון היא תיכנס אלא אני שואל האם היא תיכנס למעל חצי מנכסיה. ואז אני בודק בכל החברות וזה יהיה אפס או אחד או שזה מעל חצי או שזה לא מעל חצי. אז אני יכול כל שאלה רציפה לתרגם לשאלה של אפס או אחד רק שאז התשובה שאותה אני אקבל היא כמובן תשובה ברזולוציה מאוד גסה. אני לא אקבל כמה יהיה הגירעון אלא אני אקבל האם הגירעון יהיה מעל חצי או מתחת לחצי אבל תשימו לב עכשיו אני אפעיל את זה עוד פעם. ועכשיו אני אשאל את השאלה האם גליתי שזה פחות מחצי עכשיו אני אשאל האם זה פחות מרבע ארי במדבר כן אני אעשה סגירה על הדבר הזה אני אשאל עוד פעם ובעצם זאת הדרך לבנות מודל רציף.

[Speaker B] בינארי. נכון, להפוך את זה לפרמטרי.

[הרב מיכאל אברהם] אלפא כפול איקס ועוד בטא, יש כל מיני טכניקות, גם על זה חשבנו. יש כל מיני טכניקות שאפשר לנסות פה. אני חושב שזה דבר שאפשר לחשוב עליו, הוא בהחלט ישים, לבנות מודל שיפתור בעיות רציפות, לא בעיות בינאריות. ואז לדוגמה, עוד שנייה אחת, רק דוגמה אחת עוד אני אביא. למשל שופט תעבורה, גם דוגמה שאנחנו עושים אגב במאמר. שופט תעבורה, באות לפניו כל מיני עבירות. אחד נהג בלי רישיון, השני נהג עם סמים, אלכוהול, לא יודע. יש גם כל מיני תוצאות. אחד דרס בן אדם, אחד סתם נתפס בלי רישיון בלי שום נפגע. אחד רק פגע, אחד פגע ברכב אחר, כל מיני דברים כאלה. ומה השופט קבע? יש כמה עונשים. יש מאסר, יש עוד פעם, מאסר הוא רציף, יכול להיות שנה, שנתיים, שלוש, אבל אני אגיד היה מאסר או לא היה מאסר, שאלה בינארית, בסדר? האם שלילת רישיון, קנס, כל מיני, קנס, מאסר על תנאי, כל מיני דברים כאלה. לבנות טבלה ולנסות לראות האם במקרה הבא שיבוא לפני השופט הזה, עורך דין. העורך דין בא עומד עכשיו בא לפניו קליינט שנהג בתנאים כאלה וכאלה, הוא מגיע לפני שופט פלוני. ויש לי נתונים על השופט הפלוני הזה. השאלה אם השופט הזה יכניס אותו בפנים או לא.

[Speaker D] מה מצב הרוח שלו באותו בוקר?

[הרב מיכאל אברהם] מה?

[Speaker C] לא, זה לא בעיה.

[Speaker D] קודם כל למה לא?

[הרב מיכאל אברהם] האם הוא נוטה למצבי רוח? בדיוק. אולי לפי המזג אוויר? אני אכניס גם את זה, לא חשוב. תיאורטית הכל יכול להיכנס. עוד פעם, ברור שזה יהיה פרקטי זה יהיה מאוד מוגבל כי אני לא אוכל לקחת כל כך הרבה נתונים. אבל בחירה אינטליגנטית של השורות והעמודות יכולה לתת גם תוצאות פרקטיות יותר טובות מאשר

[Speaker B] מה ההבדל בין זה להסתברויות, תורת המשחקים? מה ההבדל?

[Speaker C] לא, יש פה דברים, גם בתורת המשחקים שמים הרבה פעמים אפס-אחת כדי לפתור בעיה של משתנה רציף. עד כאן שיעורו של הרב מיכאל אברהם, יום חמישי כ"ט אייר אור לא' סיוון תש"ע, 13 למאי 2010. תמונה מלאה, הם רציפים.

[הרב מיכאל אברהם] אז אתה צריך לכתוב פונקציה לכל אחד, ויש לך המון פונקציות. וחשבון של כל מיני אינטגרלים מרובים וכל מיני דברים מהסוג הזה, כן. איזה כיף.